משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה | משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הקסם שקורה כשמים פוגשים אש יבשה

תחשבו על הפעם האחרונה שבה ראיתם סטייק הופך מאדום חיוור לחום עמוק ומזמין - זה לא סתם בישול, זו התמרה פיזיקלית מרתקת. הצלייה היא שיטה שבה המזון מתבשל באמצעות חום יבש בלבד, בין אם זה מול להבות האש ובין אם בתוך תנור סגור, והיא פועלת בדרך של "ייבוש חיובי". החום העוצמתי גורם לאידוי של הנוזלים החיצוניים בבשר, מה שמוביל לקרמליזציה של הסוכרים הטבעיים שבו ומשנה לחלוטין את פרופיל הטעם שלו. חשוב להבין שקיים הבדל תהומי בין "צלייה" לבין "צלי": בעוד שצלי הוא תבשיל שמתבשל לאטו בסיר עם נוזלים וירקות (מה שמכונה צלייה רטובה), הצלייה המקורית היא יבשה לחלוטין. בשיטה זו הבשר ניצלה אך ורק בנוזלים הטבעיים שלו, ללא תוספות חיצוניות, למעט מרינדה שנספגה בו מראש. התוצאה היא ריכוז טעמים שאף שיטת בישול אחרת לא יכולה לשחזר, והיא הבסיס לכל מה שאנחנו אוהבים במטבח הצלוי.

המעבדה שבתוך האסכלה: מה הופך בשר לטעים?

הריח הממכר של בשר צלוי הוא לא מקרי - הוא תוצאה של קרב כימי מדעי שמתחולל בטמפרטורה מדויקת על גבי הרשת שלכם. כשנתח בשר נחשף לחום גבוה, החלבונים שבו עוברים תהליך שנקרא דנטורציה, שבו המבנה המרחבי שלהם משתנה ונוצר קרום חיצוני קשיח בזכות "תגובת מייאר". התגובה הזו היא למעשה חיבור בין חומצות אמינו לסוכרים, וזה בדיוק מה שיוצר את הארומה המשכרת ואת הצבע החום המגרה, בדיוק כמו בקרום של לחם טרי. המדע הזה עובד לפי מעלות: ב-40 מעלות החלבונים מתחילים להשתנות, ב-55 מעלות הקולגן מתפרק לג'לטין ויוצר מרקם נימוח, וב-70 מעלות הבשר כבר נחשב "עשוי היטב". מעל 100 מעלות מתרחשת הקרמליזציה האמיתית שמעניקה את הטעם העמוק, אך היזהרו לא לחצות את רף ה-200 מעלות - שם מתחילה התפחמות שעלולה ליצור חומרים לא בריאים. השליטה בטמפרטורה היא לא רק עניין של טבחים, היא עניין של כימיה טהורה.

מרוסטביף ועד רייר: איך לא להרוס את הנתח שלכם

ההבדל בין ארוחת מלכים למרקם צמיגי וקשה מסתכם בדיוק של כמה דקות וטכניקה אחת נכונה שמפרידה בין עולם התנור לעולם הגריל. בעולם הצלייה אנחנו מבחינים בין "רוסטביף", שהוא נתח שלם שנצלה לאטו בתנור, לבין "גרילינג" שנעשה על אש ישירה ומהירה. כדי להגיע לתוצאה המושלמת, עליכם להכיר את שש דרגות הצלייה: החל מ"נא מאוד" (Blue) שבו הפנים קר ואדום, דרך ה"מדיום רייר" האגדי - הדרגה המועדפת על מומחים שבה המעטפת חומה והלב ורדרד ועסיסי - ועד ל"עשוי היטב" (Well Done) שבו הבשר חום לגמרי וצמיגי יותר. איכות האומצה שלכם תלויה בשילוב של איכות הבשר, סוג המתקן וזמן הצלייה המדויק. זכרו שרוב מסעדות הבשר הנחשבות לא יעברו את דרגת המדיום אלא אם תתעקשו, פשוט כי מעבר לזה הבשר מאבד את עסיסיותו הטבעית והופך לפחות מהנה ללעיסה.

לא רק פחמים: הסיפור שמאחורי המנגל והנפנף

למרות שזה נראה הכי ישראלי שיש, המילה מנגל בכלל לא נולדה בעברית אלא הגיעה אלינו מהשפה הטורקית והערבית. מקור המילה הוא "מנקל" (Manqal), שפירושו בערבית הוא פשוט "משהו נייד שניתן להעבירו", בניגוד לתנור הנייח והכבד שנשאר במטבח. בעוד שהאקדמיה ללשון העברית מנסה לקדם את השם "מצלה", הישראלים דבקים במונח העממי והפכו את ה"על האש" לקונצנזוס תרבותי של ממש, במיוחד בחגים וביום העצמאות. חלק בלתי נפרד מהטקס הוא ה"נפנף" - אותו כלי פלסטיק או קרטון שמשמש לליבוי הגחלים על ידי הזרמת חמצן. מעניין לדעת שבמקור הכלי הזה נקרא "דפדפה", ושם זה אף מתאר את הפעולה בצורה די מדויקת. המנגל המודרני כבר מגיע בגרסאות גז, חשמל ואפילו שמש, אבל המהות שלו נותרה זהה: חיבור חברתי סביב אש גלויה ואסכלה לוהטת.

אסאדו: השיטה הדרום אמריקאית שדורשת סבלנות של ברזל

אם אתם חושבים שאסאדו זה רק שם של נתח מספר 9 בסופרמרקט, אתם מפספסים עולם שלם של מסורת, פילוסופיה וזמן. באמריקה הדרומית, אסאדו הוא לא נתח בשר מסוים אלא שיטת צלייה איטית להפליא ואירוע חברתי שיכול להימשך שעות ארוכות. הבשר נצלה בגובה רב מעל מקור החום, לעיתים על צלבי מתכת ("אל אסאדור") מול אש גלויה או על גריל פחמים ("לה פריז'ה"), כשהתיבול היחיד הוא לרוב מלח גס. בארגנטינה ואורוגוואי מדובר בטקס מדורג: קודם מגישים נקניקיות ואיברים פנימיים כמו שקדי עגל, ורק בסוף מגיעים הנתחים הגדולים והצלעות. הליווי המושלם לאסאדו הוא תמיד רוטב צ'ימיצ'ורי או סלסה מרעננת, שמאזנים את הטעם העמוק של הבשר הצלוי. השימוש במונח "אסאדו" עבור נתח הקשתית בישראל הוא שיבוש שהשתרש, אבל האסאדו האמיתי הוא קודם כל הסבלנות והכבוד לזמן הבישול הממושך.

מהמזבח ועד הברביקיו: הצלייה כחוט מקשר עולמי

ידעתם שהצלייה היא לא רק דרך להכין אוכל, אלא לפעמים הדרך היחידה המותרת על פי החוק העתיק? במסורת היהודית, צלייה היא הטכניקה הבלעדית להכשרת כבד למאכל, שכן דם האיבר הזה אינו יוצא במליחה רגילה אלא רק באש. חז"ל אף ראו בבשר צלוי מאכל יוקרתי המיועד למלכים, ובתורה מצוין כי קורבן הפסח נאכל אך ורק כ"צלי אש". אבל הצלייה היא שפה גלובלית: בארצות הברית קוראים לזה "ברביקיו", מילה שנגזרה משפת האראווק של ילידי פלורידה, בדרום אפריקה קוראים לזה "בראי", וביפן יש את הגרסה שלהם. בברזיל צולים בשר על שיפודים ענקיים בשיטת ה"שוראסקו", ובפורטוגל תוכלו למצוא אפילו דגים צלויים שנקראים אסאדו. בסופו של דבר, לא משנה אם אתם משתמשים בפחמים, בגז או באש גלויה, הצלייה היא הפעולה שמחברת בין מדע, מסורת ותשוקה לאוכל טוב בכל מקום בעולם.

מה ההבדל המרכזי בין "צלייה" ל"צלי"?

ההבדל טמון בנוזלים. צלייה (Roasting) היא בישול בחום יבש בלבד המבוסס על נוזליו הטבעיים של הבשר. לעומת זאת, צלי (Braising) הוא תבשיל שמתבשל לאטו בתוך סיר עם נוזלים וירקות, ולכן הוא נחשב לשיטת בישול רטובה.

מדוע דרגת "מדיום-רייר" נחשבת למומלצת ביותר?

בטמפרטורה של דרגת המדיום (סביב 55 עד 60 מעלות), מתרחש הקסם הקולינרי: חלבוני הקולגן מתפרקים והופכים לג'לטין נימוח, אך סיבי השריר עדיין לא התקשו לגמרי. זהו האיזון המושלם שבו הבשר נותר עסיסי, ורוד וקל ללעיסה.

האם "אסאדו" הוא שם של נתח בשר או שיטת בישול?

במקור הדרום אמריקאי, אסאדו הוא שם השיטה (צלייה איטית ומרחוק) וגם שם האירוע החברתי. בישראל השתרש השם ככינוי לנתח הקשתית (שפונדרה או נתח מס' 9), אך חשוב לזכור שאסאדו אמיתי יכול לכלול נתחים רבים ומגוונים.

האם יש סכנה בריאותית בצלייה על אש חזקה מדי?

כאשר הבשר נחשף לטמפרטורה שמעלה על 200 מעלות, מתחילה להיווצר התפחמות. מעבר לפגיעה בטעם, התהליך הזה עלול ליצור תרכובות ארומטיות מסרטנות, ולכן מומלץ לצלות בצורה מבוקרת ולא לשרוף את הבשר.

למה חייבים לצלות כבד לפי ההלכה?

הכבד הוא איבר רווי בדם, ובניגוד לנתחי בשר אחרים, תהליך המליחה אינו מצליח לסלק ממנו את הדם האסור באכילה. הדרך היחידה שמאושרת על פי ההלכה להכשיר את הכבד היא באמצעות צלייה ישירה על האש. בהצלחה !

מודעות



פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: פלנצ'ה
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה מילון, משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה פירוש, משטח מברזל יצוק המשמש לצלייה 5 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!