קונפורמיזם | קונפורמיזם תשבץ | קונפורמיזם מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה קונפורמיזם . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה קונפורמיזם בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

קונפורמיזם: הליכה בתלם או הכרח חברתי?

קונפורמיזם, המוכר גם בשמות תַּלְמָנוּת, קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם, מתאר מצב בו אנשים משנים את התנהגותם, אמונותיהם או עמדותיהם כך שיתאימו לנורמות, לכללים או לדעות הרווחות בחברה או בקבוצה מסוימת. תהליך זה של הסתגלות והליכה בתלם יכול לנבוע ממקורות גלויים וסמויים כאחד, ולעיתים קרובות הוא תוצאה של לחץ חברתי, בין אם הוא מורגש באופן ישיר או רק משתמע. השימוש במושג קונפורמיזם בשפת היומיום נוטה להיות בעל קונוטציה שלילית, כאשר אדם "תַּלְמָנִי" נתפס כחסר עמוד שדרה, כמי שנוטה להיגרר אחרי אחרים מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי. עם זאת, קיימת גם גישה הגורסת כי קונפורמיזם אינו בהכרח דבר שלילי, וכי הוא מהווה מרכיב חיוני לקיומה של חברה מתפקדת, שכן הוא מאפשר סדר, יציבות וצפיות בהתנהגותם של הפרטים המרכיבים אותה. בלעדיו, עלול להיווצר מצב של כאוס וחוסר תיאום. דוגמה פשוטה לקונפורמיזם בחיי היום-יום יכולה להיות ההתארגנות הספונטנית של מעריצי להקת U2 בתחילת שנות ה-2000, שיצרו תור לילי ארוך כדי לרכוש כרטיסים להופעה. למרות שלא היו כללים כתובים, הייתה נורמה ברורה של "כל הקודם זוכה", וכל מי שניסה להידחף נתקל בבוז מצד יתר המעריצים.


השפעה חברתית ככוח מניע: ההבדל בין השפעה אינפורמטיבית לנורמטיבית

הנטייה להתנהג באופן קונפורמי מונעת משני סוגים עיקריים של השפעה חברתית: השפעה אינפורמטיבית והשפעה נורמטיבית. השפעה אינפורמטיבית מתרחשת כאשר אנו, כפרטים, מסתמכים על אחרים בקבוצה כדי לקבל מידע מדויק על המציאות. במצבים בהם הסיטואציה אינה ברורה או חד-משמעית, אנו עשויים להרגיש חוסר ביטחון לגבי הדרך הנכונה להתנהג או לפעול, ולכן נפנה לאחרים כדי לקבל מהם תשובה או הכוונה. דוגמה לכך יכולה להיות אדם המגיע למסעדה יוקרתית ואינו בטוח באיזה סט סכו"ם עליו להשתמש; במצב כזה, הוא סביר להניח יסתכל על הסועדים האחרים ויפעל בהתאם. לעומת זאת, השפעה נורמטיבית נובעת מהרצון שלנו להתקבל ולאהוב על ידי חברי הקבוצה. אנו נוטים להתנהג בהתאם לנורמות החברתיות כדי להימנע מדחייה חברתית או מעונש. במקרה זה, גם אם אנו באופן אישי לא מסכימים עם דעה או התנהגות מסוימת, אנו עשויים לבחור להתנהג בהתאם כדי לשמור על מעמדנו החברתי. ההבדל המהותי בין שני סוגי ההשפעה הוא שההשפעה האינפורמטיבית מובילה לרוב להפנמה אמיתית של הנורמה או המידע, כך שאנו באמת מאמינים בו, בעוד שההשפעה הנורמטיבית מובילה לרוב להיענות חיצונית בלבד, בה אנו עושים או אומרים את מה שאחרים עושים, גם אם אנחנו לא משוכנעים בכך באופן פנימי.

מחקרים פורצי דרך בתחום הקונפורמיזם: שריף ואש

שני חוקרים מרכזיים שתרמו רבות להבנת תופעת הקונפורמיזם הם מוזאפר שריף וסולומון אש. בשנת 1936, שריף ערך מחקר חלוצי שהתמקד בהשפעה של הקבוצה על שינוי דעות. הוא השתמש באפקט האוטוקינטי – אשליה ויזואלית הגורמת לנקודת אור קטנה בחדר חשוך להיראות כאילו היא זזה, למרות שהיא נייחת לחלוטין. המשתתפים במחקר התבקשו להעריך את מרחק התזוזה של הנקודה, תחילה לבד ולאחר מכן בקבוצות. שריף גילה כי כאשר המשתתפים היו בקבוצות, הערכותיהם החלו להתכנס לכדי הערכה משותפת, דבר שהדגים כיצד אנשים משנים את דעתם כדי להתיישר עם הקבוצה במצב עמום. לעומתו, סולומון אש התעניין בקונפורמיות במצבים ברורים וחד-משמעיים. בסדרת ניסויים מפורסמת שנערכה בשנת 1951, הוא הציג בפני קבוצות של משתתפים שתי תמונות: אחת עם קו בודד והשנייה עם שלושה קווים באורכים שונים. המשתתפים התבקשו לזהות איזה משלושת הקווים מתאים באורכו לקו הבודד. למעט משתתף אחד בכל קבוצה, כל השאר היו משתפי פעולה שהונחו לתת באופן עקבי את אותה תשובה שגויה. למרות שהתשובה הנכונה הייתה ברורה, אש מצא כי שיעור גבוה של משתתפים (כ-74%) התאים את תשובותיהם לתשובות השגויות של הקבוצה לפחות פעם אחת, וכי בממוצע כ-37% מכלל התשובות היו קונפורמיות. מחקריו של שריף ואש הדגימו באופן משכנע את כוחה של ההשפעה החברתית על התנהגות הפרט, הן במצבים של אי-ודאות והן במצבים של ודאות מוחלטת.


סוגים ורמות שונות של קונפורמיות: מהיענות ועד הסכמה עמוקה

הספרות הסוציולוגית מבחינה בין מספר רמות וסוגים של קונפורמיות, המשתנים בהתאם למידת ההפנמה של הנורמה ולסיבות להתנהגות הקונפורמית. אחת ההבחנות המקובלות היא בין היענות, צייתנות והסכמה. היענות מתרחשת כאשר אדם מתנהג באופן פומבי בהתאם לדרישה או לציפייה, אך באופן פנימי הוא אינו מאמין או מסכים עם ההתנהגות הזו. ניסוייו של אש מדגימים היטב סוג זה של קונפורמיות, שכן המשתתפים נתנו תשובות שגויות למרות שידעו את התשובה הנכונה, ככל הנראה כדי להימנע מקונפליקט עם הקבוצה. צייתנות היא סוג של היענות המתרחשת בתגובה להוראה ישירה או פקודה. דוגמה קיצונית לכך היא מלחמת העולם השנייה, בה פקידים רבים צייתו לפקודות מזוויעות של המשטר הנאצי. הסכמה, לעומת זאת, היא הרמה העמוקה ביותר של קונפורמיות, בה האדם לא רק מתנהג בהתאם לנורמה אלא גם מאמין בה באופן אמיתי ומפנים אותה כחלק ממערכת האמונות שלו. הפסיכולוג החברתי הרברט קלמן הציע מודל דומה עם שלושה סוגי תהליכים: התרצות (קונפורמיות כדי לקבל תגמול או להימנע מעונש), הזדהות (קונפורמיות מתוך רצון להידמות למשפיע) והפנמה (קונפורמיות הנובעת מהרצון להיות צודק ומציאותי, כאשר התגמול הוא פנימי). בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות: תלמנות
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: הולך בתלם (קונפורמיסט), הליכה בתלם
ביטויים דומים: קונפורמיזם מילון, קונפורמיזם פירוש, קונפורמיזם מילה נרדפת, קונפורמיזם תשבץ, קונפורמיזם 9 אותיות, הולך בתלם
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!