עיר באיראן | עיר באיראן תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה עיר באיראן. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "עיר באיראן" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה עיר באיראן בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. לעתים יכולים להופיע בתשבץ ערכים דומים כמו: העיר השנייה בגודלה באיראן, עיר קדושה לאיסלאם במרכז איראן, עיר גדולה באיראן, עיר בצפון מערב איראן, עיר בדרום מערב איראן ועוד... 

 

מבוא

יחסי איראן-ישראל מאופיינים בתנודות רבות לאורך השנים, החל משיתוף פעולה פוליטי והכרה הדדית בשנות ה-50, דרך עוינות מוצהרת לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, ועד למתיחות הקיימת בין שתי המדינות בעשורים האחרונים. מאמר זה יסקור את ההיסטוריה של היחסים האיראניים-ישראליים, תוך התמקדות בתקופה המודרנית החל מהמאה ה-21. כמו כן, יוצגו היבטים מרכזיים של המערכת היחסים בין שתי המדינות הקשורים לסוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות.

יחסי איראן–ישראל

יחסי איראן ישראל נעים על פני קשת רחבה של מצבים, ועברו עליות ומורדות רבות. החל מברית פוליטית ("ברית הפריפריה") בין שתי המדינות בתקופת שושלת פהלווי, והמשך בעוינות לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979 ועלייתו לשלטון של אייתוללה רוחאללה ח'ומייני. עוינות זו הלכה והחריפה עם השנים בצל אימוץ גישות של אנטי-גלובליזציה, אנטי-ציונות, אנטי-מערביות ואנטי אמריקניזם ככלי מרכזי במדיניות החוץ של איראן שהולידה את "ציר ההתנגדות". עם הזמן החריף הסכסוך האיראני-ישראלי. נכון לעשור השני של המאה ה-21, בין ישראל לאיראן שוררות עוינות ואיבה, וזאת על רקע הסיוע לסורים ותוכנית הגרעין האיראנית.

היחסים בשנים 1948-1979

עד המהפכה האיראנית של 1979 נהנתה ישראל מיחסי ידידות עם איראן (שבאותה תקופה הייתה תחת שלטונה של שושלת פהלווי), ואיראן נחשבה לידידתה המוסלמית הקרובה ביותר של ישראל. בשנת 1947, בהצבעה על תוכנית החלוקה, הצביעה איראן נגד הקמתה של מדינת ישראל. אולם בשנת 1950 הייתה איראן בין המדינות הראשונות אשר הכירו במדינת ישראל בזירה הבינלאומית, היכר בישראל "דה-פקטו" במרץ 1950, והייתה המדינה השנייה במזרח התיכון שעשתה זאת. ואולם לאחר ההפיכה בעיראק בשנת 1958 הידרדרו יחסי איראן ומדינות ערב, ואיראן החלה להדק את הקשרים עם ישראל.

היחסים עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הביאה לשינוי ביחס של איראן כלפי ישראל, והאליטות באיראן החלו להציב את ישראל במחנה המעצמות הקולוניאליות. בהמשך, איראן החליטה להחליף את מצרים בתמיכה בפלסטינים ואף סייעה למצרים בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בשנות ה-70 התגברה האנטי-ישראליות של איראן, אשר באה לביטוי בהצבעתה בעד החלטה 3379 של האו"ם שהשוותה ציונות לגזענות. עם זאת, היחסים הכלכליים והביקורים ההדדיים בין המדינות נמשכו עד המהפכה האיסלאמית ב-1979.

היחסים בין ישראל לאיראן מאז שנות 2000 ועד היום

החל מסוף שנות ה-90 עמדו יחסי ישראל ואיראן בצל התפתחות תוכנית הגרעין האיראנית והפעילות הישראלית למניעת הגעת נשק גרעיני לידי איראן. ישראל פעלה נגד תוכנית הגרעין האיראנית במישור הדיפלומטי בקהילה הבינלאומית, וגם רמזה שאינה שוללת תקיפה צבאית באיראן אם הקהילה הבינלאומית לא תעצור את פיתוח הנשק הגרעיני.

בשנת 2005 עלה לשלטון הנשיא האיראני מחמוד אחמדינג'אד, שהיה קולני יותר באיבתו לישראל. הוא הביע פקפוק בהתרחשות השואה וטען שאם האירופים מרגישים צורך לפצות את היהודים, עליהם להקים מדינה ציונית באירופה במקום ישראל. במהלך אותן שנים נעשו ניסיונות להכשיל את תוכנית הגרעין האיראנית, באמצעי סייבר והתנקשות בבכירים בתוכנית. 

נכון לשנת 2015, איראן וסוריה הוגדרו כסכנה המשמעותית ביותר למדינת ישראל. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, כוחות איראנים של משמרות המהפכה האסלאמית הגיעו למגע ישיר עם גבול ישראל, מה שעורר, לפי דיווחים, היתקלויות חמושות בין כוחות שתי המדינות. בשנת 2022, צה"ל חשף מל"טים איראנים שנשלחו לעבר ישראל ויורטו בהצלחה. למרות המתיחות הגוברת, ביוזמת פרטית נעשו ניסיונות לקרב בין העמים, כמו קמפיין שאירע בשנת 2012 להפצת מסרים של אהבה והבנה בין ישראלים ואיראנים.

מעמד האישה באיראן

כמו שיחסי ישראל ואיראן עברו שינויים וחילופי עמדות לאורך השנים, כך גם ניכרים שינויים במעמד האישה באיראן. עלייתם של גורמים מרקסיסטיים ודתיים-שמרנים בהנהגת איראן הביאה לצמצום מעמד האישה במרחב הציבורי והפוליטי. לצד התנגדות לישראל, ניכר כי המשטר באיראן אימץ גישה מפלה ושמרנית גם כלפי האישה, בניסיון להעצים את הזהות האסלאמית והלאומית האיראנית. זאת בניגוד למדיניות הפנים והחוץ השוחרת מעט יותר לשילוב הנשים בעשורים האחרונים. ההקבלה בין המדיניות האנטי-ישראלית והמדיניות השמרנית כלפי נשים מצביעה על הקשר האידאולוגי העמוק ביחסי המדינה.

פערים כלכליים

ישנם פערים כלכליים משמעותיים בין גברים לנשים באיראן. שיעור האבטלה בקרב נשים צעירות (15-29) הוא יותר מכפול מזה של הגברים - 42% לעומת 20.3%. כמו כן, שיעור ההשתלבות של נשים באיראן בשוק העבודה עומד על 15.2% בלבד, לעומת 64% בקרב הגברים. אפליה בקבלה למשרות אינה אסורה בחוק באיראן, ולחוק אין התייחסות להטרדות מיניות במקום העבודה. עם זאת, יותר נשים צעירות פונות להשכלה גבוהה, כאשר כ-60% מהסטודנטים באיראן הן נשים. בהקשר של עסקים עצמאיים, החוק אינו מבחין בין גברים לנשים, למעט בנושא קבלת הלוואות. יש גם הבדלים בזכויות בחוקי הירושה.

ייצוג נשים במגזר הציבורי

נשים לא מחזיקות בתפקידים בכירים בממשלה האיראנית, אך הן נמצאות בפרלמנט ובשלטון מקומי. השינויים החברתיים והדמוגרפיים הפכו את נוכחות הנשים ברשויות המקומיות לנושא יחסית מקובל, אך ייצוגן עדיין נמוך ביחס לחלקן באוכלוסייה. לאחר מדיניות הצמצום בתקופת חוֹמֵייְני, בשנים האחרונות הייצוג הנשי בפוליטיקה הארצית עדיין מעורר התנגדות, אך הנשיא רוחאני הצהיר על צורך בהגברתו. בתקופה זו נשים מכהנות בראשות עיריות ובמועצות עירוניות, כולל בערים הגדולות. אך אף אישה לא מכהנת בראש הערים הגדולות ביותר.

מעמד חברתי

מעמדן החברתי של הנשים באיראן נמוך בהשוואה לגברים. לגברים יש זכויות רבות שאין לנשים, והאישה הנשואה צריכה לשמוע בקול בעלה. אלימות מצד הבעל אינה מנוגדת לחוק והגירושין נמצאים בידי הבעל. בנוסף, ישנן הפליות חוקיות לטובת הגברים בהיבטים כמו חופש התנועה, הוצאת דרכון, ואפילו איסור נסיעה לחו"ל ללא אישור בעל. בחוק האיראני, עדות של שתי נשים שווה לעדותו של גבר אחד, והשלטון מצדיק אלימות כלפי נשים המפרות קודים חברתיים. 

לסיכום

למרות השינויים התכופים ביחסי איראן-ישראל לאורך השנים, חוט מקשר את היסטוריה זו - עימות אידאולוגי עמוק המשפיע על הדינמיקה הפוליטית והביטחונית באזור. מגמות כגון התפתחות תוכנית הגרעין האיראנית, המעורבות האיראנית בסוריה והתמיכה בארגוני טרור, הצמיחו מתיחות ניכרת בין שתי המדינות. יחד עם זאת, ניכרים גם ניסיונות לקרב בין העמים, כפי שהתבטא בקמפיין שמסר מסרים של אהבה והבנה הדדית. בסופו של דבר, היחסים בין איראן וישראל ימשיכו להיות מוקד למשחקי הכוח האזוריים והבינלאומיים, תוך השפעה עמוקה על חיי התושבים משני צדי הגבול. בהצלחה!

מודעות




פתרון 2 אותיות:  בם

פתרון 3 אותיות: יזד, כרג', קום, ריי

פתרון 4 אותיות: אראק (אראכ), טהרן (עיר הבירה של איראן), משהד, נתנז (עיירה בעיראק), סאקז, קשאן, ראשת, שירז

פתרון 5 אותיות: בושהר, ג'ולפה, גרגאן, המדאן, זנג'אן, טבריז, טהראן (בירת איראן), יולפה, כאראג', כאשאן, כרמאן, מראגה, סמנאן, סננדג', קזבין, ראמסר, שושתר, שיראז, תבריז

פתרון 6 אותיות: אבאדאן, אהוואז, אורמיה, איספהן (איספהאן), אספהאן, ארדביל, ארדכאן, זאהדאן, ח'ומיין, כליבאר, מהאבאד, קזווין, ראמסאר, שושטאר

פתרון 7 אותיות: בורוג'רד, רפסנג'אן
פתרון 8 אותיות ומעלה: אליגודרז, ח'וראמשהר, ח'ורמאבאד, כרמאנשאה, סולטנייה (סולטאניה)

פתרון של שתי מילים ומעלה: בנדר עבאס

ביטויים דומים: עיר באיראן מילון, עיר באיראן תשחץ, עיר באיראן 5 אותיות, עיר באיראן מילה נרדפת

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!