גוף שמימי המקיף את השמש | גוף שמימי המקיף את השמש תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה גוף שמימי המקיף את השמש. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "גוף שמימי המקיף את השמש" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה גוף שמימי המקיף את השמש בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הכרת גופים קטנים במערכת השמש: מקומם של כוכבי השביט

גופים קטנים במערכת השמש הם קטגוריה מגוונת של עצמים אסטרונומיים שהוגדרה באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. קטגוריה זו כוללת את כל הגופים הסובבים את השמש שאינם כוכבי לכת או כוכבי לכת ננסיים. כוכבי שביט הם חברים בולטים בקבוצה זו, לצד אסטרואידים וגופים קטנים אחרים. בעוד שאסטרואידים מורכבים בעיקר מסלעים ומתכות, כוכבי שביט מתאפיינים בהרכב עשיר בקרח. הבדל מהותי נוסף הוא בהתנהגותם: בעוד שאסטרואידים שומרים על צורתם ומראם לאורך מסלולם, כוכבי שביט עוברים שינויים דרמטיים בהתקרבם לשמש. חשוב לציין כי ההבחנה בין כוכבי שביט לגופים קטנים אחרים אינה תמיד חדה, וישנם גופים המציגים מאפיינים של שתי הקבוצות. מחקר הגופים הקטנים במערכת השמש, ובפרט כוכבי השביט, מספק לנו מידע חיוני על ההיסטוריה והאבולוציה של מערכת השמש כולה.

אנטומיה של כוכב שביט: מגרעין קפוא ועד זנב מרהיב

כוכב שביט מורכב משלושה חלקים עיקריים: הגרעין, ההילה (או הקומה) והזנב. הגרעין, המכונה לעתים "כדור שלג מלוכלך", הוא ליבת השביט ומורכב בעיקר מקרח מים, אך גם מחומרים נדיפים אחרים כמו פחמן דו-חמצני, מתאן ואמוניה, יחד עם אבק וסלעים. גודלו של הגרעין נע בין קילומטרים בודדים לעשרות קילומטרים. ההילה, או הקומה, היא אטמוספירה זמנית המתפתחת סביב הגרעין כאשר השביט מתקרב לשמש. היא מורכבת מגזים ואבק שמתנדפים מהגרעין בחום השמש ויכולה להגיע לקוטר של מאות אלפי קילומטרים. הזנב, החלק הבולט ביותר לעין, נוצר כאשר הרוח הסולארית ולחץ הקרינה דוחפים את החומר מההילה. למעשה, לרוב השביטים יש שני זנבות נפרדים: זנב אבק, המורכב מחלקיקים גדולים יותר ונראה לרוב בצבע לבן או צהבהב, וזנב פלזמה (או זנב יונים), המורכב מגזים מיוננים ונראה לרוב בצבע כחלחל. הזנבות יכולים להתארך למיליוני קילומטרים, הופכים את השביטים לעצמים הגדולים ביותר הנראים במערכת השמש.

מחגורת קויפר ועננת אורט: ערש הולדתם של כוכבי השביט

כוכבי השביט מקורם בשני אזורים עיקריים במערכת השמש: חגורת קויפר ועננת אורט. חגורת קויפר, הממוקמת מעבר למסלולו של נפטון, היא טבעת שטוחה של גופים קטנים המקיפה את השמש. היא מכילה מיליוני גופים קפואים, חלקם גדולים מספיק כדי להיחשב לכוכבי לכת ננסיים, כמו פלוטו. עננת אורט, לעומת זאת, היא מבנה כדורי עצום המקיף את מערכת השמש כולה, משתרע עד כמחצית המרחק לכוכב הקרוב ביותר, ומכיל טריליוני גופים קטנים. רוב השביטים ארוכי המחזור (תקופת מסלול מעל 200 שנה) מגיעים מעננת אורט, בעוד שהשביטים קצרי המחזור מקורם בחגורת קויפר. הפרעות כבידתיות, כמו מעבר קרוב של כוכב או השפעת הזרוע הספירלית של גלקסיית שביל החלב, יכולות לדחוף שביטים מאזורים אלה לכיוון פנים מערכת השמש. במסעם הארוך, השביטים עוברים שינויים מזעריים עד הגיעם לאזורים הפנימיים של מערכת השמש, שם מתחילה הדרמה האמיתית.

מ'כדור שלג עמום' לתופעה מרהיבה: התעוררות כוכב השביט

המסע של כוכב שביט לעבר השמש הוא תהליך מרתק של התמרה. כאשר השביט נמצא רחוק מהשמש, הוא אינו יותר מאשר גוש קרח וסלעים קטן ועמום. אולם, ככל שהוא מתקרב לשמש, החום הגובר גורם לתהליך המכונה "נידוף" (סובלימציה), שבו הקרח הופך ישירות לגז ללא מעבר דרך מצב נוזלי. תהליך זה משחרר גזים וחלקיקי אבק מהגרעין, יוצר את ההילה סביב השביט ומתחיל בהיווצרות הזנב המרשים. הזנב תמיד פונה הרחק מהשמש, ללא קשר לכיוון תנועת השביט, בגלל לחץ הקרינה והרוח הסולארית. זנב האבק, המורכב מחלקיקים גדולים יותר, נוטה להתעקל מעט ויוצר צורה מעוקלת קלות, בעוד שזנב הפלזמה, המורכב מיונים, נשאר ישר יותר. ככל שהשביט מתקרב יותר לשמש, כך גדלים ההילה והזנב, ולעתים הם נראים לעין בלתי מזוינת מכדור הארץ. לאחר שהשביט עובר את נקודת השפל (פריהליון) במסלולו ומתחיל להתרחק מהשמש, תהליך זה מתהפך והשביט חוזר למצבו ה"רדום". עם זאת, בכל מעבר קרוב לשמש, השביט מאבד חלק מהחומר שלו, ולאחר מספר רב של מעברים הוא עשוי להתפרק לחלוטין או להפוך לגוף דמוי אסטרואיד.

מאמונות טפלות למדע מתקדם: התפתחות חקר כוכבי השביט

לאורך ההיסטוריה האנושית, כוכבי שביט עוררו פליאה, פחד וסקרנות. בתרבויות עתיקות רבות, הם נתפסו כאותות שמימיים, לרוב מבשרי רעות. המפנה המשמעותי בהבנת טבעם של כוכבי השביט הגיע במאה ה-17 עם עבודתו של אדמונד האלי. האלי היה הראשון שזיהה כי שביטים מסוימים חוזרים בתקופות קבועות, ובכך הוכיח שהם חלק קבוע ממערכת השמש ולא תופעות אטמוספריות חולפות כפי שחשבו קודם לכן. השביט המפורסם ביותר, שביט האלי, נקרא על שמו. במאה ה-20, התקדמות הטכנולוגיה האסטרונומית אפשרה לנו להבין טוב יותר את המבנה והרכב של כוכבי שביט. משימות חלל כמו ג'יוטו, שחקרה את שביט האלי ב-1986, וסטארדאסט, שאספה דגימות מזנב של שביט ב-2004, סיפקו מידע חסר תקדים. נקודת ציון משמעותית הייתה בשנת 2014, כאשר הגשושית רוזטה של סוכנות החלל האירופית הגיעה לשביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו והנחיתה עליו את הנחתת פיליי. משימה זו סיפקה את המבט המפורט ביותר שהיה לנו אי פעם על פני השטח של שביט ועל ההתנהגות שלו לאורך זמן.

חלון להיסטוריה של מערכת השמש: הערך המדעי של כוכבי שביט

כוכבי שביט הם יותר מסתם תופעות שמים מרהיבות; הם מהווים "קפסולות זמן" המכילות מידע יקר ערך על ההיסטוריה המוקדמת של מערכת השמש. בניגוד לכוכבי הלכת, שעברו שינויים משמעותיים מאז היווצרותם, כוכבי השביט שמרו על הרכבם המקורי כמעט ללא שינוי במשך מיליארדי שנים. הם מכילים חומרים שהיו נוכחים בערפילית הסולארית הקדומה שממנה נוצרה מערכת השמש כולה. מחקר של הרכב כוכבי שביט מספק לנו מידע על התנאים ששררו בתקופת היווצרות מערכת השמש, כולל טמפרטורות, לחצים וריכוזי חומרים שונים. יתרה מזאת, ישנן תיאוריות הטוענות כי כוכבי שביט שהתנגשו בכדור הארץ המוקדם הביאו איתם מים וחומרים אורגניים מורכבים, אולי אפילו תרמו להתפתחות החיים על כוכב הלכת שלנו. מחקר עדכני מצביע על כך שהרכב המים בכוכבי שביט מסוימים דומה מאוד להרכב המים באוקיינוסים של כדור הארץ, מה שמחזק את התיאוריה הזו. בנוסף, ההתנהגות של כוכבי שביט מספקת לנו מידע על הדינמיקה של מערכת השמש החיצונית ועל האינטראקציות בין גופים שמימיים שונים.

מסמלי אסון לפלאי טבע: כוכבי שביט בתרבות ובמדע הפופולרי

לאורך ההיסטוריה, כוכבי שביט תפסו מקום מרכזי בדמיון האנושי ובתרבות. בעבר, הופעתם הפתאומית בשמיים נתפסה כאות לאסונות קרבים, מלחמות או מוות של מנהיגים. למשל, הופעתו של שביט האלי ב-1066 נקשרה לכיבוש הנורמני של אנגליה. עם התקדמות המדע, התפיסה של כוכבי שביט השתנתה מסמלי אסון לתופעות טבע מרתקות. שביט האלי, שחוזר כל 75-76 שנים, הפך לסמל של הצלחת המדע בחיזוי תופעות אסטרונומיות. הופעתו ב-1986 לוותה בהתרגשות עולמית ובמשימות חלל ייעודיות. בתרבות הפופולרית, כוכבי שביט המשיכו לשמש כמקור השראה לספרות, קולנוע ואמנות. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: שביט
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: גוף שמימי המקיף את השמש תשחץ, גוף שמימי המקיף את השמש תשבץ, גוף שמימי המקיף את השמש מילון, מה זה גוף שמימי המקיף את השמש?, כוכב שביט ידוע, כוכב קטן הדומה לאסטרואיד, סוג של כוכב

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!