מנהיג דת מוסלמי | מנהיג דתי מוסלמי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מנהיג דתי מוסלמי. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מנהיג דת מוסלמי" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים. 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מנהיג דתי מוסלמי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מהו מופתי: האדם שמאחורי פסק ההלכה האסלאמי

המונח "מופתי" מוכר לכולנו, לרוב בהקשרים חדשותיים או פוליטיים, אך מעטים מבינים לעומק את משמעותו האמיתית ואת כובד המשקל של התפקיד. מופתי, בבסיסו, הוא איש דת מוסלמי המחזיק בבקיאות יוצאת דופן בדין האסלאמי (השריעה). הכשרה זו מעניקה לו את הסמכות לפרש את חוקי הדת ולספק חוות דעת הלכתית, המכונה "פתווה". המקור הלשוני של התפקיד מגיע מהשורש הערבי "פ-ת-י", שמשמעותו היא מתן ייעוץ, הבהרה או מענה לשאלה. לשורש זה יש משקל תאולוגי כבד, והוא מופיע בקוראן עצמו (סורת א-ניסא), שם נאמר כי כאשר המאמינים מבקשים עצה ("יסתפתוּנַךָּ"), אללה הוא זה שפוסק ומייעץ להם ("יֻפתיכּם"). לכן, במסורת האסלאמית, המופתי אינו רק יועץ; הוא נתפס כ"חותם בשם אללה" וכ"יורש הנביא בתפקיד ההבהרה". זוהי אחריות עצומה, והקוראן מזהיר בחומרה מפני אלו הפוסקים שקר ("זה מותר וזה אסור") ומשקרים בשם האל, מה שמבהיר מדוע רף הכניסה לתפקיד זה הוא מהגבוהים בעולם הדת.

לא שופט, אלא יועץ: ההבדל שחובה להכיר בין "פתווה" ל"חוּכּם"

כאן טמונה הטעות הנפוצה ביותר בהבנת התפקיד, וההבחנה הזו קריטית: מופתי הוא אינו שופט. בעוד שבתרבויות רבות תפקידי הדת והמשפט התערבבו, באסלאם הקלאסי קיימת הפרדה ברורה בין המופתי לבין ה"קאדי" (השופט). הקאדי הוא פקיד רשמי היושב בדין ומנהל משפט. הוא דן בסכסוכים מוחשיים בין צדדים - בין אדם לחברו או בין אדם לרשויות. פסיקתו, הנקראת "חוּכּם" (פסק דין), היא החלטה מחייבת מבחינה חוקית שיש לאכוף. המופתי, לעומת זאת, פועל בזירה אחרת לגמרי. הוא אינו פותר סכסוכים. אנשים פונים אליו (באופן פרטי או ציבורי) כדי לקבל חוות דעת הלכתית עקרונית. ה"פתווה" שהוא מנפיק היא המלצה, הבהרה או פרשנות, והיא אינה מחייבת משפטית את השואל. תפקידו הוא לפרש טקסטים סבוכים, להבהיר סוגיות תאורטיות, וחשוב מכל - ליישם את עקרונות הדין האסלאמי על מקרים חדשים לחלוטין (כמו סוגיות ביו-אתיות, כלכליות או טכנולוגיות) שאין להם תקדים ברור בספרי ההלכה.


תנאי הכשירות: מי בכלל רשאי לפסוק הלכה?

אם תפקיד המופתי כה כבד משקל, נשאלת השאלה - מי בכלל רשאי לשאת בו? המשפט האסלאמי מציב רף כניסה גבוה במיוחד, שאינו מסתכם בידע בלבד. ראשית, על המועמד לעמוד בתנאים פורמליים: להיות מוסלמי בוגר, מהימן לחלוטין, בעל בריאות תקינה, וכמובן, בוגר מסלול לימודים מעמיק ומפרך במשפטים ובהלכה (פיקה). אך הדרישות אינן עוצרות שם. חכמי דת פירטו גם שורה של תכונות אופי הכרחיות: על המופתי להיות צלול דעת, בעל כושר ניתוח חד, ויכולת מוכחת להסיק מסקנות נכונות ולהגיע לפתרון הולם. גדולי חכמי האסלאם בהיסטוריה (הסלף) רעדו מהאחריות הזו; מסופר כיצד היו מעבירים שאלה הלכתית מאחד לשני, ואיש לא רצה לקחת על עצמו את האחריות לפסוק. אמרה מפורסמת גורסת כי "מי שעונה על כל מה ששואלים אותו, הוא משוגע". הגישה הזו נטועה עמוק במסורת הנבואית (חדית'), המזהירה כי "מי שניתנה לו פתווה ללא ידע, חטאו על מי שנתן לו אותה".

"מוג'תהיד" מול "מיישם": הדרגות השונות של פוסקי ההלכה

בדיוק כפי שבכל תחום מקצועי יש דרגות מומחיות, כך גם בעולם הפסיקה האסלאמי. לא כל המופתים שווים במעמדם או בסמכותם. בפסגת הפירמידה ניצב המופתי המכונה "מוג'תהיד". זהו פוסק בדרגה הגבוהה ביותר, אשר אינו רק מצטט את החוק הקיים, אלא ניחן ביכולת ובסמכות להפעיל "אִג'תהאד" - תהליך מורכב של הפעלת שיקול דעת עצמאי והיקש הלכתי. ה"מוג'תהד" הוא פורץ הדרך; הוא זה שלוקח את עקרונות היסוד של השריעה (הדין האסלאמי) ומיישם אותם על סוגיות מודרניות שחכמים קודמים לא דנו בהן, ובכך הוא מרחיב למעשה את גוף הידע ההלכתי. מתחתיו מצוי המופתי ה"מיישם" (מוקאליד), שתפקידו המרכזי הוא לשלוף את הפסיקות הקיימות מתוך האסכולה המשפטית (מדהב) אליה הוא משתייך, ולהבהיר לשואל מהי עמדת ההלכה בסוגיה ספציפית. עובדה מעניינת המספקת ערך מוסף היא, שבניגוד לתפקידים אחרים במשפט האסלאמי כמו "עד", אין מניעה הלכתית מאישה, אדם עיוור או אדם אילם לשמש כמופתים, כל עוד הם עומדים בתנאי הידע והאופי המחמירים.


מהאימפריה העות'מאנית למצרים: כיצד הפך המופתי לדמות מפתח?

אף שתפקיד היועץ ההלכתי היה קיים תמיד, הפיכתו למוסד פוליטי ובירוקרטי בעל עוצמה היא התפתחות מאוחרת יחסית. המפץ הגדול התרחש במאה ה-16 באימפריה העות'מאנית. הסולטנים העות'מאנים הבינו את כוחה של הפסיקה הדתית ומיסדו את התפקיד. המופתי הבכיר של בירת האימפריה, איסטנבול, קיבל את התואר רב העוצמה "שייח' אל-אסלאם". בשיא כוחו, הוא נחשב לאישיות השלישית בחשיבותה באימפריה, שני רק לסולטן (שהיה גם הח'ליפה) ולווזיר הגדול, וריכז בידיו את תחומי הדת, המשפט והחינוך. אך כאן מגיע היפוך מעניין: לאורך רוב ההיסטוריה העות'מאנית, מעמדו של הקאדי (השופט) נחשב בכיר יותר מזה של המופתי העירוני. המהפך התרחש במאה ה-19; תהליכי המודרניזציה והקמת בתי משפט אזרחיים שחקו את סמכויות הקאדים, ובמקביל, מעמדו של המופתי - כמדריך רוחני ופוסק עקרוני - דווקא התחזק. חוק עות'מאני מ-1913 אף קבע רשמית כי "המופתים עומדים בראש חכמי הדת המקומיים". מגמת המיסוד הזו התפשטה גם למקומות אחרים, כמו רוסיה (שם הוקם מוסד מופתיות כבר ב-1788) ומצרים (שם נוסד תפקיד "המופתי הגדול" ב-1895).

המופתי בארץ ישראל ובעולם המודרני: בין פוליטיקה לדת

ואיך כל זה מתקשר לארץ ישראל? גם כאן הסיפור מורכב וחושף את המתח שבין דת לפוליטיקה. תפקיד המופתי של ירושלים היה קיים וצבר יוקרה כבר בסוף התקופה העות'מאנית. אולם, המפנה הדרמטי חל עם הכיבוש הבריטי. הניתוק הפתאומי ממרכז הסמכות הדתית באיסטנבול, יחד עם הפיכת ירושלים לעיר הבירה המנהלית של המנדט, העניקו למופתי המקומי כוח אדיר. כאן חשוב לדייק בעובדה היסטורית מכרעת: התואר "המופתי הגדול", שבו התפרסם חג' אמין אל-חוסייני, לא היה תואר רשמי בעל בסיס במשפט השרעי. בתקופת המנדט פעלו בארץ מספר מופתים במקביל (בין 5 ל-8), ומבחינה הלכתית טהורה, סמכותו של מופתי ירושלים לא עלתה על זו של עמיתיו. כוחו העצום של אל-חוסייני נבע מקישור משרתו לתפקיד הפוליטי של נשיא "המועצה המוסלמית העליונה" - הגוף שניהל בפועל את ענייני המוסלמים בארץ. כיום, התמונה בעולם מגוונת: במדינות רבות כמו ירדן, סוריה והרשות הפלסטינית, "המופתי הגדול" הוא תפקיד רשמי הממונה על ידי ראש המדינה. במקומות אחרים, דוגמת אוסטרליה, המופתי נבחר על ידי חכמי הדת המקומיים, מה שמדגים את האבולוציה המתמדת של התפקיד העתיק הזה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: מופתי
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מנהיג דת מוסלמי מילון, מנהיג דתי מוסלמי פירוש, מנהיג דתי מוסלמי מילה נרדפת, מנהיג דתי מוסלמי 5 אותיות, מנהיג דת מוסלמי תשחץ

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!