מלאך | מלאך תשבץ | מלאך מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מלאך . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מלאך בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

המהות המפתיעה שמאחורי המילה מלאך

כשחושבים על מלאך, הדבר הראשון שעולה לראש הוא בדרך כלל דמות שמימית עם כנפיים לבנות וחיוך רגוע, אבל האמת ההיסטורית והדתית מספרת סיפור שונה ומסעיר הרבה יותר. המילה "מלאך" היא למעשה הגדרת תפקיד ולא שם של יצור ביולוגי או רוחני ספציפי. בשפות שמיות עתיקות, כמו עברית ואמהרית, השורש ל-א-כ מצביע על שליחות. במקורות המקראיים המוקדמים, מלאך היה פשוט שליח - לפעמים אנושי לגמרי ולפעמים כזה שנשלח על ידי הכוח העליון. רק עם השנים ובהשפעת לשון חכמים, המונח התקבע בתודעה שלנו כישות שמימית בלבד. המלאך הוא בעצם ה"צינור" שדרכו עובר המידע בין העולם האינסופי לבין המציאות היומיומית שלנו. הוא מתפקד כגשר שנועד להעביר מסר, לבצע פעולה או להנהיג שינוי, בלי שום קשר למראה החיצוני שלו, מה שהופך את המהות שלו להרבה יותר פרקטית ופחות מיתית ממה שנהוג לחשוב.


מעוברי אורח אנונימיים למערכת שמות משוכללת

בסיפורי התנ"ך הראשונים, המלאכים לא היו זקוקים לכנפיים כדי להרשים את הסביבה. הם הופיעו כעוברי אורח רגילים, אנשים שהולכים בדרך, עד כדי כך שדמויות כמו אברהם או לוט לא תמיד הבינו מיד מי עומד מולן. היופי שבתיאור המקראי טמון בפשטות: המלאך נכנס למרחב האנושי בצורה טבעית, ורק כשהוא מבצע פעולה על-טבעית או נעלם לפתע, מתברר שמדובר ב"פמליה של מעלה". נקודת מפנה משמעותית מתרחשת בספר דניאל, שם לראשונה המלאכים מקבלים זהות אישית ושמות - גבריאל ומיכאל. זהו רגע מכונן שבו האנונימיות מתחלפת בהיררכיה ברורה. פתאום, המלאך הוא כבר לא רק שליח מזדמן, אלא דמות עם תפקיד מוגדר במערכת השלטון השמימית. לצד אלו, חזיונות הנביאים כמו יחזקאל וישעיהו הוסיפו רובד של יראה, כשתיארו ישויות מורכבות כמו כרובים ושרפים, שגרמו לכל מי שפגש בהם להבין שהמפגש עם הנשגב הוא אירוע שמעורר פחד קיומי עמוק.

המלאך כקוד בתוך מערכת ההפעלה של הטבע

אם נשאל את הרמב"ם מהו מלאך, התשובה שלו תפתיע כל מי שמחפש סיפורי פנטזיה. לפי הגישה הרציונליסטית ביהדות, מלאכים הם לאו דווקא יצורים עם רגשות, אלא "שכלים נבדלים" - ישויות רוחניות המופשטות מכל חומר. הרמב"ם הולך רחוק יותר ומסביר שלעיתים המילה מלאך היא פשוט כינוי לכוחות הטבע. כוח המשיכה, תהליכים ביולוגיים ואפילו כוח הדמיון של האדם יכולים להיחשב כמלאכים, כי הם השליחים שדרכם האל מנהיג את העולם הפיזי. המבט הזה הופך את המלאך מחלק מסיפורי אגדה לחלק ממדעי המטאפיזיקה. זהו ערך מוסף אדיר לקורא המודרני: המלאך הוא לא "משהו" חיצוני שמגיע מהשמיים, אלא הכוח המניע שמאחורי המציאות. הבנה זו גם מסבירה למה נבואה עוברת דרך מלאך - השכל של הנביא מתחבר לאותם "שכלים נבדלים", למעט משה רבנו שדרגתו הייתה כה גבוהה שהוא תקשר עם המקור ללא שום מתווך או כוח דמיוני.


המנגנון של חכמי הסוד: איך המעשים שלנו מייצרים מלאכים

עולם תורת הסוד לוקח את המושג מלאך והופך אותו לדינמי ואישי להפליא. בניגוד לבני אדם, שנקראים "מהלכים" כי יש להם יכולת להשתנות, לבחור ולהתפתח, המלאכים הם "עומדים". כל מלאך מייצג תכונה אחת בלבד - כמו אהבה מוחלטת או דין נוקשה - והוא לא יכול לצאת מהתבנית שלו. אבל החלק הכי מסקרן הוא האחריות של האדם: לפי גישה מיסטית זו, אנחנו המפעל שמייצר את המלאכים האלו. בכל פעם שאדם עושה מעשה טוב או מצווה, הוא יוצר "מלאך שרת" שמקיף אותו באנרגיה חיובית ומלווה אותו. לעומת זאת, פעולות שליליות יוצרות "מלאכי חבלה" - ישויות שמייצגות את הרע שהאדם יצר בעצמו. המלאכים האלו הם לא סתם קישוט רוחני, הם מהווים את הסביבה שבה הנשמה תמצא את עצמה לאחר המוות. גן עדן וגיהנום, לפי תפיסה זו, הם פשוט המפגש הישיר של האדם עם כל המלאכים שהוא בנה במהלך חייו, מה שהופך כל רגע בחיים להזדמנות ליצירה שמימית.


הגשר האוניברסלי: למה כל העולם צריך מתווכים שמימיים? 

זה אולי נראה כמו "פטנט" יהודי, אבל המלאכים הם השפה המשותפת של האנושות כולה, והם הושפעו מהפריה הדדית של תרבויות לאורך אלפי שנים. כבר בפרס העתיקה, דת זרתוסטרא הניחה את היסודות למאבק הגדול בין מלאכי האור למלאכי החושך, תפיסה שחלחלה עמוק לכל הדתות האחרות. באסלאם, האמונה ב"מלאכ" היא עמוד שדרה של ממש; הם נוצרו מאור ומופקדים על כל תנועה ביקום, ללא שמץ של מרדנות. בנצרות הם הפכו לגיבורי תרבות עם תשע דרגות היררכיות שמסדרות את השמיים כמו ארמון מלוכה. אפילו בבהאיזם המלאך הוא מודל לחיקוי - אדם שהצליח לזכך את עצמו עד שהפך לשליח של חסד. הדימיון הזה מוכיח דבר אחד: לכולנו יש צורך פנימי בגשר שיחבר את היומיום הקטן שלנו עם האינסוף, מישהו שישמור עלינו ומישהו שיעביר את התפילות שלנו הלאה.

מיתוס הכנפיים: איך הפכה הישות המבעיתה לדמות מתוקה? 

אם תפתחו היום כל אפליקציה, תראו מלאך כדמות יפה עם כנפיים לבנות, אבל האמת היא שזהו "פייק ניוז" אמנותי שנוצר לפני מאות שנים. במקורות היהודיים המוקדמים המלאכים נראו כמו אנשים רגילים, ורק בחזיונות מורכבים הם הופיעו כיצורים מפחידים עם גלגלים, עיניים ואש. הכנפיים הלבנות וההילה הן תוצר של אמנות נוצרית שהשאילה מוטיבים מהמיתולוגיה היוונית, כמו אלת הניצחון ניקה, כדי להמחיש ויזואלית את המהירות והרוחניות של השליח. הדימוי הזה היה כל כך חזק שהוא "מחק" מהזיכרון הקולקטיבי את התיאורים המקוריים. היום, המלאך הפך לסמל של טוהר, נחמה והגנה בתרבות הפופולרית, אבל התפקיד המהותי שלו לא השתנה: להזכיר לנו שגם בעולם חומרי וקר, יש שליחות, יש קשר ויש כוחות שפועלים מאחורי הקלעים כדי לשמור על האיזון הדק שבין שמיים לארץ. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: ציר, שטן (מלאך חבלה), שרף

פתרון 4 אותיות: אראל, כרוב 
פתרון 5 אותיות: עליון

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: בני אלים (מלאכים)
ביטויים דומים: מלאך מילון, מלאך פירוש, מלאך מילה נרדפת, מלאך תשבץ, מלאך 3 אותיות, מלאך תשבץ, מה זה מלאך?, מלאך חבלה, המלאך הקטגור
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!