כלי לשמן | כלי קטן לשמן תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה כלי קטן לשמן . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה כלי לשמן בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

כיצד כלי זעיר וקצת שמן שינו את סיפורה של חנוכה

זוהי אחת השאלות המפורסמות בתלמוד הבבלי: "מאי חנוכה?" (מהי חנוכה?). התשובה שמספק התלמוד מפתיעה. היא אינה פותחת בתיאורי הקרבות ההרואיים של המכבים או בניצחון הצבאי המזהיר. במקום זאת, היא מתמקדת ברגע דרמטי אחד, שקט, המתרחש לאחר שההמולה שוככת. דמיינו את הרגע: בית המקדש שוחרר (164 לפנה"ס), הניצחון הושג, אך המתחם הקדוש מחולל. היוונים טימאו את כל השמנים שנועדו להדלקת המנורה. הכהנים, שביקשו לחדש את עבודת הקודש, עומדים בפני משבר. ואז, בתוך ההרס, הם מוצאים אותו: פך אחד. פך קטן, שנותר ללא פגע, וחשוב מכל - הוא חתום בחותמו של הכהן הגדול, הערובה הקדומה לטהרתו. הבעיה? כמות השמן הזעומה שבו מספיקה בקושי ליום אחד. אך כאן, על פי הברייתא במסכת שבת, מתרחש הבלתי ייאמן: השמן הדל הזה בוער במשך שמונה ימים תמימים, בדיוק הזמן הדרוש להפקת שמן טהור חדש. הרגע הזה, הנס של הפך הקטן, הופך במסורת חז"ל להסבר המכונן לשמונת ימי החג ולמצוות הדלקת הנרות.

ה"פַּךְ": הרבה יותר מסתם כלי קיבול

בואו נתעכב רגע על הכלי עצמו. המילה "פַּךְ" (פַּךְ) לא נבחרה במקרה. לא מדובר במיכל אחסון ענק או בקנקן גדול. פך הוא כלי קטן, צלוחית או אסוך, ככל הנראה מחרס, שנועד להכיל נוזל יקר ערך. בעברית המקראית, למילה הזו יש מטען סמלי אדיר. הצירוף "פך השמן" שמור לרגעים המכוננים ביותר של המלוכה הישראלית. זהו הכלי שבו משתמש שמואל הנביא כשהוא מושח את שאול למלך, וזהו הכלי שבו נמשח יהוא בן נמשי. לכן, כאשר הכהנים מוצאים דווקא "פך שמן", זהו לא רק ממצא לוגיסטי; זהו סמל לחידוש, לריבונות ולסמכות אלוהית. חשוב גם לדייק: אין לבלבל בין "פַּךְ" (שברבים נאמר "פַּכִּים") לבין "פַּח" (שפירושו לוח מתכת, ובעברית המודרנית גם מיכל פח או כלי אשפה). הפך של הנס היה כלי עדין ששמר על תכולה מקודשת.


ה"שֶׁמֶן": הדרישה לאיכות בלתי מתפשרת

כעת לתכולה: השמן. גם כאן, לא מדובר בשמן זית רגיל. הדרישות להדלקת המנורה בבית המקדש היו מהמחמירות ביותר: "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר". כל מילה כאן היא הוראת איכות. "זך" - כלומר צלול, נקי, ללא משקעים, כזה המופק מהטיפות הראשונות של הזית. "כתית" - מונח המתאר את תהליך ההפקה: כתישה במכתש ולא טחינה בריחיים, או במונחים מודרניים, "כבישה קרה". זהו שמן שהופק באמצעים מכניים בלבד, ללא חימום, כדי לשמר את האיכויות הטהורות ביותר של הפרי. אך בסיפור של חנוכה, נוסף מימד קריטי עוד יותר: טהרה פולחנית. החותם של הכהן הגדול היה התעודה שאישרה כי השמן הזה לא רק איכותי, אלא גם נשמר כהלכה ולא נטמא במגע זר. ברגע של חורבן רוחני, הפך הזה הכיל את התמצית הטהורה היחידה שנותרה.

"פך שמן": החיבור המפתיע בין קדושה עתיקה לאיכות מודרנית

החיבור בין ה"פך" ל"שמן" יוצר סמל רב עוצמה של איכות וטוהר ששרדו כנגד כל הסיכויים. מה שמרתק הוא שהדרישה העתיקה לשמן "כתית" היא למעשה הבסיס למה שאנו מכירים כיום כסטנדרט הגבוה ביותר של שמן זית. דרגת האיכות הגבוהה ביותר בשוק כיום, "שמן זית כתית מעולה" (Extra Virgin), מוגדרת על פי אותם עקרונות בדיוק: שמן שהופק אך ורק באמצעים מכניים, בתהליך של כבישה קרה (מתחת ל-27 מעלות צלזיוס), ושרמת החומציות שלו נמוכה במיוחד. במובן מסוים, הפך הקטן שאותו מצאו החשמונאים הכיל את מה שהיינו מכנים היום "אקסטרה וירג'ין" בגרסתו המקודשת. הנס לא היה רק על כמות השמן, אלא על עצם הישרדותה של האיכות הבלתי מתפשרת הזו, שהיא לבדה ראויה להארת המנורה.


הטוויסט ההיסטורי: מדוע סיפור הנס נעדר מהמקורות הראשונים?

כאן הסיפור מקבל תפנית מסקרנת. אם תקראו את המקורות הקדומים ביותר המתארים את מרד החשמונאים - ספרי המכבים (א' ו-ב') או כתביו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שנכתבו קרוב יחסית לאירועים - לא תמצאו כל אזכור לנס פך השמן. אם כך, מנין הגיעו שמונת ימי החג? המקורות הללו מספקים הסברים אחרים: ספר מכבים א' מספר על חגיגות בנות שמונה ימים לרגל חנוכת המזבח החדש. ספר מכבים ב' מציע הסבר אחר: החשמונאים הלוחמים החמיצו את חג הסוכות (שנמשך שמונה ימים) בזמן הלחימה, וציינו אותו באיחור לאחר שחרור המקדש. מדוע, אם כן, בוחר התלמוד להבליט דווקא את סיפור הנס העל-טבעי? בעוד המקורות הקדומים הדגישו את הניצחון הצבאי ואת חנוכת המזבח, מסורת חז"ל בחרה להתמקד בהתערבות האלוהית ובנס הרוחני. בכך, היא העבירה את הפוקוס מהגבורה האנושית-צבאית אל הנצחיות של הנס האלוהי.

מורשת הפך: השאלה שהציתה אלפי תשובות ומנהגים

הדגש הזה על הנס הותיר אותנו עם מורשת חיה ועם אחת השאלות המבריקות ביותר במסורת היהודית. רבי יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", שאל את מה שמכונה "קושיית הבית יוסף": אם בפך היה שמן שהספיק ליום אחד, הרי שהנס בפועל היה רק שבעה ימים (מהיום השני ואילך). מדוע, אם כן, אנו חוגגים שמונה ימים? השאלה הזו לבדה הולידה אינספור תירוצים יצירתיים: אולי היום הראשון מוקדש לציון הניצחון הצבאי ועצם מציאת הפך? אולי הכהנים חילקו את הכמות הזעומה לשמונה חלקים, וכל חלק דלק יממה שלמה בדרך נס? ואולי הנס התרחש מיד ביום הראשון, כאשר הפך נותר מלא גם לאחר שמילאו ממנו את המנורה? היופי הוא לא בתשובה אחת, אלא בעצם הדיון. סיפור הפך הקטן, שהכיל איכות טהורה ודלק מעבר לכל היגיון, הפך לסמל האולטימטיבי של תקווה, והוא הסיבה שאנו מדליקים נרות (ורבים מהדרים דווקא בשמן זית), אוכלים מאכלים ספוגי שמן, ומספרים מדי שנה כיצד מעט מן האור - והאיכות - יכולים לדחות הרבה מן החושך. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: פך 

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות: אסוך
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כלי קטן לשמן 2 אותיות, כלי קטן לשמן מילון, כלי קטן לשמן פירוש, מה זה כלי קטן לשמן?, כלי קטן לשמן תשבץ, מה זה כלי לשמן?, כלי לשמן תשבץ, כלי לשמן מילה נרדפת

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!