הפעם, קבלנו את ההגדרה אל הים הכנעני . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה אל הים הכנעני בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
אל הים: בין מפלצות התהום לכס המלוכה של האולימפוס
בואו נניח רגע בצד את הגלשנים, את הקרם הגנה ואת השלווה של שקיעה בחוף. עבור הכנענים שחיו כאן לפני אלפי שנים, הים לא היה מקום לנפוש בו - הוא היה "זבול ים", ישות עוצמתית, אפלה ותובענית שרק חיכתה להזדמנות להטביע את היבשה. במיתולוגיה הכנענית, ים (שנקרא גם "שופט נהר") לא היה סתם עוד פקיד בפנתיאון, הוא היה הבן המועדף על "אל", ראש האלים, ונהנה ממעמד של רודן ימי שכולם רעדו מפניו. התובנה המרתקת כאן היא שהים ייצג עבורם את ה"כאוס" - הכוח הבלתי מרוסן ששולל את הסדר האנושי. כשהוא שלח את עוזריו לאסיפת האלים, הם אפילו לא טרחו להשתחוות. האלים האחרים, אלו שאמורים להיות גיבורי-על קדומים, הורידו את ראשיהם עד הברכיים מרוב פחד. זהו אל שדורש מס, דורש הכרה, ומבהיר לכולם שהיבשה היא רק אורחת זמנית בעולם שנשלט על ידי המים המלוחים.
הסטארט-אפ של בעל - איך מנצחים את הכאוס בעזרת טכנולוגיה מאגית
הדרמה האמיתית מתחילה כשבעל, אל הסערה, מחליט שנמאס לו מהבריונות של ים. אבל בעל מבין שאי אפשר לנצח את הים בידיים חשופות. כאן נכנס לתמונה "כושר וחסיס", אל האומנויות והטכנולוגיה, שמתפקד כמעט כמו ה-Q של ג'יימס בונד ומייצר עבור בעל שני כלי נשק מאגיים: "יגרוש" (זה שמגרש) ו"אימור" (זה שמניע). הנשק הזה הוא לא סתם חרב, אלא אנרגיה שמזנקת כמו נשר מידיו של בעל. בזמן שאלת המלחמה ענת עסוקה בלקצוץ מפלצות ים מחרידות כמו הלווייתן והפתן העקלתון בעל שבעת הראשים, בעל מנחית את המכה המנצחת על קודקודו של ים. התובנה העמוקה כאן היא המעבר מהסתמכות על כוח פיזי להסתמכות על כלים וחוכמה. הניצחון של בעל הוא למעשה הניצחון של החקלאות וההתיישבות על פני איתני הטבע הפראיים, כשאלת השמש שפש מסייעת לייבש את השדות שהוצפו במי מלח הרסניים.
הלוטו של האלים - פוסידון וחלוקת הנדל"ן העולמית
כשעוברים ליוון העתיקה, המיתוס הופך למסודר יותר, כמעט כמו חברה עסקית. פוסידון, הבן של קרונוס וריה, לא קיבל את הים כי הוא נולד כזה, אלא כי הוא זכה בו בלוטו. אחרי שהפילו את הטיטאנים, שלושת האחים - זאוס, פוסידון והאדס - ערכו הגרלה על השליטה בעולם. זאוס לקח את השחקים, האדס את השאול, ופוסידון קיבל את המשרד הגדול ביותר: הימים והאוקיינוסים. היוונים, שהיו יורדי ים בנשמתם, הבינו שפוסידון הוא "הבוס" האמיתי של הכלכלה שלהם. הוא בנה ארמון זהב מרהיב במצולות, עם גינות של אלמוגים, והתנייד במרכבה הרתומה להיפוקמפוסים (חצי סוס, חצי דג). הקלשון שלו, הטריידנט, הפך לסמל הריבונות שלו - כלי עבודה שיכול להרגיע סערה בשנייה אחת, או לבקע את האדמה וליצור איים חדשים בשנייה שאחריה.
הפסיכולוגיה של המצולות - למה לפוסידון תמיד היה "פיוז קצר"?
פוסידון הוא כנראה הדמות הכי הפכפכה באולימפוס, וזה לא מקרי. הוא משקף את המהות של הים: רגע אחד שקט ופסטורלי, וברגע הבא סערה קטלנית. התובנה כאן היא שפוסידון לא ייצג רק מים, הוא ייצג את הבלתי רציונלי. לכן היוונים קשרו אותו גם לרעידות אדמה (הוא כונה "מרעיד האדמה") ואפילו למחלות נפש והתקפי אפילפסיה, כפי שציין היפוקרטס. פוסידון היה אל של נקמות ארוכות טווח. תשאלו את אודיסאוס, שבילה עשור בנדודים רק כי פגע בבנו של האל. הוא גם האל שאנס את מדוזה במקדש של אתנה, מעשה שהוביל ליצירת אחת המפלצות המפורסמות בהיסטוריה. פוסידון מזכיר לנו שהטבע לא תמיד פועל לפי חוקי המוסר האנושיים, ושהכוח הכי גדול בעולם הוא לעיתים הכוח הכי פחות צפוי.
נפטון הרומי - מה לעשות עם אל ים כשאתה בכלל איש של יבשה?
הסיפור של נפטון הרומי הוא שיעור מרתק במיתוג מחדש. הרומאים היו חיילים של קרקע, אנשי לגיון וסלעים. הים הפתוח נתפס אצלם כמקום מסוכן ומפחיד, ולכן נפטון התחיל את דרכו בכלל כאל של מקורות מים מתוקים ונהרות. רק מאוחר יותר הוא "הולבש" בבגדים של פוסידון היווני. אבל הרומאים הוסיפו לו זווית ייחודית: הם הפכו אותו ל"נפטון אקוויסטר" - פטרון מרוצי הסוסים. בזמן שהיוונים פחדו ממנו בלב ים, הרומאים הקימו לו מקדש ליד מסלולי המרוצים ברומא והעריצו אותו בזמן ה"נפטונליה" (פסטיבל שנחגג לכבודו) ב-23 ביולי. הם לקחו את האנרגיה הפראית של הים ותרגמו אותה למהירות ולכוח של הסוסים בקרקס. נפטון הרומי הוא דוגמה לאופן שבו אימפריה לוקחת מיתוס עתיק ומתאימה אותו לצרכים היומיומיים שלה - מפולחן ימי מפחיד לבילוי אזרחי בלב העיר.
המהפכה המונותאיסטית - איך רהב הפך ממלך ל"שר של ים"
התחנה האחרונה והמרגשת ביותר במסע שלנו היא המעבר לספרות היהודית, שם המיתוסים העתיקים על אלי הים לא נעלמו, אלא עברו "ביות" רעיוני עמוק. כותבי המקרא והחכמים הכירו היטב את הסיפורים על ים הכנעני ועל המפלצות המקיפות אותו, אבל הם רצו להעביר מסר מהפכני: יש רק ריבון אחד ליקום, וכל שאר הכוחות כפופים לו. לכן, ישויות כמו רהב, לווייתן ותנין מופיעות בספר ישעיהו, איוב ותהילים לא כאלים עצמאיים, אלא ככוחות מורדים שאלוהים הכניע "ביום ההוא" בזרוע נטויה. רגע השיא מופיע בתלמוד הבבלי, שם רב יהודה מביא תובנה מצמררת על הבריאה: כשביקש הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם, הוא הורה לשר של ים, ששמו רהב, לבלוע את כל מימות העולם כדי לפנות מקום ליבשה. רהב, בשארית של חוצפה מיתולוגית עתיקה, ענה: "ריבונו של עולם, דיי שאעמוד בשלי" - כלומר, אני רוצה להישאר בטריטוריה שלי ולא להצטמצם. התגובה האלוהית הייתה מיידית ונחרצת: הוא בעט בו והרגו. זהו הרגע שבו הים מאבד סופית את הסטטוס שלו כאל מורד והופך לחלק מהבריאה הכפופה לחוקי המוסר והסדר. המיתוס הקדמוני לא מת, הוא פשוט שינה כתובת - מהאל ים המשתולל אל האל המונותאיסטי שמחץ את רהב בתבונתו והציב גבולות לחול ולגלים. בהצלחה !
מודעות
פתרון 5 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: אל הים הכנעני 3 אותיות, אל הים הכנעני מילון, אל הים הכנעני פירוש, שמו של אל הים הכנעני, אל הים הכנעני תשבץ
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק!
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!