חוזה בכוכבים | חוזה את העתיד בכוכבים תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה חוזה את העתיד בכוכבים . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה חוזה בכוכבים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

הצצה למעלה: האמת שמאחורי הכוכבים, המזלות ומה שביניהם

תדמיינו עולם בלי שעון מעורר, בלי יומן גוגל ובלי GPS - הדרך היחידה שלכם לדעת מתי לזרוע חיטה או איך לא ללכת לאיבוד במדבר היא פשוט להרים את הראש. האסטרונומיה (או "חכמת התכונה" בעברית עתיקה) לא התחילה במעבדות משוכללות, אלא ככלי הישרדותי של ממש. הבבלים, למשל, היו אלופים בזה: כבר לפני אלפי שנים הם גילו את מחזור ה"סארוס", שאפשר להם לחזות ליקוי חמה בדיוק מדהים של 18 שנים קדימה. גם בני המאיה לא נשארו חייבים וחישבו את אורך השנה בסטייה של שניות בודדות בלבד מהזמן שאנחנו מכירים היום. עבור הקדמונים, השמיים לא היו רק תפאורה יפה, הם היו הלוח המשותף של האנושות. ההפרדה בין המדידה היבשה לבין המשמעות הרוחנית לא הייתה קיימת: הכוכבים היו המצפן, השעון והסיפור המשותף של כולנו.

המהפכה ששינתה את הכתובת שלנו ביקום

פעם כולם היו בטוחים שאנחנו "מרכז העניינים" ושהשמש והכוכבים פשוט עושים סיבוב סביבנו על גבי כדורי בדולח שקופים. המודל הזה, שנקרא המודל הגאוצנטרי, החזיק מעמד מאות שנים עד שקומץ אנשים החליט לבדוק את הנתונים מחדש. קופרניקוס העז להגיד שהשמש היא המרכז, ויוהאנס קפלר שכלל את זה כשהבין שהכוכבים לא נעים במעגלים מושלמים אלא באליפסות (קצת כמו ביצה). אבל ה"בום" האמיתי הגיע מגלילאו גליליי: הוא לקח טלסקופ קטן, כיוון אותו לצדק וראה שם משהו מוזר - ירחים שסובבים כוכב אחר ולא אותנו. זה היה הרגע שבו האנושות הבינה שהיא לא המרכז, אלא חלק ממערכת גדולה וחכמה הרבה יותר. המעבר הזה מהמרכז לשוליים לא היה רק תיקון במפה, הוא שינה את כל הדרך שבה אנחנו תופסים את המקום שלנו בעולם.

איצטגנינות בחדר המדרגות היהודי: מזל או גורל?

בתוך עולם המושגים היהודי, המונח "חוזה בכוכבים" (או איצטגנין) תמיד עורר סערה בין חכמים. מצד אחד, חכמי הסנהדרין היו חייבים להיות מומחים באסטרונומיה כדי לקבוע מתי מתחיל חודש חדש ומתי השנה צריכה להיות מעוברת. מצד שני, התקיים ויכוח לוהט: האם המזל באמת קובע? בתלמוד תמצאו את רבי חנינא שטוען ש"מזל מחכים ומזל מעשיר", מול רבי יוחנן שקובע נחרצות "אין מזל לישראל" - כלומר, המעשים שלנו חזקים יותר מהמיקום של הכוכבים. הרמב"ם, שהיה איש מדע ופילוסוף, ממש לא אהב את האסטרולוגיה וקרא לה "הבלים", בעוד שחכמים אחרים כמו אבן עזרא ראו בכוכבים שפה שהבורא משתמש בה כדי להנהיג את העולם. המתח הזה מלווה אותנו עד היום: אנחנו משתמשים בלוח שנה שמבוסס על השמיים, אבל מאמינים שיש לנו חופש בחירה לשנות את המסלול שלנו.

המרדף אחרי האור: איך קוראים את השמיים היום?

היום אסטרונומים כבר לא רק מסתכלים בטלסקופ ורושמים במחברת; הם מנתחים קרינה שאנחנו אפילו לא יכולים לראות בעין. היקום שולח לנו "הודעות" בצורת גלי רדיו, קרני רנטגן וגלי כבידה (רעידות קטנות במרחב שנוצרות מהתנגשויות של חורים שחורים). בעזרת מכשיר שנקרא ספקטרוסקופ, מדענים יכולים לדעת ממה עשוי כוכב שנמצא במרחק מיליוני שנות אור - האם יש בו חמצן, ברזל או גזים אחרים - רק לפי ניתוח האור שלו. זו הסיבה שהאסטרונומיה המודרנית היא בעצם אסטרופיזיקה: שילוב של פיזיקה מחמירה עם תצפיות מהחלל. בניגוד לכל מדע אחר, באסטרונומיה אי אפשר לעשות "ניסוי" במעבדה (אי אפשר לייצר כוכב בתוך מבחנה), אז כל מה שנשאר לנו זה לצפות בזהירות ולפענח את הרמזים שהיקום משאיר לנו.

האסטרולוגיה במבחן המציאות: למה אנחנו עדיין קוראים הורוסקופ?

למרות שכל מדען יגיד לכם שאין הוכחה שהמרחק של מאדים משפיע על מצב הרוח שלכם, האסטרולוגיה נשארת פופולרית בטירוף, ויש לזה סיבה פסיכולוגית מעניינת. המערכת האסטרולוגית מבוססת על 12 מזלות, אבל יש בה "תקלה" מדעית קטנה: בגלל שכדור הארץ "מתנדנד" מעט על צירו (תהליך שנקרא נדידת נקודות השוויון), המיקום של המזלות בשמיים היום שונה ממה שהיה לפני 2,000 שנה בסטייה של כמעט חודש שלם! אז למה זה עדיין מרגיש לנו נכון לפעמים? המדע קורא לזה "אפקט פורר" - אנחנו נוטים לקחת משפטים כלליים ומחמיאים (כמו "יש לך פוטנציאל לא ממומש") ולהאמין שהם נכתבו בדיוק עלינו. האסטרולוגיה היא בעצם שפה של סמלים ומיתוסים שעוזרת לאנשים לעשות סדר בבלגן של החיים, גם אם מבחינה פיזיקלית אין קשר בין כוכב רחוק לבין ההחלטה שלכם מה לאכול בצהריים.

שורה תחתונה: אז מה ההבדל הגדול?

הסיפור של האסטרונומיה מול האסטרולוגיה הוא בעצם הסיפור של האנושות שמנסה להבין "איפה אנחנו?". בעוד שהאסטרונומיה שואלת "איך זה עובד?" ובודקת את המרחקים, הטמפרטורות והחוקים הפיזיקליים, האסטרולוגיה שואלת "מה זה אומר עלי?". בעבר, שני התחומים האלו היו שזורים זה בזה - קפלר ותלמי היו גם אסטרונומים וגם אסטרולוגים - אבל היום מדובר בשתי דרכים שונות לגמרי להסתכל על אותו שמיים. האסטרונומיה מעניקה לנו עובדות מדהימות על חורים שחורים וגלקסיות רחוקות, והאסטרולוגיה מנסה לתת לנו משמעות אישית. הערך המוסף האמיתי הוא להבין שגם אם המזלות הם רק סמלים, היקום עצמו הוא פלא טכנולוגי ופיזיקלי אדיר. השמיים הם המעבדה הכי גדולה בעולם, וכל מה שצריך כדי ללמוד בה זה פשוט להרים את העיניים. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות: הובר (חוזה בכוכבים), חוזה
פתרון 5 אותיות: מעונן

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: אצטגנין
פתרון 8 אותיות ומעלה: אסטרולוג
פתרון שתי מילים ומעלה: יודע העיתים, מגיד עתידות
ביטויים דומים: חוזה בכוכבים מילון, מה זה חוזה את העתיד בכוכבים?, חוזה בכוכבים תשבץ, חוזה בכוכבים 7 אותיות, חוזה בכוכבים תשבץ, חוזה את העתיד בכוכבים 8 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!