חוקתי בלעז | חוקתי (בלעז) מילון

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה חוקתי (בלעז) תשבץ | חוקתי בלעז תשחץ הן:

המדריך המלא למושג "חוקתי": מהמגנה כרטה ועד המהפכה של אהרון ברק

המילה "חוקתי" נשמעת אולי כמו מונח משפטי יבש, אבל למעשה היא מגדירה את כללי המשחק של החיים שלנו. המקור שלה הוא במילה הלטינית "Constitutio", (בלעז "קונסטיטוציוני") שמשמעותה הייתה פשוט אוסף של צווים ותקנות. אבל בעולם המודרני, הסיפור שונה לגמרי. חוקה היא ה"בוס" של כל החוקים - החוק העליון. דמיינו פירמידה: בראש הפירמידה עומדת החוקה, ומתחתיה כל שאר החוקים והתקנות. המשמעות היא פשוטה אך דרמטית: אם הממשלה או הכנסת מחליטות משהו שנוגד את החוקה, ההחלטה הזו לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. בשפה המשפטית קוראים לזה "חריגה מסמכות", ובפועל זה אומר שהפעולה בטלה. בעוד שברוב מדינות העולם, כמו ארה"ב או גרמניה, יש מסמך אחד חגיגי שנקרא "חוקה", ישנן מדינות בודדות - כמו בריטניה, ניו זילנד וישראל - שבהן המצב מורכב יותר והחוקה נבנית בדרך אחרת לגמרי.

ההיסטוריה של ריסון הכוח: מחמורבי ועד וושינגטון

הצורך בחוקה נולד מתוך ההבנה שגם למלך, לשליט או לממשלה אסור לעשות כל מה שעולה על רוחם. זהו סיפור מרתק שמתחיל עוד בעולם העתיק, עם קודקסים כמו חוקי חמורבי, אבל הרגע שבאמת שינה את ההיסטוריה התרחש באנגליה של שנת 1215. המלך ג'ון נאלץ לחתום על מסמך שנקרא "מגנה כרטה", והסכים לראשונה שהכוח שלו מוגבל ושלא ניתן לפגוע באדם ללא הליך משפטי הוגן. מאות שנים מאוחר יותר, הרעיונות הללו הבשילו לכדי החוקה האמריקאית המפורסמת של 1787, שהיא החוקה הכתובה הוותיקה ביותר שעדיין בשימוש. השינוי הגדול של המאה ה-20 היה ההבנה שחוקה היא לא רק "הוראות הפעלה" למדינה (מי ממנה שופטים, איך בוחרים נשיא), אלא מגן הברזל של האזרח הקטן. היא זו ששומרת על המיעוט מפני עריצות הרוב ומבטיחה שזכויות אדם בסיסיות יישמרו בכל מחיר.

ההבטחה הישראלית שלא קוימה: איפה החוקה שלנו?

כשמדינת ישראל הוקמה, כולם היו בטוחים שתהיה לה חוקה תוך כמה חודשים. זה אפילו כתוב במפורש במגילת העצמאות. ב-1949 נבחרה "האסיפה המכוננת" בדיוק למטרה הזו. אז למה זה לא קרה? המציאות הישראלית טפחה על הפנים. ויכוחים סוערים בין דתיים לחילוניים ובין גישות פוליטיות שונות יצרו פלונטר שאי אפשר היה להתיר. בן גוריון ומפלגת מפא"י חששו שחוקה נוקשה תגביל את ידי הממשלה במדינה צעירה שצריכה לקלוט עליה ולהילחם על חייה. וכך, המדינה נשארה ללא המסמך החשוב ביותר שלה, והיה צורך למצוא פתרון יצירתי שיאפשר למדינה לתפקד כדמוקרטיה גם בלי הספר החגיגי הזה.


הפתרון היצירתי של 1950: פשרת הררי

בדיוק כשנראה היה שהעסק תקוע, הגיע חבר הכנסת יזהר הררי עם רעיון מבריק ביוני 1950. ההצעה שלו, שהתקבלה והפכה ל"החלטת הררי", אמרה דבר פשוט: אם אי אפשר לכתוב את הכל בבת אחת, בואו נכתוב את זה בחלקים. הכנסת תייצר פרקים-פרקים שייקראו "חוקי יסוד". כל חוק יסוד יעמוד בפני עצמו (למשל: חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד הצבא), ויום אחד - בעתיד הלא ידוע - נאגד את כולם לחוקה אחת שלמה. במשך יותר מ-40 שנה, השיטה הזו עבדה בעיקר בצד הטכני. חוקקו חוקים שהגדירו את מוסדות המדינה, אבל היה חסר בהם המרכיב הכי חשוב: זכויות האדם. רוב חוקי היסוד באותה תקופה היו חלשים יחסית, והכנסת יכלה לשנות אותם בקלות כמו כל חוק רגיל.

המהפכה של 1992: הרגע שבו הכל השתנה

השנה היא 1992, והכנסת מעבירה שני חוקים שנראים תמימים אך שינו את פני המדינה: "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק". לראשונה, חוקי היסוד עסקו בתוכן ערכי ולא רק בבירוקרטיה שלטונית. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1995, הגיע פסק דין "בנק המזרחי" המפורסם. בית המשפט העליון, בהובלת הנשיאים שמגר וברק, קבע תקדים היסטורי: לחוקי היסוד הללו יש מעמד-על. המשמעות הייתה רעידת אדמה משפטית: מעכשיו, לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקים של הכנסת אם הם פוגעים בזכויות אדם בניגוד לכללים. זה היה הרגע שבו ישראל עברה ממצב של "עליונות המחוקק" למצב של "עליונות החוקה", גם אם החוקה הזו עדיין לא כתובה במסמך אחד.


הראי של המדינה: הסיפור שמאחורי הספר של רובינשטיין

אם אתם רוצים להבין באמת את התהליך שעברה ישראל, פשוט תסתכלו על הספר "המשפט החוקתי של מדינת ישראל" של פרופ' אמנון רובינשטיין. כשהמהדורה הראשונה יצאה ב-1969, זה היה ספר דק של פחות מ-300 עמודים. רובינשטיין כתב אז בהקדמה, כמעט בייאוש, על כך שזכויות האדם הן "נושא זנוח" בישראל. אבל ככל שהשנים עברו והמשפט התפתח, הספר תפח. למהדורות המאוחרות הצטרף פרופ' ברק מדינה, והספר הפך למפעל ענק של כרכים עבים שמנתחים כל פסיק במהפכה החוקתית. הספר הזה הוא לא רק טקסט אקדמי, הוא צוטט מאות פעמים בבתי המשפט והפך לכלי עבודה יומיומי לשופטים. הוא ההוכחה הכתובה לכך שישראל עברה ממדינה עם משפט מנהלי בלבד, למדינה עם משפט חוקתי עשיר ומורכב.

אז איפה אנחנו עומדים היום?

למרות כל ההתקדמות, הבית עדיין לא גמור. אהרון ברק כינה את המצב בישראל "חוקה נכה". יש לנו המון פרקים (חוקי יסוד), יש לנו הגנה על זכויות, אבל אין לנו את המסמך השלם והסופי. עד היום לא נחקק "חוק יסוד: החקיקה", שאמור להסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין הכנסת לבית המשפט. הוויכוחים על אופיה של המדינה - יהודית ודמוקרטית - ועל סמכויות בית המשפט, מראים שהתהליך שהתחיל בהחלטת הררי ב-1950 עדיין בעיצומו. אנחנו חיים בתוך תהליך משפטי מרתק שעדיין נכתב, פסק דין אחר פסק דין, בדרך לחוקה שאולי יום אחד תושלם. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: 
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:  
פתרון 8 אותיות ומעלה: קונסטיטוציה (חוקה בלעז), קונסטיטוציוני
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: חוקתי בלעז מילון, חוקתי בלעז פירוש, חוקתי בלעז מילה נרדפת, מה זה חוקתי בלעז, חוקתי בלעז תשחץ, חוקתי בלעז 13 אותיות
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!