ממלכה מקראית | ממלכה עתיקה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה ממלכה עתיקה . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה ממלכה מקראית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.

משחקי הכס של העולם העתיק: 4 האימפריות שעיצבו את ההיסטוריה

תשכחו לרגע מתאריכים יבשים ומרשימות ארוכות ומעייפות. כדי להבין באמת את סיפורי התנ"ך ואת ההיסטוריה שלנו, צריך להסתכל על המזרח התיכון הקדום כמו שהוא באמת היה: לוח שחמט ענק, אכזרי ומסוכן. על הלוח הזה שיחקו ארבע מעצמות על, שכל אחת מהן רצתה לשלוט בעולם. בתווך, בין הרגליים של הענקים האלה, עמדה ממלכה קטנה ועקשנית - יהודה. הסיפור של אשור, בבל, פרס ורומא הוא לא רק סיפור על עתיקות מאובקות במוזיאון - זהו סיפור על כוח, על אגו מטורף, ועל איך כל אחת מהן ניסתה בדרכה שלה לעצב את העולם מחדש. הן אולי נעלמו מהמפה, אבל הטביעות שהן השאירו על התרבות האנושית, ועל העם היהודי בפרט, חיות ובועטות עד היום.

אשור: מכונת המלחמה שלא רואה בעיניים

אם הייתם חיים במזרח התיכון לפני כ-2,800 שנה, המילה "אשור" הייתה גורמת לכם לרעוד. לא מדובר בסתם עוד צבא, אלא במכונת ההריגה המשוכללת ביותר שהעולם העתיק הכיר. האשורים לא האמינו במיליציות של איכרים עם קלשונים, הם בנו צבא מקצועי, מצויד בהנדסה צבאית מתקדמת שידעה לפורר חומות בצורה שיטתית. אבל הנשק הכי חזק שלהם היה הפחד. הם השתמשו בלוחמה פסיכולוגית ובטרור כדי להכניע ערים עוד לפני שנורה החץ הראשון. מבחינה היסטורית, הם אלו ששינו את כללי המשחק עם שיטת "ההגליה הדו-סטרית" - הם עקרו עמים שלמים ממקומם וערבבו אותם כדי למחוק את הזהות הלאומית שלהם. זה בדיוק מה שקרה לממלכת ישראל ולעשרת השבטים בשנת 722 לפנה"ס, וזה מה שהשאיר את ירושלים של המלך חזקיהו נצורה ומבודדת מול האימפריה המפחידה בעולם.

בבל: כלוב של זהב בלב המדבר

אחרי שהאשורים ירדו מהבמה, נכנסה לתמונה בבל, והיא הביאה איתה סגנון אחר לגמרי. תחת המלך נבוכדנצר השני, בבל הייתה המנהטן של העולם העתיק - עיר עצומה, עשירה ומהפנטת ביופייה. תחשבו על שער אישתר המפורסם עם הלבנים הכחולות ועל הגנים התלויים שנחשבו לאחד משבעת פלאי תבל. הבבלים ראו את עצמם כמרכז היקום, תרתי משמע. אבל מתחת לכל היופי הזה הסתתרה אכזריות לא פחותה מזו של קודמיהם. עבור העם היהודי, בבל היא הזיכרון הכואב של שנת 586 לפנה"ס - השנה בה הכל נשרף, ובית המקדש הראשון חרב. אבל יש כאן טוויסט: דווקא שם, בתוך הפאר הבבלי, הרחק מהבית, העם היהודי המציא את עצמו מחדש. ללא מקדש וללא מזבח, נוצרה יהדות של געגוע, של ספר ושל רוח.

פרס: המהפכה הניהולית - אפשר גם בטוב

ואז הגיעו הפרסים, והוכיחו שאפשר לנהל אימפריה גם בלי לשחוט את כולם. כורש הגדול הבין משהו שקודמיו פספסו: הרבה יותר קל לשלוט על אנשים כשהם מרוצים. במקום למחוק תרבויות, הפרסים אימצו מדיניות של סובלנות דתית וניהול חכם. הם חילקו את האימפריה העצומה שלהם (שמשתרעת מהודו ועד כוש) למחוזות עם מושלים מקומיים ("אחשדרפנים"), בנו דרכים מהירות ורשת דואר יעילה. הצהרת כורש המפורסמת לא הייתה סתם נחמדות - זו הייתה אסטרטגיה גאונית. היא אפשרה ליהודים לחזור לירושלים ולבנות את המקדש מחדש, מתוך הבנה שנתינים שמחים משלמים מיסים בזמן ולא מורדים. זו הייתה האימפריה הראשונה שנתנה "זכויות אזרח" בסיסיות, ושינתה את התפיסה ששליט חייב להיות עריץ אכזר.

רומא העתיקה: מכבש הברזל של המערב

אם פרס ניסתה להיות הדיפלומטית, רומא הגיעה כדי להשליט סדר - הסדר שלה. המפגש עם רומא לא היה רק כיבוש צבאי, אלא התנגשות בין ציוויליזציות. הרומאים הביאו איתם הנדסה מטורפת, משפט מסודר, כבישים, בתי מרחץ ותרבות מערבית עשירה, אבל דרשו כניעה מוחלטת לדרך הרומית. ביהודה, זה נגמר בפיצוץ. המלך הורדוס, שפעל בחסות רומית, אמנם בנה מבנים אדירים, אבל המתח הדתי והלאומי לא הפסיק לבעבע. כשהרומאים הרגישו שהיהודים לא מתיישרים לפי הקו, הם הגיבו באגרוף ברזל. המרד הגדול שהסתיים בחורבן בית שני בשנת 70 לספירה, ומרד בר כוכבא שהוביל למחיקת השם "יהודה" מהמפה, היא ההוכחה שרומא לא מוכנה לקבל מישהו שחושב אחרת ממנה.

הנס היהודי: לנצח את ההיסטוריה

כשמסתכלים על התמונה הגדולה, אי אפשר שלא להשתומם מהתוצאה הסופית של המאבק הזה. ארבעת האימפריות האדירות הללו - שבנו מונומנטים מאבן שנועדו להחזיק לנצח - נעלמו כמעט לגמרי. נשארו מהן רק עתיקות ושרידים ארכיאולוגיים. לעומת זאת, העם הקטן וה"חלש" לכאורה, זה שהן כבשו, הגלו וניסו להנדס מחדש, עדיין כאן. חזון "ארבע המלכויות" בספר דניאל מתאר בדיוק את המעבר הזה בין המעצמות, ומציע הסבר פשוט: כוח פיזי הוא זמני. העם היהודי שרד כי הוא לא נשען על חומות או על צבאות ענק, אלא על טקסטים, על קהילה ועל זיכרון היסטורי. בסופו של יום, הספר ניצח את החרב.

מורשת עולמית: מה נשאר לנו מכל זה?

אז מה השורה התחתונה? אנחנו לא חיים בואקום. העולם המודרני שלנו בנוי על היסודות שהניחו ארבעת הענקים האלה. אנחנו מודדים זמן בשיטות בבליות, משתמשים בעקרונות משפט וממשל רומיים, ושואפים לזכויות אדם ברוח הפרסים. אבל המורשת החשובה ביותר היא הסיפור עצמו. האינטראקציה בין ירושלים לבין בבל, אשור, פרס ורומא יצרה את ספר הספרים ואת הערכים המוסריים שמחזיקים את העולם המערבי עד היום. ההיסטוריה הוכיחה שאימפריות יכולות ליפול, אבל רעיונות טובים - ורוח של עם עקשן - יכולים לשרוד לנצח. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: אכד, ארם, בבל, כוש, מדי (ממלכה חזקה באסיה שנכבשה על ידי כורש), פרס, שבא
פתרון 4 אותיות: אדום, אשור, חמיר, מואב, עילם, עמון, קאפה
פתרון 5 אותיות: אופיר, אלשיה (ממלכה עתיקה במזרח הים התיכון), לידיה, נוביה
פתרון 6 אותיות: מוקדון (ממלכה קדומה האירופה), פרוסיה (ממלכה היסטורית בשטחי גרמניה של היום)
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: יוון העתיקה, רומא העתיקה (אימפריה במאה השמינית לפני הספירה שהשתרעה על רוב מערב אירופה וארצות אגן הים התיכון)

ביטויים דומים: ממלכה מקראית מילון, ממלכה מקראית 4 אותיות, ממלכה מקראית תשבץ, מה זה ממלכה מקראית?, ממלכה מקראית מילה נרדפת, ממלכה קדומה

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!