מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה קומדיה של מולייר . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "קומדיה של מולייר" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה קומדיה של מולייר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
הפעם קבלנו את ההגדרה קומדיה של מולייר . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "קומדיה של מולייר" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה קומדיה של מולייר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
האיש שוויתר על קריירה בטוחה כדי להפוך לאגדה
דמיינו לרגע: אתם בשנות העשרים לחייכם, עם תואר במשפטים ביד ועתיד מובטח כבן למשפחה פריזאית מכובדת המקורבת למלך. מה תעשו? ז'אן-בטיסט פוקלן בחר באפשרות המטלטלת ביותר: הוא זרק הכל והחליט להקדיש את חייו לתיאטרון, מקצוע שנחשב בזמנו למפוקפק במקרה הטוב. הוא שינה את שמו למולייר, הקים להקה עם שותפתו לחיים ולבמה, מדלן בז'אר, ונכשל כישלון חרוץ. הכישלון הזה הוביל אותו לחובות, למאסר, ולמסע נדודים של 13 שנים ברחבי צרפת. אבל השנים האלה מחוץ לפריז לא היו כישלון, הן היו האוניברסיטה האמיתית שלו. על במות מאולתרות בעיירות נידחות הוא למד את הדבר החשוב ביותר: טבע האדם. הוא ראה את האיכרים, את הסוחרים ואת האצילים המקומיים, והחל לזקק את התמצית הקומית והטראגית של החיים. כשחזר לפריז ב-1658, הוא כבר לא היה שחקן צעיר ונאיבי; הוא היה אמן חד-עין שידע בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ. הופעה אחת מול המלך לואי ה-14 שינתה את הכל, והעניקה לו את הבמה הגדולה ביותר שיכל לבקש - ואת ההגנה שהיה זקוק לה כל כך.
המחזה שהכנסייה ניסתה לקבור – ורק הפכה אותו לאלמותי
מה יכול להיות כל כך מסוכן בקומדיה? תשאלו את מולייר. כשהעלה את "טרטיף או המתחזה", הוא לא רק כתב מחזה; הוא זרק גפרור דולק לחבית אבק שריפה. המחזה הציג דמות בלתי נשכחת: טרטיף, נוכל כריזמטי שמתחזה לאיש דת אדוק כדי להשתלט על משפחה תמימה, לחמוס את רכושה ולפתות את אשת בעל הבית. זו לא הייתה ביקורת על אמונה, אלא מתקפה חזיתית על הצביעות – על אלו המשתמשים בדת כמסכה כדי להסתיר את כוונותיהם המושחתות. הממסד הדתי רתח מזעם. המחזה הוקע ככפירה ונאסר להצגה פומבית. במשך חמש שנים ארוכות, מולייר נלחם על יצירתו, מול איומים וחרמות. אבל האיסור רק הגביר את הסקרנות והפך את "טרטיף" למיתולוגיה. כשסוף סוף קיבל אישור מהמלך להציג אותו שוב, הקהל נהר בהמוניו. הרגע שבו אורגון, אב המשפחה העיוור, מסתתר מתחת לשולחן ומגלה את פרצופו האמיתי של "הקדוש" שלו, הפך לאחד הרגעים החזקים בתולדות התיאטרון. הכנסייה ניסתה להשתיק את מולייר, אך בפועל, היא הבטיחה שהקול שלו יישמע לנצח.
פסיכולוגיה של קמצן: האיש שאהב את הכסף שלו יותר מילדיו
ב"הקמצן", מולייר מציג לנו את הרפגון, דמות שהיא הרבה יותר מסתם קריקטורה של אדם חסכן. הרפגון הוא מקרה קליני של אובססיה, אדם שנפשו נכלאה מרצון בתוך תיבת מטבעות זהב. הכסף אינו אמצעי עבורו, הוא המטרה, האהבה היחידה, והאל היחיד שהוא סוגד לו. כל אינטראקציה אנושית בחייו מסוננת דרך השאלה "כמה זה עולה לי?". הוא מוכן להשיא את בתו לזקן עשיר רק כדי לחסוך נדוניה, ומתחרה בבנו על ליבה של אישה צעירה, לא מתוך תשוקה, אלא מתוך תאוות בצע. מולייר בונה סביבו סצנות קומיות מבריקות שמדגימות את הטירוף שלו - החל מהחקירה שהוא עורך למשרתיו על כל פירור ועד להוראותיו המגוחכות לטבח. אבל הגאונות של מולייר היא לחצות את הגבול הדק שבין הצחוק לזעזוע. כשהרפגון מגלה שכספו נגנב, המונולוג שלו אינו רק קומי. זוהי זעקת שבר של אדם שאיבד את כל עולמו, אדם כל כך ריק מתוכן, שכאשר הכסף נעלם, לא נותר ממנו דבר. אנחנו צוחקים עליו, אבל לרגע אחד, אנחנו גם רואים את הטרגדיה המצמררת של בדידותו.
האם הייתם מוותרים על הכל למען האמת המוחלטת?
"שונא הבריות" הוא המחזה שמולייר מוריד בו את הכפפות ומגיש לנו מראה פילוסופית מורכבת. הוא שואל שאלה שרלוונטית היום יותר מתמיד: מה עדיף, אמת כואבת או שקר מנומס? הגיבור, אלצסט, הוא אדם שלא מוכן לשחק את המשחק החברתי. הוא בז לחנופה, לשקרים קטנים ולשיחות סרק, ודורש כנות מוחלטת מכל הסובבים אותו. הוא ה"אני אומר לך את האמת בפנים" האולטימטיבי. על הנייר, הוא נשמע כמו גיבור. אבל מולייר מראה לנו כמה הרסנית יכולה להיות "אמת" כזאת. האירוניה מגיעה לשיאה כשאותו אלצסט, שונא הצביעות, מתאהב דווקא בסלימן, מלכת הרכילות והפלרטוטים, אישה שהיא התגלמות כל מה שהוא מתעב. האהבה הזו מאלצת אותו להתבונן בסתירות שבתוך נפשו. האם הוא באמת מחפש אמת, או שהוא פשוט לא מסוגל להסתדר עם אנשים? מולייר לא נותן לנו תשובה קלה. הוא מציג את אלצסט כדמות מעוררת הערכה אך גם מגוחכת, ומותיר אותנו עם הדילמה: האם חיים ללא פשרות הם חיים של יושרה, או פשוט חיים של בדידות?
הקומדיה האחרונה: כשהמוות האמיתי פגש את השחקן על הבמה
יש משהו מצמרר וסמלי בכך שמחזהו האחרון של מולייר, "החולה המדומה", עוסק באדם המנהל רומן אובססיבי עם המוות. הגיבור, ארגן, הוא היפוכונדר מושלם. הוא משוכנע שהוא חולה בכל מחלה אפשרית, מוקף ברופאים שרלטנים המרוקנים את כיסיו, ומעניקים לו אבחנות מפוצצות וטיפולים מגוחכים (בעיקר חוקנים). זוהי סאטירה פרועה על הפחד הקיומי שלנו ועל אלו המנצלים אותו. אך הסיפור האמיתי התרחש מחוץ לדפי המחזה. מולייר, שסבל משחפת מתקדמת, התעקש לגלם בעצמו את התפקיד הראשי. בהצגה הרביעית, ב-17 בפברואר 1673, הגבול בין אמנות למציאות היטשטש באופן טרגי. על הבמה, תוך כדי שהוא מגלם את ארגן החולה המדומה, מולייר לקה בהתקף שיעול קטלני. הוא התמוטט במהלך ההצגה, נלקח במהירות לביתו, ומת שם כעבור שעות ספורות. האיש שבילה את חייו בלצחוק על האבסורד של החיים, סיים אותם ברגע אירוני ומקפיא דם, בו הקומדיה האחרונה שכתב הפכה לאפיטף שלו.
הגאונות של מולייר: לגרום לנו לצחוק על עצמנו, 350 שנה אחרי
מדוע מולייר עדיין רלוונטי? התשובה פשוטה: אנחנו לא השתנינו. הטכנולוגיה התקדמה, הבגדים אחרים, אבל החולשות הבסיסיות של האנושות נותרו כפי שהיו. בכל אחד מאיתנו מסתתר קמצוץ מהרפגון הקמצן, מהצביעות של טרטיף, מהחרדות של ארגן או מהאידיאליזם הבלתי מתפשר של אלצסט. מולייר לא היה סתם כותב קומדיות; הוא היה פסיכולוג חברתי עם עין חדה כתער. הוא החזיק מראה גדולה ומבריקה מול החברה, וחשף את הפער התהומי בין מי שאנחנו חושבים שאנחנו, לבין מי שאנחנו באמת. הגדולה שלו לא הייתה רק באבחון, אלא בתרופה שהוא הציע: צחוק. הוא גרם לקהל שלו לצחוק על השחיתות, על היוהרה, על הפחד ועל האנוכיות. ובתוך הצחוק הזה, הוא נתן לנו הזדמנות נדירה להכיר בחולשותינו, ואולי, רק אולי, להפוך לטובים יותר. זו הסיבה שמחזותיו אינם נחלת העבר; הם מדריך הפעלה נצחי לנפש האדם. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: הקמצן, טרטיף (מחזה של מולייר)
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: המיזנתרופ (שונא הבריות)
פתרון של שתי מילים ומעלה: בית ספר לנשים, גם הוא באצילים, דון ז'ואן, החולה המדומה, שונא הבריות, תעלולי סקפן
ביטויים דומים: קומדיה של מולייר פירוש, קומדיה של מולייר תשחץ, קומדיה של מולייר 5 אותיות, קומדיה של מולייר תשחץ
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!