מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
בואו נכיר את שני השחקנים המרכזיים
שמעתם פעם את המונח "מכתש" בהקשר של הפה? זה יכול להיות קצת מבלבל, כי המילה הזו מתארת למעשה שני אזורים שונים לחלוטין, שרק במקרה חיים בשכנות. הראשון הוא ה"מכתש" הנסתר: המכתש השִׁינִי (Dental Alveolus). תחשבו עליו כמו על "חניון" פרטי ומדויק, שקע ייעודי בתוך עצם הלסת, שתוכנן אנטומית כדי להחזיק את שורש השן. זהו העוגן. אבל ישנו "מכתש" נוסף, כזה שאפשר להרגיש בקלות עם הלשון - זוהי הרֶכֶס המכתשי (Alveolar Ridge), אותה בליטה קשתית וקשה של רקמת חניכיים שנמצאת מיד מאחורי השיניים העליונות הקדמיות. מה הקשר ביניהם? ובכן, הרכס המכתשי מקבל את צורתו המעוגלת בדיוק בגלל אותם שקעים (מכתשים שיניים) שנמצאים עמוק מתחתיו. הראשון הוא הבסיס, והשני הוא הבמה - וכפי שנראה בהמשך, זוהי במה מרכזית מאוד בהצגה של הדיבור שלנו.
מבט מקרוב על השן: הרבה יותר ממה שנראה לעין
אז מה בעצם יושב בתוך אותו "חניון" בלסת? השן היא פלא הנדסי קטן, והיא ממש לא רק גוש לבן ללעיסה. היא מחולקת לשני חלקים עיקריים: הכותרת, שזה החלק שאנו רואים וחותכים איתו, והשורש, החלק הנסתר שמעוגן בתוך המכתש הדנטלי. אבל המבנה הפנימי מרתק עוד יותר. השכבה החיצונית של הכותרת היא האמייל (זגוגית השן) - וזו עובדה - זהו החומר הקשיח ביותר בכל גוף האדם, חזק יותר אפילו מעצם. הוא המגן הבלתי-מתכלה שלנו. מתחת לשריון הזה נמצא הדנטין (שנהב), חומר רך וצהבהב יותר, שמהווה את רוב גוף השן ונותן לה את הגוון שלה. ובליבה הפנימית ביותר, מוגן היטב, שוכן מוך השן- ה"לב" הפועם של השן, רקמה רכה שמכילה את העצבים וכלי הדם. זו הסיבה ששן יכולה להיות כל כך חזקה, ובו זמנית, גם כל כך רגישה. את השורש, אגב, לא עוטף אמייל, אלא חומר ייעודי אחר שנקרא צמנטום (מלט השן), המשמש כ"דבק" ביולוגי שמחבר את השן לעצם הלסת.
להכיר את הגג: החך הקשה והחך הרך
עכשיו, בואו ניקח את הלשון לטיול קצר למעלה, אל גג הפה - החך (Palate). המבנה הזה הוא לא סתם תקרה, הוא למעשה מחיצה קריטית המפרידה בין חלל הפה לחלל האף. גם הוא לא עשוי מקשה אחת, אלא מחולק לשני אזורים עם תפקידים שונים. החלק הקדמי, ממש מאחורי הרכס המכתשי, הוא החך הקשה. כשמו כן הוא - הוא קשיח, גרמי (מבוסס על עצם) ומקומר. הוא מספק פלטפורמה יציבה ללשון בזמן דיבור ולעיסה. אבל אם תמשיכו עם הלשון עוד אחורה, תרגישו שהמרקם משתנה. הגעתם אל החך הרך (Soft Palate), המכונה גם "וילון". זהו אזור בשרני, גמיש ונייד, שבקצהו תלוי הענבל. התפקיד שלו דינמי לחלוטין - כשאנחנו בולעים, החך הרך מתרומם ונע לאחור כמו שער אוטומטי, אוטם את המעבר לאף ומוודא שהמזון יורד למטה ולא עולה למעלה.
המכניקה של הדיבור: איך כל החלקים האלה מתחילים לדבר?
אז יש לנו שיניים בתוך שקעים, רכס קשה מאחוריהן, ותקרה דו-שלבית מעל. איך אוסף החלקים הסטטי הזה הופך פתאום למכונת דיבור משוכללת שמייצרת צלילים? התשובה היא: שיתוף פעולה. האוויר שעולה מהריאות הוא רק חומר גלם. כדי להפוך אותו למילים, צריך "לחתוך" או "לעצב" אותו. כאן נכנסים לפעולה איברי ההגייה. תחשבו על זה כמו על תזמורת: ישנו איבר הגייה פעיל (הנגן שזז) - וזו כמעט תמיד הלשון (ולפעמים גם השפה התחתונה). וישנם איברי הגייה סבילים (הכלים הנייחים) - שהם בדיוק החלקים שעליהם דיברנו: השיניים, הרכס המכתשי (ה"מכתש" הפונטי), החך הקשה והחך הרך. דיבור הוא, בפשטות, ריקוד מהיר ומדויק שבו הלשון (הנגן) רצה ונוגעת או מתקרבת לנקודות היעד הפסיביות האלה (הכלים), ובכך עוצרת, משחררת או מכווצת את זרם האוויר בדרכים שונות.
זירת ההתרחשות המרכזית: העיצורים המכתשיים
בואו נחזור רגע אל הרכס המכתשי, אותה בליטה קטנה מאחורי השיניים. האזור הצנוע הזה הוא כנראה נקודת העבודה העמוסה ביותר בפה שלכם. מספר עצום של צלילים יסודיים בשפה העברית (ובשפות רבות אחרות) נולדים בדיוק שם. עיצור מכתשי הוא צליל שנוצר כאשר קצה הלשון, או חזיתה, יוצר מגע מלא או כמעט-מלא עם הרכס המכתשי. רוצים דוגמה? פשוט תגידו את האותיות ד', ט', ת' או נ'. שימו לב לאן קצה הלשון שלכם קופץ אוטומטית- ישר לשם. עכשיו נסו להגיד ס' או ז'- הלשון שוב שם, רק שהפעם היא משאירה מרווח צר ומאפשרת לאוויר לשרוק דרכו. גם ל' ו-צ' (צדי) הן "דיירות קבע" באזור הזה. האות שי"ן, לעומת זאת, כבר לא מכתשית - כדי להגות אותה, הלשון מתכנסת מעט אחורה, לאזור שנקרא "בתר-מכתשי", וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
הסימפוניה המלאה: כשהלשון פוגשת את שאר הגג
אז הבנו שהרכס המכתשי הוא כוכב, אבל הוא לא השחקן היחיד. הלשון, אותו שריר מדהים שהוא היחיד בגוף שמחובר רק בצד אחד, גמישה מספיק כדי לכוון לאזורים נוספים. מה קורה, למשל, כשגב הלשון (לא הקצה שלה) מתרומם ונוגע בחך הקשה (התקרה הגרמית)? כך אנו מפיקים, למשל, את הצליל של האות יו"ד (כמו במילה "ילד"). ומה קורה כשהלשון נסוגה עוד יותר אחורה, ובסיס הלשון (החלק האחורי ביותר) פוגש את החך הרך (הווילון הגמיש)? נסו להגיד ק' או ג' לאט - תרגישו את המגע הזה מתרחש עמוק בפה. כך, מהשקע הנסתר בעצם הלסת שנועד לאחוז את השן, דרך הרכסים והבליטות שהשן יוצרת, ועד לגג הפה שמספק את המטרה - כל חלק במערכת הזו עובד יחד. זוהי מכונה משוכללת שמאפשרת לנו גם ללעוס מזון וגם, באותה נשימה, להפוך אוויר פשוט לשפה עשירה. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: מכתש (שקע בלסת הנושא את שורש השן)
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן מילון, כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן פירוש, מה זה כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן?, כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן מילה נרדפת, כינוי לשקע בלסת הנושא את שורש השן 4 אותיות
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
