רשמו את ההגדרה, וגלו את התשובה!
מי שאוהב את הפתרונות שלנו, יאהב גם את העמוד שלנו! :-)
עזרנו לכם למצוא את הפתרון החסר? פרגנו לנו בלייק! כי אם אתם חובבי תשבצים ואוהבים לאתגר את עצמכם – זה המקום בשבילכם.
אתר מורדו מכיל מאגר גדול של הגדרות תשבצים ותשחצים המתעדכנים באופן שוטף. לנוחיותכם, לכל הגדרה קיים מגוון רחב של פתרונות לפי סדר האלף בית ומספר המילים.
אז לחצו לייק ולחיצה שנייה לאישור >>

מודעות


כינוי לשאול קבר | כינוי לשאול קבר תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה כינוי לשאול קבר. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "כינוי לשאול קבר" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי לשאול קבר בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

כינוי לשאול, קבר: מסע אל מעמקי התפיסה התנ"כית של עולם המתים

השאול, המוזכר פעמים רבות בתנ"ך, הוא עולם המתים הקדום של התרבות היהודית. בתפיסת העולם הקדומה, היקום נתפס כמבנה היררכי בעל ארבעה רבדים: השמים, הארץ, התהום והשאול. השאול, הממוקם בתחתית המבנה, הוא המקום אליו מגיעות נשמות המתים. מקור השם "שאול" לוט בערפל, ואין לו מקבילות בשפות שמיות אחרות. בניגוד לתרבויות קדומות אחרות, בהן עולם המתים נקרא על שם אל מסוים (כמו האדס ביוון), השאול בתנ"ך אינו קשור לדמות אלוהית ספציפית. הוא מתואר כמקום חשוך, קודר ושקט, המשקף את תפיסת המוות כמצב של חוסר הכרה ותנועה.


השאול כמקום אליו מגיעות כל הנשמות:

אחד המאפיינים הייחודיים של השאול בתנ"ך הוא שכל הנשמות, ללא הבדל בין צדיקים לרשעים, מגיעות אליו. אין בתנ"ך אזכור לגן עדן או גיהנום כמקומות נפרדים לצדיקים וחוטאים. השאול הוא הגורל המשותף לכולם, המשקף את תפיסת המוות כמצב אוניברסלי. דוגמאות לכך ניתן למצוא בסיפור יעקב, המסרב לתת לבניו לקחת את בנימין למצרים מחשש ש"ירד ביגון שאולה" (בראשית מ"ב, ל"ח), ובסיפור דוד, המצווה את שלמה להוריד את שיבתו של שמעי בן גרא "בדם שאול" (מלכים א' ב', ט'). השימוש בביטוי "ירידה לשאול" כמטאפורה למוות נפוץ במקרא, ומדגיש את התפיסה של השאול כמקום נמוך ותחתי.

השאול כישות רצחנית ובולענית:

במקומות רבים בתנ"ך, השאול מתואר לא רק כמקום, אלא גם כישות רצחנית ובולענית בעלת "פה" אדיר. הוא "פותח את פיו" לבלוע את החיים, כפי שמתואר בסיפור עדת קורח, שנבלעו חיים באדמה (במדבר ט"ז, ל"ב). ישעיהו הנביא מתאר את השאול כמי ש"הרחיבה נפשה ופעֲרה פיה לבלי חוק" (ישעיהו ה', י"ד). דימויים אלו יוצרים תחושה של אימה ופחד מפני השאול, ומדגישים את כוחו ההרסני. השאול הוא לא רק מקום פסיבי אליו מגיעים המתים, אלא גם כוח אקטיבי המאיים לבלוע את החיים.

השאול במקורות חוץ-מקראיים:

השאול התנ"כי דומה במאפיינים רבים לעולם המתים בתרבויות קדומות אחרות, במיוחד ל"בית החופשית" המתואר בשירה האוגריתית. בשני המקרים, עולם המתים מתואר כמקום חשוך ותחתי בו שוכנות נשמות המתים. עם זאת, קיימים גם הבדלים משמעותיים. במיתולוגיה האוגריתית, אלים יכולים לרדת ולעלות מעולם המתים (כמו האל בעל), בעוד שבתנ"ך השאול הוא מקום שממנו אין חזרה, למעט במקרים יוצאי דופן (כמו סיפור שאול והמכשפה בעין דור). השוואה בין השאול התנ"כי לעולם המתים בתרבויות אחרות מאפשרת להבין את הייחודיות של התפיסה היהודית הקדומה של המוות והחיים שאחרי המוות.


התפתחות תפיסת השאול בספרות חז"ל:

בעוד שבתנ"ך השאול הוא הגורל המשותף לכל הנשמות, בספרות חז"ל מתחילה להתפתח תפיסה מורכבת יותר של עולם הבא. חז"ל מזהים בתנ"ך רמזים לקיומם של גן עדן וגיהנום, שאינם מוזכרים במפורש. הם מפרשים פסוקים שונים כמתייחסים למקומות אלו, ומפתחים תיאוריות מפורטות על אופיים ותפקידם. לדוגמה, חז"ל מפרשים את הפסוק "רבים ישנים בארץ עפר, והקיצו – לאין מספר" (דניאל י"ב, ב') כמתייחס לתחיית המתים ולחלוקה בין צדיקים לרשעים. הצדיקים, לפי חז"ל, יזכו לחיי נצח בגן עדן, בעוד שהרשעים ייענשו בגיהנום. התפתחות זו משקפת את השפעתן של תרבויות אחרות, כמו התרבות היוונית, על היהדות. בעוד שבתנ"ך המוות נתפס כסוף סופי, בספרות חז"ל מתחזקת האמונה בתחיית המתים ובעולם הבא.

הקשר בין השאול לגיהנום:

הקשר בין השאול התנ"כי לגיהנום המתואר בספרות חז"ל הוא מורכב. מצד אחד, שניהם מתוארים כמקומות חשוכים ותחתיים הקשורים לעונש. מצד שני, קיימים הבדלים משמעותיים ביניהם. השאול התנ"כי הוא מקום אליו מגיעות כל הנשמות, ללא הבדל בין צדיקים לרשעים, בעוד שהגיהנום מיועד לעונשם של הרשעים בלבד. כמו כן, השאול בתנ"ך הוא מקום סטטי ושקט, בעוד שהגיהנום מתואר כמקום של ייסורים ועינויים. אחד ההסברים האפשריים לקשר בין השאול לגיהנום הוא שחז"ל השתמשו במונח "שאול" כמטאפורה לגיהנום, כדי להדגיש את חומרת העונש המחכה לרשעים. כמו כן, ייתכן שחז"ל הושפעו מתפיסות של עולם הבא בתרבויות אחרות, בהן עולם המתים מחולק למקומות שונים לפי מעשיהם של האנשים. בהצלחה !



מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: 
באר שחת 
ביטויים דומים: כינוי לשאול קבר מילון, כינוי לשאול קבר פירוש, כינוי לשאול קבר תשחץ, כינוי לשאול קבר תשבץ, כינוי לשאול קבר מילה נרדפת, כינוי לשאול קבר 6 אותיות, מכינויי הגיהינוםשאול, אבדון
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!

מורדו סודוקו להדפסה. בשלוש רמות: קל, בינוני וקשה. לחצו על הבאנר למעבר לסודוקו