נווד | נווד (בלעז) תשבץ | נווד מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה "נווד (בלעז)". בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה נוד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

החיים בתנועה: הגדרת אורח החיים הנוודי

אורח החיים הנוודי מייצג אסטרטגיית קיום אנושית המוגדרת על ידי ניידות וארעיות מגורים, בניגוד מוחלט להתיישבות קבע. קהילות אלו - בין אם מדובר במשפחות מורחבות, שבטים או קלאנים - אינן מחזיקות בבית קבוע, ואורח חייהן מבוסס על נדידה מתמדת ממקום למקום. תנועה זו אינה אקראית או כאוטית, אלא מהווה תגובה מחושבת ומתוכננת לתנאי הסביבה. הגורמים המניעים את הנדידה הם צרכים קיומיים בסיסיים: הגישה למקורות מים נקיים, החיפוש אחר מזון זמין (צמחי בר או חיות בר), איתור שטחי מרעה טריים עבור בעלי החיים המבויתים, שיקולי ביטחון, או מעקב אחר הזדמנויות למסחר. לרוב, תנועה זו מתרחשת בתוך טריטוריה מוגדרת ומוכרת, ולעתים קרובות היא עוקבת אחר דפוס מחזורי קבוע, המותאם לשינויי העונות. בעוד שצורת חיים זו הייתה נפוצה ביותר באזורים נרחבים של כדור הארץ בעבר, במיוחד בסביבות מאתגרות כמו מדבריות או ערבות צחיחות, היקפה פחת באופן משמעותי בעידן המודרני.

שלוש אסטרטגיות הישרדות: סיווג קבוצות נודדות

כאשר בוחנים את מגוון הקהילות הנודדות בהיסטוריה, ניתן לזהות שלוש אסטרטגיות קיום עיקריות. המודל הקדום ביותר הידוע לאנושות הוא זה של קהילות הלקטים-ציידים. קבוצות אלו מתקיימות ישירות ממשאבי הטבע, והן נודדות בהתאם לזמינות העונתית של צמחיית בר אכילה ובעקבות נתיבי הנדידה של בעלי החיים אותם הן צדות. הסוג השני, והמזוהה ביותר עם המונח "נוודות", הוא קהילות הרועים. קבוצות אלו מבססות את כלכלתן על גידול וניהול של עדרי בעלי חיים מבויתים, כגון בקר, צאן, גמלים, סוסים או יאקים. הנדידה שלהן מוכתבת על ידי הצורך התמידי במרעה טרי ומים עבור העדרים, והן מנהלות דפוסי תנועה מורכבים שנועדו למנוע רעיית יתר ודלדול של משאבי הקרקע. קטגוריה שלישית, ייחודית בפני עצמה, היא של נוודים "משוטטים" (Peripatetic). אלו הן קהילות ניידות המתמחות במתן שירותים ייחודיים לאוכלוסיות הקבע שביניהן הן נעות, ומציעות את כישוריהן כבעלי מלאכה (כמו נפחים), סוחרים, או בדרנים.


הסתגלות אקולוגית: נוודות חלקית וניצול סביבות קשות

חשוב להבין כי הניידות אינה תמיד מוחלטת, וקיים טווח רחב של דפוסים. מודל נפוץ הוא נוודות-למחצה, המכונה לעיתים "טרנסהומנס" (Transhumance). במערכת זו, הקהילה מחזיקה ביישוב קבע מרכזי, שלעיתים משמש גם לחקלאות מצומצמת, אך חלק מהאוכלוסייה - לרוב הרועים - יוצא למסעות נדידה עונתיים עם העדרים למרחקים קצרים יחסית, כדי לנצל שטחי מרעה עונתיים. בתום העונה, הם שבים אל בסיס הקבע. מודל היברידי זה מדגיש את העיקרון המרכזי של הנוודות: זוהי אסטרטגיית הסתגלות אקולוגית יעילה מאין כמותה לאזורים שבהם המשאבים מפוזרים, דלים, או בלתי צפויים. בסביבות קיצון כמו הטונדרה הקפואה, הערבה (סטֶפּ) הצחיחה או מדבריות חול נרחבים, חקלאות קבע מסורתית היא כמעט בלתי אפשרית. הניידות מאפשרת לבני האדם לנצל ביעילות משאבים הפזורים על פני שטח עצום, ובכך להפוך סביבות קשות אלו לבנות קיימא עבור מגורי אדם, כפי שמדגימים רועי איילי הצפון באזורים הארקטיים.


פסיפס אנושי: תרבויות נודדות בולטות ברחבי העולם

דפי ההיסטוריה מלאים בתרבויות מפוארות שזוהותן התעצבה סביב התנועה. הדוגמה המפורסמת ביותר היא כנראה זו של השבטים המונגוליים בערבות מרכז אסיה, אשר אוחדו במאה ה-13 תחת ג'ינגיס חאן ויצרו את האימפריה היבשתית הרציפה הגדולה ביותר שידע העולם. במערב אפריקה, בני הפולאני (Fulani) מהווים את קהילת הרועים הניידת הגדולה ביותר בעולם כיום, החוצה גבולות מדיניים עם עדרי הבקר העצומים שלה. במדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה, השבטים הבדואים פיתחו התאמה מושלמת לחיים באזורים צחיחים, תוך ניהול עדרי גמלים וצאן. במרחבי הסהרה, בני הטוארג נודעו כשליטי המדבר ומובילי שיירות המסחר. ואילו בצפון הרחוק, הסאמים (Sámi) בסקנדינביה ביססו את תרבותם הייחודית על רעיית איילי צפון. מבחינה חברתית, קבוצות אלו חולקות מאפיינים משותפים: הן נעות לרוב במבנים של משפחות מורחבות או חמולות, המקושרות בקשרי דם ונישואין. קבלת ההחלטות מתבצעת לרוב באופן קולקטיבי, באמצעות מועצות זקנים או גברים בוגרים, מנגנון המבטיח לכידות ושיתוף פעולה החיוניים להישרדות בתנאי אי-ודאות.

קיום יומיומי בתנועה: תזונה ומגורים ניידים

חיי היומיום בעולם הנוודי הם הדגמה של יעילות ומינימליזם, כאשר התרבות החומרית כולה מותאמת לניידות. התזונה מתבססת כמעט לחלוטין על הסביבה המיידית ועל מה שניתן לשאת. לדוגמה, התזונה המסורתית של נוודי הפאלה (Pala) בטיבט המערבית כמעט נטולת ירקות ופירות טריים; היא מורכבת בעיקר מ"טסמפה" (קמח שעורה קלוי) ומ"תה חמאה" עתיר שומן, המספק אנרגיה חיונית בקור, בתוספת בשר בעונת החורף. בקרב הנוודים הקזחים, התפריט נשען בכבדות על תוצרי הצאן והסוסים, וכולל מגוון רחב של מוצרי חלב מותססים, גבינות, בשר, והמשקה הלאומי "קומיס" (חלב סוסות מותסס). המגורים עצמם הם פלא הנדסי של התאמה: החל מה"יורט" (או "גר") המונגולי, אוהל הלבד המתוחכם שניתן לפירוק והרכבה תוך שעות ספורות ולהובלה על גבי בהמות משא, ועד לאוהלים הקלים והאווריריים של תושבי המדבר. בעוד שהתנועה התבצעה היסטורית ברגל או באמצעות בעלי חיים - סוסים, גמלים, יאקים, או אפילו מזחלות וסירות קאנו - קהילות נוודיות מודרניות רבות משלבות כיום גם כלי רכב ממונעים במסעותיהן.

שכנים או יריבים: יחסי הגומלין בין קבע לניידות

מערכת היחסים בין החברות הניידות לבין תרבויות הקבע החקלאיות והעירוניות הייתה מאז ומתמיד מורכבת, ונעדרה על ציר שבין שיתוף פעולה הדוק לעימות אלים. במשך תקופות ארוכות, שררה סימביוזה כלכלית: הנוודים סיפקו ליושבי הקבע תוצרים מן החי (בשר, חלב, צמר, עורות), שירותי הובלה ואבטחה בדרכי מסחר מדבריות, ובתמורה רכשו דגנים, כלי מתכת, כלי חרס ומוצרי מותרות. עם זאת, איזון עדין זה הופר לעתים קרובות. המקורות ההיסטוריים מצביעים על דפוס חוזר: בתקופות של משבר אקלימי חריף, כמו בצורת ממושכת או רעב כבד, קהילות נוודים שאיבדו את מקור מחייתן (העדרים) פנו לאלימות מתוך מצוקה הישרדותית. הן פשטו על יישובי קבע ומאגרי מזון כדי לשרוד. הפילוסוף מקיאוולי זיהה הבדל מהותי בין מלחמה של שליטים, שמטרתה כיבוש ושליטה על אוכלוסייה קיימת, לבין מלחמה של עם שלם הנדחק ממקומו על ידי רעב, שמטרתו היא תפיסת טריטוריה חדשה והישרדות פיזית.


סוף הדרך? צמצום הנוודות והמעבר הכפוי ליישובי קבע

המאה ה-20 הביאה עמה צמצום דרמטי בהיקף אורח החיים הנוודי, ולעיתים קרובות היה זה תהליך כואב וכפוי. עלייתן של מדינות הלאום המודרניות, עם גבולותיהן הקשיחים והכלכלות הריכוזיות, ראתה בניידות אתגר לשליטה וסמל לפרימיטיביות. ממשלות רבות פעלו באופן אקטיבי כדי לאלץ קהילות נודדות לנטוש את אורח חייהן ולהתיישב ביישובי קבע - תהליך המכונה "סדנטריזציה". שטחי מרעה מסורתיים הולאמו, הוסבו לשטחי חקלאות אינטנסיבית, או נסגרו על ידי גבולות מדיניים שמנעו את מסלולי הנדידה העתיקים. ההשלכות היו לעיתים קרובות הרסניות. בקזחסטן הסובייטית בשנות ה-30, הקולקטיביזציה הכפויה שהנהיג סטאלין, אשר כללה החרמת בעלי חיים והושבת הרועים בכפרים, הובילה להתמוטטות כלכלית מוחלטת ולרעב איום (1931-1934) שגבה את חייהם של למעלה מ-1.5 מיליון איש, ומחה אולי 40% מכלל האוכלוסייה הקזחית. במקומות אחרים, הלחץ היה הדרגתי יותר אך יעיל: הבדואים במזרח התיכון עברו ברובם להתגורר בערים עקב צמצום שטחי המחיה, ובצורות קשות בשנות ה-70 באפריקה (כמו במאוריטניה) חיסלו את העדרים ואילצו את השורדים לזנוח את הניידות.

זהות ניידת: עתיד הנוודות בעידן המודרני

למרות המגמה הברורה של דעיכה, אורח החיים הנוודי טרם נעלם מן העולם, ובמקרים מסוימים אף זוכה לתחייה מחודשת ומפתיעה. התופעה הבולטת ביותר של התחדשות זו מתרחשת במרכז אסיה, במדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כמו קירגיזסטן. לאחר התפרקות הגוש הסובייטי והקריסה הכלכלית הנלווית בשנות ה-90, אזרחים רבים שנותרו ללא תעסוקה בערים החלו לחזור אל שורשיהם הכפריים ואל המשקים המשפחתיים. תהליך זה הוביל להתעוררות מחודשת של דפוסי נוודות-למחצה מסורתיים, ובמיוחד העלייה העונתית עם העדרים אל שטחי המרעה הגבוהים והעשירים בקיץ (המכונים "ג'אילו"). עבור מדינות אלו, החזרה למסורת אינה רק צורך כלכלי, אלא גם הצהרה תרבותית ופוליטית עמוקה. ההחלטה של הרפובליקה הקירגיזית לשלב את ה"טונדוק" - הכתר העליון של אוהל היורט המסורתי - במרכז הדגל הלאומי שלה, מסמלת יותר מכל את החשיבות המרכזית של המורשת הניידת בגיבוש הזהות הלאומית המודרנית. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: הלך 

פתרון 4 אותיות: 
פתרון 5 אותיות: קלושר (נווד, בלעז)
פתרון 6 אותיות: וגבונד (נווד, הלך)

פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מה זה נווד?, נווד מילון, נווד פירוש, נווד מילה נרדפת, נווד 6 אותיות, נווד תשבץ, נווד תשחץ, נוד, קלושר
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!