ספרינטר, אצן | ספרינטר אצן תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה ספרינטר אצן . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה ספרינטר, אצן בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

מהירים והרגועים: מה קורה לגוף שלנו כשאנחנו מתחילים לרוץ?

תחשבו על זה רגע: מה באמת מבדיל בין הליכה מהירה לבין ריצה? זה לא רק עניין של מהירות או דופק. ההבדל הביומכני האמיתי הוא רגע אחד קטן שנקרא "שלב המעוף". כשאנחנו הולכים, רגל אחת תמיד נוגעת בקרקע. אבל כשאנחנו רצים, ישנה נקודת זמן, אפילו אם היא נמשכת חלקיק שנייה, שבה שתי הרגליים באוויר והגוף מנותק לחלוטין מכוח המשיכה של כדור הארץ. הניתוק הזה משנה את כל חוקי המשחק: הגוף נדרש לספוג זעזועים חזקים יותר בכל נחיתה, ולכן שרירי הליבה ומייצבי האגן נכנסים לפעולה אינטנסיבית. המחיר האנרגטי של המאמץ הזה משתלם - בריצה הגוף שורף בממוצע כ-40% יותר קלוריות מאשר בהליכה למרחק זהה, פשוט כי אין בה רגעי מנוחה והעצימות גבוהה בהרבה.


אומנות הספרינט: איך משגרים גוף אנושי בתוך שניות?

אם יצא לכם לראות זינוק של אצנים ב-100 מטר, ראיתם למעשה קפיץ אנושי שמשתחרר בבת אחת. בריצות קצרות (60 עד 400 מטר), הטכניקה היא הכל. זה מתחיל עוד לפני הירייה, בתוך אדני הזינוק. האצנים משתמשים בטכניקה של "דריכות איזומטרית" - הם מכווצים את השרירים מבלי לזוז, כדי ליצור לחץ אדיר שמתפרץ ברגע אחד. המטרה בריצת 100 מטר היא אחת: להאיץ למהירות מקסימלית כמה שיותר מהר. אין כאן מקום לטקטיקות של חיסכון באנרגיה. במרחקים של 200 מטר ומעלה, האתגר הופך למורכב יותר ודורש "סיבולת מהירות" - היכולת לשמור על הקצב המטורף גם כשהחמצן נגמר והשרירים זועקים. הלחץ הפסיכולוגי בזינוק הוא עצום, שכן חוקי האתלטיקה כיום אינם סלחניים: תזוזה אחת לפני הזמן (זינוק מוקדם), והאצן נפסל ומודח מיד מהתחרות.

האיש ששינה את ההיסטוריה וגבולות המהירות

במשך שנים חשבו שיש גבול ליכולת האנושית, ואז הגיע יוסיין בולט. השיאן הג'מייקני הציב רף שנראה דמיוני: 9.58 שניות ב-100 מטר ו-19.19 שניות ב-200 מטר (ברלין, 2009). כדי להבין את גודל ההישג, צריך להסתכל על הנתונים היבשים: בשיאו, בולט הגיע למהירות רגעית של 44.72 קמ"ש וממוצעת של 37.58 קמ"ש. ההיסטוריה של הריצה מלמדת אותנו שיעור מעניין בגנטיקה וסטטיסטיקה - אצנים ממוצא מערב-אפריקאי שולטים באופן מוחלט בצמרת העולמית של הספרינטים, והם כמעט היחידים שירדו מרף 10 השניות המפורסם. השיפור בשיאים לא נובע רק מכישרון, אלא גם מטכנולוגיה: מסלולי ריצה שמחזירים אנרגיה ונעליים מתקדמות עזרו לאנושות לקזז שנייה שלמה מהשיאים של תחילת המאה ה-20.


הגאווה הישראלית: השיאים החדשים של 2025

אם פעם ישראל הייתה נשרכת מאחור באתלטיקה הקלה, היום התמונה שונה לחלוטין. שנת 2025 סימנה נקודת מפנה היסטורית בזכות האצן בלסינג אפריפה. ביולי 2025, במסגרת אליפות ישראל, הוא עצר את השעון על תוצאה מדהימה של 10.09 שניות ב-100 מטר - שיא ישראלי חדש שקבע סטנדרט בינלאומי. אפריפה הוא לא עוד אצן - הוא הנער הרביעי בכל ההיסטוריה העולמית שירד מ-20 שניות בריצת 200 מטר, והוכתר פעמיים ברציפות כאלוף אירופה עד גיל 23. גם אצל הנשים נרשמה פריצת דרך, כאשר השיא הישראלי של דיאנה ויסמן (11.06 שניות) עדיין מהווה יעד יוקרתי. ההישגים הללו מוכיחים שהאתלטיקה הישראלית, שהחלה את דרכה בתחרויות צנועות בשנות ה-30, נמצאת היום בליגה של הגדולים.

לרוץ כמו אבות אבותינו: הוויכוח על הנעליים

האם אנחנו באמת צריכים נעליים משוכללות כדי לרוץ? זו אחת השאלות הבוערות בעולם הריצה. חסידי "הריצה היחפה" טוענים שהנעליים המרופדות שינו לנו את הצעד הטבעי. כשרצים יחפים, הגוף נוטה לנחות על כרית כף הרגל הקדמית, מה שמפחית את הזעזועים שעולים לברכיים ולגב. לעומת זאת, נעליים מודרניות מעודדות נחיתה על העקב. ההוכחה המפורסמת ביותר לגישה הטבעית היא אבבה ביקילה, שזכה במרתון רומא 1960 כשהוא יחף לגמרי. עם זאת, המדע עדיין חלוק. המעבר לריצה יחפה הוא לא משחק ילדים ודורש הסתגלות איטית מאוד. מי שמנסה לעשות את זה מהר מדי, עלול למצוא את עצמו פצוע וכאוב, שכן שרירי כף הרגל שלנו התרגלו במשך שנים לתמיכה מלאכותית.


הצד הפחות נעים: ממה צריך להיזהר?

עם כל הכבוד לאדרנלין ולכושר, ריצה היא ספורט ששוחק את הגוף אם לא מבצעים אותו נכון. פציעות ריצה הן עניין נפוץ, ולרוב הן נובעות מדבר אחד פשוט: "יותר מדי, מהר מדי". הפציעות הקלאסיות כוללות שברי מאמץ (סדקים מיקרוסקופיים בעצם הנובעים מעומס יתר), דלקות בגידים, ו"שין ספלינט" - אותו כאב חד ומציק בקדמת השוק. הבעיה היא שהריצה מפעילה עומס מחזורי על המפרקים והשלד. החדשות הטובות הן שרוב הפציעות הללו נמנעות באמצעות סרגל מאמצים שפוי, מנוחה מספקת בין אימונים והקשבה לגוף. לא כל כאב הוא סימן להפסיק, אבל כאב חד הוא בהחלט נורת אזהרה שאסור להתעלם ממנה. לכן, ההמלצה החד משמעית - במיוחד אם אתם מכוונים לאתגרים של ריצות ארוכות ואינטנסיביות - היא לא לצאת למסע הזה לבד. ליווי של מאמן מוסמך או הצטרפות לקבוצת ריצה מסודרת יבטיחו שהתהליך ייעשה בצורה מבוקרת, ויהיו ההבדל הקטן בין פציעה משביתה לבין חציית קו הסיום בחיוך.

ג'וגינג: הנוסחה הסודית לאריכות ימים

לא כולם חייבים להיות יוסיין בולט. למעשה, עבור רובנו, ה"ג'וגינג" (ריצה קלה) הוא המתכון המנצח. מדובר על ריצה בקצב נוח של 6 עד 10 קמ"ש, המאפשרת לנהל שיחה תוך כדי תנועה. המחקרים בתחום חד משמעיים: מחקר מפורסם של אוניברסיטת סטנפורד ומחקר דני ענק מצאו שג'וגינג מאריך את תוחלת החיים ומאט את ההזדקנות. כמה צריך לרוץ? ההמלצה היא בין שעה ל-2.4 שעות במצטבר בשבוע. זה הכל. הריצה הקלה בחוץ תורמת לא רק ללב ולריאות, אלא גם לנפש - היא הוכחה כמשפרת ריכוז, מורידה חרדות ומעלה את מצב הרוח הרבה יותר מריצה על הליכון במכון כושר סגור. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לפארק, תזכרו: אתם לא צריכים להיות הכי מהירים, אתם רק צריכים להתמיד. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות: גמאי, גמאן (ספרינטר, אצן)
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מה זה ספרינטר אצן?, ספרינטר, אצן מילון, ספרינטר אצן פירוש, ספרינטר, אצן מילה נרדפת, ספרינטר, אצן 4 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!