מסכת בסדר מועד שבמשנה | מסכת בסדר מועד שבמשנה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מסכת בסדר מועד שבמשנה . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מסכת בסדר מועד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

הארכיטקטורה של הזמן - או למה סדר מועד הוא הגאונות של המשנה

תחשבו רגע על הזמן. בדרך כלל אנחנו תופסים אותו כרצף פשוט של ימים ושעות, אבל "סדר מועד" מציג תפיסה אחרת לגמרי. חז"ל לא סתם סימנו תאריכים ביומן, אלא יצרו ארכיטקטורה שלמה של קדושה. זהו הסדר הנלמד ביותר במשנה, פשוט כי הוא נוגע בדופק היומיומי של החיים. השם "מועד" נבחר בלשון יחיד ולא רבים, כדי להדגיש רעיון אחד גדול: איחוד כל הזמנים המקודשים תחת קורת גג אחת. בין אם זו השבת שבאה כל שבעה ימים ובין אם זה יום כיפור הפעם בשנה, המטרה היא לעצור את המירוץ ולהפוך את הזמן לנכס רוחני. המבנה הפנימי, כפי שמסביר הרמב"ם, הוא מלאכת מחשבת של תעדוף: מתחילים ממה שקורה הכי הרבה והכי קדוש, השבת, ורק אז מתקדמים ליתר החגים. זה לא סתם אינדקס, אלא המדריך לעיצוב התודעה היהודית.

מסכת עירובין - הסטארט-אפ החברתי של העת העתיקה

אם מסכת שבת היא ה"מה אסור", מסכת עירובין היא ה"איך אפשר בכל זאת". לכאורה זו מסכת טכנית על מדידות, אבל בפועל זו הרשת החברתית הראשונה. הבעיה ההלכתית ידועה: בשבת אסור לטלטל חפצים מהבית לרחוב, מה שתוקע אותנו בבית בלי יכולת לצאת עם צרור מפתחות או סידור. כאן נכנסת הגאונות של "עירוב חצרות". המסכת, שנחשבת לאחת המורכבות בש"ס (חלק מראשי התיבות "ענ"י" הדורשים העמקה), מלמדת איך להפוך אוסף בתים פרטיים למתחם קהילתי אחד. על ידי אקט סמלי של שיתוף מזון, השכנים הופכים למשפחה אחת והמרחב הציבורי הופך לרשות משותפת. עירובין יורדת לפרטים הכי קטנים של הנדסת המרחב ומציעה פתרונות שמאפשרים חיי קהילה תוססים גם תחת מגבלות השבת.

מסכת ראש השנה - דרמה משפטית בשידור חי

תשכחו לרגע מהתפוח בדבש. מסכת ראש השנה היא מותחן משפטי שקובע את הלוח העברי. בעולם העתיק, קביעת הזמנים הייתה תלויה בדבר אחד בלבד: עדים המגיעים לבית הדין לצורך "קידוש החודש". המסכת לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של "קידוש החודש" בבית הדין הגדול, עם עדים שרצים מרחוק וחקירות צולבות שנועדו לוודא את אמינותם. היא פותחת בהצהרה מפתיעה על ארבעה ראשי שנים שונים בתאריכים נפרדים (כמו א' בניסן למלכים או א' באלול למעשרות), וממשיכה למדריך המלא של מצוות החג: השופר והתפילה. המסכת מגדירה איזו קרן כשרה לשופר, כיצד הוא צריך להיראות ומהו סדר הברכות והתקיעות המיוחד של היום. למרות שבסדר המשנה המקורי היא מופיעה כמסכת השמינית, בדפוסי התלמוד היא הוקדמה, כנראה כדי לייצר רצף כרונולוגי הגיוני של חגי תשרי - אחרי יומא ולפני סוכה.

מסכת יומא – פרוטוקול של יום אחד גורלי

מסכת יומא היא המסמך המפורט ביותר שנכתב אי פעם על יום בודד. השם הארמי "יומא" (היום) מעיד על ייחודו של יום הכיפורים מול כל שאר הימים. בניגוד למסכתות אחרות שעוסקות בהלכות לכל אדם, שבעה מתוך שמונת פרקי המסכת הם מסע בזמן אל תוך המקדש. אנחנו מקבלים הצצה דקה אחר דקה ללוח הזמנים של הכהן הגדול: מהפרישה ללשכה שבעה ימים מראש, דרך המתח שבהחלפת בגדי הזהב לבגדי לבן פשוטים, ועד לרגעי השיא של שילוח השעיר לעזאזל למדבר והכניסה המצמררת לקודש הקודשים עם הקטורת. רק בסוף, בפרק השמיני, המסכת חוזרת אלינו ומגדירה את חמשת העינויים (כמו איסור אכילה ונעילת הסנדל) ואת עקרונות התשובה. העובדה שפוסקים מרכזיים התמקדו רק בפרק האחרון מדגישה את הפער בין הזיכרון ההיסטורי לבין ההלכה המעשית.

מסכת מועד קטן - האומנות של "גם וגם"

החיים הם לא שחור ולבן, ומסכת מועד קטן (שנקראת כך כדי להבדילה משאר המועדים הגדולים) מטפלת בדיוק באזור האפור הזה שנקרא "חול המועד". הימים הללו "תקועים באמצע", בין קדושת החג לשגרה, והאתגר הוא לשמור על אווירת חג תוך כדי החיים עצמם. העיקרון המנחה במסכת הוא "דבר האבד" - היתר לעבוד רק אם אי עשיית המלאכה תגרום להפסד כספי ניכר. הטוויסט המעניין מגיע בפרק השלישי ("ואלו מגלחין"), שמחבר במפתיע בין חול המועד לבין הלכות אבלות. החיבור נובע מהדמיון המעשי בין המצבים: בשניהם חלים איסורים דומים כמו איסור תספורת וכיבוס בגדים. פרט טריוויה מרתק נוגע לפירוש המודפס בגמרא על מסכת זו: הפירוש המכונה "רש"י" אינו פרי עטו, אלא מיוחס ברובו לרבנו גרשום ולחכמים אחרים.

ההיגיון של הרמב"ם - למה הסדר בנוי דווקא כך?

כשמביטים על סדר מועד במבט על, מבינים שלא מדובר ברשימה אקראית. הרמב"ם חושף את האלגוריתם שמאחורי הסידור: מתחילים בשבת כי היא הבסיס הקבוע והקדוש ביותר. מיד אחריה עירובין, התאומה ההלכתית שלה. מכאן והלאה הסדר הולך לפי הלוח: פסחים, שקלים ויומא. התחכום הוא שראש השנה נדחקה מעט לסוף במשנה, כיוון שהדיון במועדים הגדולים (שלושת הרגלים) קודם לדיון בימי הדין. הסדר נסגר במועדים שנוספו מאוחר יותר בהיסטוריה כמו פורים. זהו מבנה שמשקף סולם ערכים ומלמד איך לחוות את הזמן: קודם הבסיס הקבוע, אחר כך החגים מהתורה, ולבסוף התוספות של חכמים.

מארון הספרים לחיים עצמם

כל המידע הזה רלוונטי לנו היום כי סדר מועד הוא הבסיס ל"אורח חיים" - החלק המרכזי בשולחן ערוך שמנהל את הלו"ז היהודי עד ימינו. הספרות שנכתבה סביב המסכתות היא עצומה ומשקפת דורות של עיסוק במשמעות הזמן. מהמשנה, דרך התלמודים ועד לפרשנים מאוחרים, כל אחד הוסיף קומה לבניין. כשאנחנו לומדים היום על עירוב אנחנו עוסקים ביכולת לחיות יחד, וכשאנחנו לומדים ראש השנה אנחנו עוסקים באחריות שלנו. סדר מועד מזכיר לנו שהזמן הוא לא משהו שקורה לנו, אלא משהו שאנחנו יוצרים. הוא מזמין אותנו לקחת את הזמנים שלנו ולהפוך אותם למקור של יציבות ומשמעות בעולם משתנה. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: שבת
פתרון 4 אותיות: ביצה, יומא (מסכת תלמודית בסדר מועד/מסכת תלמודית בסדר מועד, דנה בעיקר בנושאי יום הכיפורים), סוכה
פתרון 5 אותיות: חגיגה, מגילה, פסחים, שקלים, תענית
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: עירובין
פתרון של שתי מילים ומעלה: מועד קטן, ראש השנה (מסכת במשנה)

ביטויים דומים: מהי מסכת בסדר מועד שבמשנה, מסכת בסדר מועד שבמשנה מילון, מסכת בסדר מועד שבמשנה פירוש, שם של מסכת בסדר מועד שבמשנה 4 אותיות
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק!