משרי הבטחון של ישראל | משרי הביטחון תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה משרי הביטחון של ישראל. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "משרי הביטחון" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה משרי הבטחון בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

משרד הביטחון ומערכות הביטחון בישראל: מבנה, תפקידים ואתגרים

מבנה ותפקידי משרד הביטחון

משרד הביטחון הוא אחד המשרדים המרכזיים והחשובים ביותר בממשלת ישראל, האמון על ביטחונה של המדינה. המשרד מורכב משלושה דרגים עיקריים: הדרג המדיני, המערכת הצבאית והמערכת האזרחית. הדרג המדיני, בראשות שר הביטחון, אחראי על קביעת המדיניות הביטחונית ופיקוח על יישומה. המערכת הצבאית כוללת את צה"ל על כל זרועותיו, כאשר הרמטכ"ל כפוף ישירות לשר הביטחון. המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון עצמו, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים. תפקידיו העיקריים של המשרד כוללים בניית הכוח הצבאי, פיתוח אמצעי לחימה, ניהול תקציב הביטחון, וטיפול בנושאים כמו שיקום נכי צה"ל וטיפול במשפחות שכולות. משרד הביטחון מנהל את התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, המשקף את מרכזיות נושא הביטחון בחברה הישראלית ואת האתגרים הביטחוניים המורכבים עמם מתמודדת המדינה.

נציבות קבילות החיילים (נקב"ל)

נציבות קבילות החיילים היא גוף ייחודי במערכת הביטחון הישראלית, שהוקם ב-1972 במטרה לאפשר לחיילי צה"ל ובני משפחותיהם להגיש תלונות על עוולות שנעשו להם במסגרת השירות הצבאי. הנציבות פועלת כגוף עצמאי בתוך משרד הביטחון, ובראשה עומד נציב קבילות החיילים, שהוא אזרח הממונה על ידי שר הביטחון. תהליך הטיפול בקבילות כולל בירור מעמיק של התלונה, איסוף עדויות וראיות, ובמקרה הצורך אף ביקור ביחידות צה"ל. הנציבות מוסמכת לחקור כל נושא הקשור לתנאי השירות, סדרי השירות או המשמעת בצבא, למעט החלטות שיפוטיות ופסקי דין של בתי הדין הצבאיים. חשיבותה של הנציבות טמונה ביכולתה לספק מענה אובייקטיבי ובלתי תלוי לתלונות חיילים, ובכך לשמור על זכויותיהם ולשפר את תנאי השירות בצה"ל. פעילותה של הנציבות תורמת לחיזוק אמון הציבור במערכת הצבאית ומהווה מנגנון חשוב לפיקוח אזרחי על הצבא.

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב)

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, המכונה בקיצור מלמ"ב, הוא אגף במשרד הביטחון האחראי על אבטחת סודות המדינה בתחום הביטחוני. תפקידיו של המלמ"ב כוללים אבטחת משרד הביטחון עצמו, התעשיות הביטחוניות, וגופים העוסקים בפיתוח וייצור של אמצעי לחימה מתקדמים. המלמ"ב נחשב לאחד הגופים החשאיים ביותר במערכת הביטחון הישראלית, ופעילותו מוסתרת ברובה מעיני הציבור. תחומי האחריות של המלמ"ב כוללים ביצוע תחקירי ביטחון לעובדים במערכת הביטחון, אישור חשיפת טכנולוגיות ביטחוניות, וחקירת אירועי דליפת מידע מסווג. בנוסף, המלמ"ב אחראי על השגת מודיעין טכנולוגי ממדינות זרות, תפקיד שהועבר אליו מהלשכה לקשרי מדע (לק"ם) בעקבות פרשת פולארד ב-1986. פעילות המלמ"ב מעוררת לעיתים ביקורת ציבורית בשל הקפדנות היתרה בשמירה על סודיות, אך מאידך נתפסת כחיונית לשמירה על יתרונה הביטחוני והטכנולוגי של ישראל.

שר הביטחון אביגדור ליברמן

אביגדור ליברמן כיהן כשר הביטחון של ישראל בין השנים 2016-2018, תקופה שהתאפיינה באתגרים ביטחוניים מורכבים. ליברמן נכנס לתפקיד עם מוניטין של פוליטיקאי בעל עמדות ימניות מובהקות, אך בפועל ניהל מדיניות מתונה יחסית בתפקידו כשר ביטחון. אחת ההחלטות המשמעותיות של ליברמן הייתה הקמת מערך תקיפה של טילי קרקע-קרקע מדויקים, פרויקט שעלותו הוערכה בכחצי מיליארד דולר. ליברמן התמודד עם אתגרים משמעותיים בגזרת עזה, כולל סבבי הסלמה תכופים והתגברות העימותים בגבול במסגרת "צעדות השיבה". מדיניותו כללה ניסיון להכיל את האירועים תוך תגובה מאופקת יחסית, אך גם איומים בפעולה צבאית נרחבת. התפטרותו של ליברמן מתפקידו בנובמבר 2018 באה על רקע מחלוקת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי המדיניות מול חמאס, כאשר ליברמן טען שהחלטת הקבינט לקבל הפסקת אש מהווה כניעה לטרור. תקופת כהונתו של ליברמן משקפת את המורכבות של תפקיד שר הביטחון, הנדרש לאזן בין שיקולים ביטחוניים, מדיניים ופוליטיים.

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון

משה (בוגי) יעלון כיהן כשר הביטחון של ישראל בין השנים 2013-2016, לאחר קריירה צבאית מפוארת שכללה את תפקיד הרמטכ"ל. תקופת כהונתו של יעלון התאפיינה במספר החלטות משמעותיות, ביניהן ההחלטה להמשיך בייצור והצטיידות בטנק המרכבה סימן 4, למרות לחצים תקציביים. יעלון נקט במדיניות נוקשה כלפי פעולות "תג מחיר" ותמך במעצרים מנהליים של חשודים בפעולות אלו. בתחום המדיני-ביטחוני, יעלון התנגד לחתימה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק מחשש לפגיעה בצה"ל. יחסיו עם ארצות הברית ידעו עליות ומורדות, כאשר חלק מהתבטאויותיו עוררו מורת רוח בממשל האמריקאי.

אתגרים ודילמות בניהול מערכת הביטחון

ניהול מערכת הביטחון בישראל כרוך בהתמודדות עם מגוון אתגרים ודילמות מורכבות. אחד האתגרים המרכזיים הוא האיזון בין צרכים ביטחוניים לבין מגבלות תקציביות. תקציב הביטחון הוא הגדול ביותר בתקציב המדינה, אך עדיין נדרשת התמודדות מתמדת עם דרישות להגדלתו אל מול צרכים אזרחיים חיוניים. אתגר נוסף הוא ההתמודדות עם איומים משתנים, כגון טרור, לוחמת סייבר ואיומי טילים, המחייבים גמישות מחשבתית ויכולת התאמה מהירה. דילמה מרכזית נוספת היא השמירה על סודיות ביטחונית מול הצורך בשקיפות ציבורית ופיקוח דמוקרטי. מערכת הביטחון נדרשת לשמור על סודות מדינה חיוניים, אך בה בעת לאפשר ביקורת ציבורית ופרלמנטרית על פעולותיה. אתגר משמעותי נוסף הוא ניהול היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, כאשר נדרש איזון עדין בין הכוונה מדינית לבין עצמאות מקצועית של הצבא. התמודדות מוצלחת עם אתגרים אלו מחייבת מנהיגות איכותית, ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ויכולת לקבל החלטות מורכבות תחת לחץ.

השפעת מערכת הביטחון על החברה הישראלית

מערכת הביטחון ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב החברה הישראלית, עם השפעות החורגות הרבה מעבר לתחום הביטחוני גרידא. צה"ל, כצבא העם, משמש כ"כור היתוך" חברתי, המפגיש בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ומשפיע על עיצוב זהותם של צעירים ישראלים רבים. השירות הצבאי נתפס כחוויה מעצבת ומשמעותית, המשפיעה על תפיסות עולם, ערכים וכישורי חיים. מבחינה כלכלית, לתעשיות הביטחוניות השפעה משמעותית על המשק הישראלי, הן כמעסיקות גדולות והן כמובילות בתחומי טכנולוגיה מתקדמים. יחד עם זאת, ההוצאה הביטחונית הגבוהה מעוררת דיון ציבורי מתמשך לגבי השפעתה על תחומים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. מערכת הביטחון מתמודדת גם עם דילמות אתיות וערכיות, כגון השאלה כיצד לשמור על טוהר הנשק בעימותים א-סימטריים, או כיצד לאזן בין צרכים ביטחוניים לזכויות אדם. בעידן המודרני, מערכת הביטחון ניצבת בפני אתגרים חדשים בתחום הגיוס והשירות, כולל התמודדות עם שינויים בתפיסות חברתיות לגבי שירות צבאי, והצורך להתאים את מודל השירות למציאות משתנה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: בנט, ברק, גנץ, פרס, פרץ
פתרון 4 אותיות: ארנס, גלנט, מופז, רבין, שמיר, שרון
פתרון 5 אותיות: אשכול, ויצמן, יעלון, מרדכי

פתרון 6 אותיות: ליברמן, נתניהו

פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: בן אליעזר, בן גוריון
פתרון של שתי מילים ומעלה: אביגדור ליברמן, אהוד ברק, אריאל שרון, בנימין בן אליעזר, בנימין גנץ, בנימין נתניהו, דוד בן-גוריון, יואב גלנט, יצחק מרדכי, יצחק רבין, יצחק שמיר, לוי אשכול, מנחם בגין, משה ארנס , משה דיין, משה יעלון, נפתלי בנט, עזר ויצמן, עמיר פרץ, פנחס לבון, שאול מופז, שמעון פרס

ביטויים דומים: משרי הבטחון של ישראל מילון, משרי הביטחון של ישראל תשחץ, משרי הבטחון של ישראל שם משפחה, אחד משרי הביטחון 8 רותיות, משרי הבטחון תשבץ

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!