חרב קצרה | חרב קצרה מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה חרב קצרה . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "חרב קצרה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים ועוד... 

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה חרב קצרה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

אנטומיה של להב: ההנדסה המורכבת מאחורי הניצב והחוד

כדי להבין מה הופך חתיכת מתכת לאגדה היסטורית, צריך להסתכל מעבר ללהב המושחז ולבחון את הפיזיקה וההנדסה שהושקעו בה. חרב אינה רק סכין ארוכה, היא מכונה מתוחכמת שנועדה לאזן בין עוצמה למהירות. הניצב, החלק בו אוחזים, הוא מרכז השליטה של הכלי, והוא כולל רכיבים קריטיים כמו ה"תפוח" - אותה משקולת אחורית שלא נועדה לקישוט, אלא משמשת כמשקולת נגד המאזנת את כובד הלהב ומאפשרת ללוחם להניע את הנשק בזריזות. השמורה, הממוקמת בין הידית ללהב, היא קו ההגנה הראשון של כף היד, ובלעדיה כל מפגש עם להב יריב היה מסתיים בפציעה קשה. כדי לשמור על הכלי הזה לאורך זמן, הומצא הנדן - מעטפת הגנה שמבודדת את הפלדה מהלחות והאבק של העולם החיצון, ומבטיחה שהלהב יישאר חד ומוכן בדיוק לרגע בו הוא יישלף.


מדורת השבט ועד למעבדת הנפחים: האבולוציה של החומר

הסיפור של החרב מתחיל ברגע שבו האדם למד לאלף את האש ולחלץ מתכות מהאדמה. בתחילה, חרבות הברונזה והנחושת היו מוגבלות מאוד. המתכת הייתה רכה ונוטה להתכופף, ולכן החרבות הקדומות היו קצרות ונועדו בעיקר לדקירה. המהפכה האמיתית הגיעה עם עידן הברזל והמעבר לפלדה, שאפשרה ליצור להבים ארוכים, גמישים וחזקים הרבה יותר. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הזיהוי של החריץ לאורך הלהב כ"מרזב דם", אך האמת המדעית פשוטה ומרשימה יותר: החריץ הזה, המכונה "פולר", נועד להפחית את מסת החרב מבלי לוותר על הקשיחות שלה. מדובר בפתרון הנדסי המאפשר ללהב להיות קל מספיק להנפה מהירה מבלי שיישבר בעת התנגשות, עדות לידע המטלורגי המתקדם שהיה לנפחים כבר לפני מאות שנים.

ח'ופש: כשהמגל החקלאי הפך לסיוט של שדה הקרב

אם תביטו בח'ופש המצרית, אתם עלולים להתבלבל ולחשוב שמדובר בכלי עבודה חקלאי שיצא משליטה, וזה בדיוק סוד הקסם שלה. החרב הזו, שהגיעה לשיא תפארתה במצרים העתיקה, מתחילה בידית ישרה והופכת ללהב מעוקל דמוי חצי סהר. העיצוב הזה לא נבחר בגלל אסתטיקה, אלא בגלל ורסטיליות קטלנית בשדה הקרב: הצד החיצוני של העיקול שימש לשיסוף עוצמתי, בעוד שהצד הפנימי והקצה המעוקל אפשרו ללוחם לתפוס את מגן היריב ולחשוף אותו למכה הבאה. הח'ופש הפכה לסימן ההיכר של הפרעונים ושל הלוחמים המצטיינים בממלכה החדשה, והיא מייצגת תקופה שבה החרב הייתה גם כלי לחימה וגם סמל דתי ותרבותי שהגדיר אימפריה שלמה.


פלקטה: הנדסה אנושית שמנצחת שריונות וקסדות

כשהחיילים הרומאים פגשו לראשונה את הפלקטה של השבטים האיברים, הם הבינו מהר מאוד שהמגנים והקסדות שלהם זקוקים לשדרוג דחוף. הפלקטה היא חרב קצרה עם להב א-סימטרי שהולך ומתרחב לקראת הקצה, עיצוב שמעביר את כל מרכז הכובד קדימה. התוצאה היא נשק שמתנהג כמו גרזן אך חותך כמו אזמל, המסוגל להנחית מכות ריסוק ששום להב ישר לא יכול לספק. הידית שלה עוצבה לעתים קרובות בצורה סגורה או עם שרשרת, מה שהבטיח שהלוחם לא יאבד את הנשק גם בשיא הקרב המיוזע. היכולת של הפלקטה לשלב בין מהירות של חרב קצרה לעוצמה של נשק כבד הפכה אותה לאחד הכלים המוערכים והמפחידים ביותר בעת העתיקה.

ספאתה: הלהב הארוך שכבש את אירופה על גב סוס

הספאתה הרומית מוכיחה שלפעמים הגודל באמת קובע, במיוחד כשאתה נלחם מעל גב סוס וזקוק לטווח הגעה מקסימלי. בעוד שהגלאדיוס הקצרה שירתה את הלגיונרים במערכים צפופים, הספאתה הארוכה יותר נולדה מתוך הצורך של חיל הפרשים לפגוע באויב שנמצא נמוך מהם על הקרקע. עם הזמן, היתרונות של הלהב הארוך (בין 60 ל-100 ס"מ) הפכו אותו לפופולרי גם בקרב חיל הרגלים, עד שהספאתה דחקה לחלוטין את החרבות הקצרות. חשיבותה של הספאתה אינה מסתיימת ברומא. היא למעשה ה"אב הקדמון" של חרבות הויקינגים ושל חרבות האבירים האירופאיות שאנו מכירים מימי הביניים. העיצוב הישר והחזק שלה קבע את הסטנדרט לאיך שחרב מערבית צריכה להיראות ולתפקד במשך למעלה מאלף שנים.


מעמד ואצילות: מדוע החרב מסרבת להיעלם מהתודעה

החרב היא כנראה כלי הנשק היחיד בהיסטוריה שהצליח להפוך מחפץ פונקציונלי גרידא ליצירת אמנות ולסמל סטטוס שאין לו תחליף. בניגוד לקשת או לחנית, שהיו להן מקבילות בעולם הציד או החקלאות, החרב יוצרה תמיד למטרה אחת: קרב. עלויות הייצור הגבוהות והזמן הרב שנדרש כדי לחשל להב איכותי הפכו את החרב לנחלתם של בני המעמד הגבוה - אבירים, סמוראים ואצילים. גם היום, כשהרובים והטילים השתלטו על שדות הקרב, החרב עדיין נוכחת בטקסים צבאיים, בחתונות מלכותיות ובתרבות הפופולרית. היא מייצגת ערכים של כבוד, מיומנות ומשמעת עצמית, ומזכירה לנו תקופה שבה הקרב היה אישי, והנשק של הלוחם היה השלוחה הישירה של האישיות והמעמד שלו. הידעתם? החרב הארוכה ביותר שיוצרה אי פעם לשימוש בקרב (ה"צוייהנדר") יכלה להגיע לאורך של שני מטרים - גובה של שחקן כדורסל. בהצלחה !

   

מודעות





פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: שלח (מן חרב קצרה) 

פתרון 4 אותיות: 
פתרון 5 אותיות: שבריה (חרב קצרה, פגיון)

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:  
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מה זה חרב קצרה, חרב קצרה מילון, חרב קצרה פירוש, חרב קצרה מילה נרדפת , חרב קצרה 3 אותיות, חרב קצרה תשבץ
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!