תא מוארך בצמח | תא מוארך בצמח תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה תא מוארך בצמח. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "תא מוארך בצמח" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה תא מוארך בצמח בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

לא רק ירוק: ההנדסה הסודית והמרתקה של עולם הצומח

כשאתם מסתכלים על עציץ במרפסת או על עץ בפארק, אתם למעשה מתבוננים במכונה ביולוגית משוכללת להפליא. כדי להבין איך כל זה עובד, צריך "להתכווץ" ולהיכנס אל תוך המבנה הבסיסי ביותר - התא. תא הצמח הוא יצור מיוחד במינו, שונה מאוד מהתאים שמרכיבים את הגוף שלנו. דמיינו בלון מים ענק בתוך קופסה קשיחה: הבלון הזה נקרא "חלולית" (וקואולה), והוא מלא בנוזלים המוקפים בקרום מיוחד (טונופלסט). התפקיד שלו הוא לשמור על לחץ פנימי (לחץ טורגור) שנותן לצמח את היציבות שלו - זו הסיבה שצמח ללא מים נראה נפול ועצוב. הקופסה שמחזיקה את הכל היא דופן התא, מעטפת חזקה העשויה בעיקר מחומר שנקרא צלולוז (תאית). בניגוד לבעלי חיים שאין להם דופן כזו, או לפטריות שהדופן שלהן עשויה מכיטין, הצמחים פיתחו את השריון הייחודי הזה שמאפשר להם לצמוח לגובה ולעמוד איתנים מול הרוח.


הדרמה הגדולה של המעבר מהמים ליבשה

הסיפור של הצמחים הוא למעשה סיפור של הגירה אמיצה. לפני מיליוני שנים, אבות אבותיהם של הצמחים היו אצות ירוקיות שחיו בנוחות בתוך המים. המעבר אל היבשה הציב בפניהם אתגר עצום: איך שורדים בלי להתייבש? הפתרון שהטבע מצא הוא פשוט גאוני. הצמחים פיתחו מעין "מעיל גשם" שקוף ודק שנקרא קוטיקולה (cuticle), שאוטם את המים בפנים. אבל כאן נוצרה בעיה חדשה: אם הכל אטום, איך הצמח "ינשום" ויקלוט פחמן דו-חמצני לפוטוסינתזה? כך נוצרו הפיוניות (stomata) - שערים זעירים שנפתחים ונסגרים לפי הצורך. זהו משחק של איזון עדין: לפתוח את השער כדי לאכול (לקלוט פחמן), אבל להסתכן בבריחה של מים יקרים החוצה.

מערכת האינסטלציה החכמה בטבע

כדי לפתור את בעיית המים ביבשה, הצמחים לא הסתפקו רק בציפוי מגן, אלא פיתחו מערכת הובלה פנימית שהיא פלא הנדסי. תחשבו על זה רגע: איך מים מגיעים מהאדמה עד לצמרת של עץ גבוה? התשובה טמונה בתאים מיוחדים שנקראים טרכאידות. אלו הם צינורות ארוכים ודקים, המחוזקים בחומר קשיח מאוד שנקרא ליגנין. הליגנין הוא הבטון של עולם הצומח - הוא מונע מהצינורות לקרוס תחת הלחץ ומאפשר למים לזרום מעלה. המערכת הזו, שנקראת מערכת וסקולרית (עורקית), שחררה את הצמחים מהצורך לזחול על הקרקע בחיפוש אחר רטיבות, ואפשרה להם לצמוח לגבהים ולבנות את היערות הראשונים בהיסטוריה.


מה הופך חוט לחזק כל כך?

אנחנו משתמשים במילה "סיבים" כל הזמן, אבל מה זה בעצם סיב? ההגדרה המדעית פשוטה: גוף שהאורך שלו גדול בהרבה מהרוחב שלו. אבל הקסם האמיתי מתרחש ברמה הכימית. הסיב הצמחי בנוי משרשראות ישרות וארוכות של מולקולות גלוקוז, המחוברות זו לזו בקשרים חזקים מאוד (קשרי מימן). המבנה הזה, שנקרא צלולוז, הוא הסיבה שחולצת הכותנה שלכם לא נמסה בכביסה, בניגוד לעמילן (כמו בפסטה) שיש לו מבנה מולקולרי מסולסל וחלש יותר. כדי למדוד כמה סיב הוא צפוף או דק, התעשייה משתמשת במושגים כמו "דנייה" (Denier) - שזה בעצם המשקל של חוט באורך עצום של 9,000 מטר. אם החוט שוקל גרם אחד בלבד לאורך כזה, הוא מוגדר כ-1 דנייה, סטנדרט שמבוסס במקור על סיבי המשי הדקיקים.

קטלוג הבדים של אמא אדמה

הטבע מציע מגוון עצום של סיבים, ולכל אחד יש "אישיות" משלו התלויה במקור שלו בצמח. יש לנו את סיבי הזרע, כשהמלכה הבלתי מעורערת היא הכותנה - סיב רך העשוי כמעט כולו מצלולוז טהור. לעומתה, ישנם סיבי הגבעול כמו הפשתן, הקנבוס והיוטה. ההבדל ביניהם טמון בכמות הליגנין שהם מכילים. זוכרים את הליגנין מהפסקה הקודמת? אותו חומר שמקשיח את העצים. בפשתן יש מעט מאוד ליגנין, ולכן הוא רך וגמיש ומשמש לבגדים. ביוטה, לעומת זאת, יש אחוז גבוה של ליגנין (מעל 12%), מה שהופך את הסיב לגס, חזק ומתאים יותר לשקים וחבלים. זהו שיעור מרתק בכימיה: שינוי קטן בהרכב החומר משנה לחלוטין את השימוש הסופי שלו.


כשהאדם מחליט לחקות את הטבע

במאה ה-19, המדענים התחילו לקנא ביכולת של הטבע לייצר סיבים. הכל התחיל בשנת 1838, כשכימאי צרפתי בשם אנסלם פאיין (Anselme Payen) גילה את נוסחת הצלולוז. התגלית הזו אפשרה לאנושות ליצור סוג חדש של סיבים: לא סינתטיים לגמרי כמו פלסטיק, אלא "סיבים משוחזרים". המוכר שבהם הוא הויסקוזה (Rayon). התהליך הוא כמעט קסם: לוקחים עיסת עץ טבעית, ממיסים אותה לנוזל סמיך, ואז דוחפים אותה דרך חורים זעירים (תהליך שנקרא שיחול) כדי ליצור חוטים ארוכים ואחידים מחדש. כך אנחנו נהנים מכל העולמות - גם מהתכונות הטבעיות ונעימות המגע של הצלולוז, וגם מהיכולת התעשייתית לייצר סיבים נקיים, אחידים ומדויקים לשימושים מגוונים, מבגדים ועד מסננים לתעשייה.

הברית הסודית שמתחת לאדמה

לסיום, אי אפשר לדבר על צמחים בלי להזכיר את מה שקורה מתחת לפני השטח. המאובנים מגלים לנו עובדה מפתיעה: לצמחים הראשונים שעלו ליבשה לא היו שורשים כלל! אז איך הם שרדו? הם חתמו על "חוזה" עם פטריות. הקשר הזה, שנקרא מיקוריזה, הוא אחת השותפויות המצליחות בטבע. הפטרייה יודעת לפרק את הקרקע ולהביא לצמח מינרלים חיוניים כמו זרחן, שהצמח לא יכול להשיג לבד. בתמורה, הצמח "משלם" לפטרייה בסוכרים שהוא מייצר בשמש. זוהי סימביוזה עתיקה שקיימת עד היום אצל רוב הצמחים. רק מאוחר יותר התפתחו השורשים האמיתיים, אלו שמעגנים את העץ ומאווררים את הקרקע, אבל ההתחלה הייתה תלויה לחלוטין בעזרה מחברים. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: נבג (תא רבייה של צמחים), סיב 

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 

פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: תא מוארך בצמח מילון, תא מוארך בצמח תשחץ, תא מוארך בצמח פירוש, תא מוארך בצמח תשבץ, תא מוארך בצמח מילה נרדפת, תא מוארך בצמח 3 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!