ברוח טובה, לא בכפייה | ברוח טובה, לא בכפייה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה ברוח טובה, לא בכפייה. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "ברוח טובה, לא בכפייה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה ברוח טובה, לא בכפייה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הקדמה על דרכי נועם ודרכי שלום - עקרונות מנחים בהלכה היהודית

דרכי נועם ודרכי שלום הם שני עקרונות מרכזיים ומשמעותיים במסורת ההלכתית היהודית. הם ממחישים את האופי ההומאני, המאיר פנים והשלום המנחים את ההלכה, התורה והמצוות. מקורם של שני העקרונות הוא בפסוק מספר משלי "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", שמתאר את דרכי החכמה והתורה כנועמות ושלוות. 

הביטוי "דרכי נועם" מתייחס לפרשנויות ועקרונות הלכתיים המבטאים חמלה, רחמים ונוחות לאדם המקיים מצוות, ונועדו להפיג קשיים או סבל מיותרים. מנגד, "דרכי שלום" עוסק בהסדרת היחסים בין בני אדם, קהילות ועמים במטרה לשמור על שלום, איחוד והרמוניה בחברה.  עקרונות אלה חיוניים להבנת עומק המחשבה ההלכתית והרוח המונחה אותה.

מקורות "דרכי נועם" בתלמוד הבבלי

הביטוי "דרכיה דרכי נועם" מופיע במספר הקשרים בתלמוד הבבלי. דוגמה מפורסמת היא דבריו של האמורא אביי, שהשתמש בביטוי זה כדי לנמק מדוע פרשנות מסוימת למצוות ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדס וערבה) נבחרה על פני חלופה אחרת. 

אביי קובע שהצמח ההדס נבחר להיות ה"ענף עץ עבות" המוזכר בתורה דווקא משום שההרדוף, למרות שעונה על הגדרה אחרת של "ענף עץ עבות", אינו "דרכי נועם" בשל היותו רעיל. באופן דומה, הלולב זוהה ככפות התמרים משום שחלקים קוצניים אחרים של הדקל עלולים לפצוע ולסבוך את הידיים המחזיקות בהם - ובכך אינם "דרכי נועם".

עוד מוזכר עיקרון "דרכי נועם" בדיון על חיובי הייבום - החובה שהייתה קיימת בעבר שאח של אדם שמת ללא בנים, ייקח את אלמנתו לאישה. התלמוד מנמק שבמקרים מסוימים חובה זו נדחית והאלמנה פטורה, משום שחיוב הייבום במצבים אלו לא יהיה "דרכי נועם".

התפתחות "דרכי נועם" כעיקרון פרשני ויוצר בהלכה

בתחילה שימש הביטוי "דרכיה דרכי נועם" כאסמכתא רטרוספקטיבית - צידוק והנמקה לפרשנויות ומנהגים הלכתיים קיימים. אולם עם הזמן החלו פוסקים לראות בו עיקרון מהותי ומכונן לפרשנות ההלכה, ואף לפסיקה יוצרת. 

כך למשל, רבי אשר (הרא"ש) פסק שאין לכפות גיור על משומד (מי שהמיר את דתו) מכיוון שאין זה "דרכי נועם". פוסקים אחרים נסמכו על העיקרון של דרכי נועם כדי להתיר סחורה בתבואת חדש (שבזמן המקדש הייתה אסורה לסחר בה), מפני שבימים ההם התבואה הייתה נפוצה וחשובה מאוד למחיה, ואיסור סחר בה לא היה "דרכי נועם".

מנגד, הרב שמואל וייזמן וחלק מן הפוסקים סברו שאין להשתמש בעיקרון של "דרכי נועם" כעיקרון יוצר ומכונן באופן גורף, אלא רק לפי מה שמפורש ומוזכר במקורות התלמודיים. עמדה זו גרסה כי עיקרון זה מנחה את הפרשנות, אך לא סמכות הלכתית מכוננת.

מקורות העיקרון "דרכי שלום" בתלמוד ובהלכה

המונח "דרכי שלום" מופיע כבר במשנה, ספרות התנאים הקדומה, בהקשרים של הסדרת יחסים ובין אנשים. הוא מונח כנימוק והצדקה לסדרי קדימויות בקריאה לתורה, לדיני ממונות וזכויות כמו מלכודות ציד, וליחס כלפי עניי נכרים ובקור חוליהם. 

דפוס דומה של שימוש בעיקרון "דרכי שלום" ממשיך בתלמוד הבבלי, כאשר הוא מצדיק עמדות סובלניות, פתוחות ומקרבות ביחס לגויים, בניגוד לעיקרון הבסיסי של ריחוק וניכור מעמים אחרים. מצוות כגון איסור גזל מהגויים, מתן צדקה ועזרה רפואית לחוליהם, ואף הטבעת מטבעות לצורכי מסחר נומקו בטעמי "דרכי שלום".

מחלוקת - דרכי שלום כמוסר או שיקול תועלתני?

מחלוקת מרכזית ומעניינת סובבת את השאלה האם עיקרון "דרכי שלום" מבטא גישה מוסרית-ערכית טהורה או שיקולים תועלתניים-פרגמטיים. הרמב"ם בפירושו לתורה טוען כי "דרכי שלום" הוא עיקרון מוסרי וחמלתי לגמרי. לטענתו, מדובר במגמה המונחית בתפיסה כי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", חסד והכלה גם כלפי הזולת השונה. הרמב"ם מסביר שההלכות המונחות מטעמי דרכי שלום, כמו לפרנס עניי גויים ולבקר חוליהם, נובעות מרצון לאנושיות, רחמים וחמלה כוללת.

לעומת זאת, פוסקים אחרים הציגו גישה פרגמטית ותועלתנית יותר לעיקרון זה. לשיטתם, דרכי שלום אינו אלא כלי להרגעת מתחים, מניעת סכסוכים ושמירה על היחסים עם גורמים לא-יהודיים רלוונטיים באותה תקופה. כך למשל, התירו הפוסקים את בקור חוליהם מחשש שהגויים ינקמו בקהילות היהודיות אם יסרבו לבקר את חוליהם. לפי גישה זו, כאשר עברו התנאים הייחודיים והצורך התועלתני, ניתן לבטל את ההלכות שהותוו מטעמי דרכי שלום.

ניתן לראות כי בפסיקה המעשית לאורך הדורות, ישנה גישה מעורבת ומשולבת של השיקולים המוסריים והתועלתניים. יש פוסקים שאימצו בעיקר את הגישה המוסרית והכוללת, ואחרים שנקטו בגישה פרגמטית יותר בדרכי שלום.

דרכי שלום בפסיקה ההלכתית בימינו

בימינו נידונים עקרונות דרכי השלום וההשלכות ההלכתיות שלהם בעיקר בשני הקשרים מרכזיים. הראשון הוא היחס לחילונים ולמרחב הציבורי הישראלי הכולל. מצד אחד, תמיד ננקטה גישת קירוב, סובלנות והכלה כלפי יהודים חילונים במטרה לשמור על אחדות העם. מצד שני, ישנם פוסקים החוששים מההשלכות ההלכתיות של ויתורים וסטיות ממצוות מסוימות.

הקשר השני הוא היחס לגויים ולעמים הלא-יהודיים בכלל. בנושא זה קיימות דעות מגוונות, החל מגישה מקרבת ופתוחה, דרך גישות ביניים של כבוד והפרדה, ועד לגישות קרות ורחוקות יותר. הרב חיים דוד הלוי סבר שבימינו, כאשר רוב הגויים אינם עובדי עבודה זרה ממש, יש לבחון מחדש את עקרון דרכי השלום והשלכותיו המעשיות על היחס אליהם.

לסיכום

עקרונות דרכי נועם ודרכי שלום הם חלק בלתי נפרד מהמארג ההלכתי והפרשני בעולם התורה והמצוות. הם מביאים לידי ביטוי את הצדדים האנושיים, החמלתיים וההרמוניים של ההלכה והיהדות - חמלה, רחמים, נוחות וכבוד הדדי.

יחד עם זאת, גבולותיהם וכיווני הפרשנות המדויקים של עקרונות אלה לא תמיד היו חד-משמעיים והיו שנויים במחלוקת. היקפם, מעמדם ככלי פרשני או מכונן, והשיקולים שהנחו את יישומם - אם מוסריים או פרגמטיים - עברו שינויים והבחנות לאורך ההיסטוריה היהודית. דבר זה משקף את העושר, הגמישות והרגישות לנסיבות של החשיבה ההלכתית המסורתית. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: בדרכי נועם, בדרכי שלום
ביטויים דומים: ברוח טובה, לא בכפייה פירוש, ברוח טובה, לא בכפייה תשחץ, ברוח טובה, לא בכפייה תשבץ, ברוח טובה, לא בכפייה מילון, מה זה ברוח טובה, לא בכפייה?, ברוח טובה, לא בכפייה 9 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!