מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מנשיאי הסנהדרין . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מנשיאי הסנהדרין בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
נשיא הסנהדרין: מנהיגות רוחנית ומדינית בתקופת התנאים
מוסד נשיא הסנהדרין התגבש כעוגן מרכזי בהנהגה היהודית לאחר חורבן בית המקדש השני, ממלא את החלל שהותיר אובדן סמכות הכהונה. תפקיד זה, המכונה גם "ראש ישיבה", הדגיש את מעמדו הבכיר הן בתחום הרוחני והן בראשות הסנהדרין. הרמב"ם, בהקדמתו ל"משנה תורה", מציין כי מאז הלל הזקן, עבר התפקיד בירושה. התקופה שלאחר החורבן – 25 השנים – הייתה קריטית להתארגנות ההנהגה החדשה ביבנה, בראשותם של רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל. ישעיהו גפני טען כי תפקידים אלו פעלו בזיקה לשלטון הזר, והעלה אפשרות שניסו ליצור אווירה של עתיקות יומין. רבי יצחק אייזיק הלוי סבר כי הנשיאות התפתחה מתוך הצורך לאזן את כוחו של הכהן הגדול.
תפקידי הנשיא: סמכות רוחנית, הלכתית ומדינית
תפקידי הנשיא היו מגוונים ורחבי היקף, כפי שמבהיר הרמב"ם. הוא היה "הגדול בחכמה", "ראש הישיבה" ו"העומד תחת משה רבנו", תארים המעידים על מעמדו העליון. הנשיא ישב בראש הסנהדרין, כשמימינו אב בית הדין. מעבר למעמדו הטקסי, הנשיא נשא באחריות הלכתית כבדה, במיוחד לקביעת הלוח העברי – קידוש החודש ועיבור השנה. המשנה והתלמוד מלאים בעדויות לחשיבותו בתחום זה, כמו סיפור המחלוקת בין רבן גמליאל לרבי יהושע בעניין קידוש החודש, המדגיש את סמכותו המכרעת. נוכחות הנשיא הייתה הכרחית בדיונים על עיבור השנה, ובחיוב קרבן העלם דבר של ציבור, כפי שהרמב"ם מציין, מה שהדגיש את נייטרליותו, ידענותו וייצוגיותו. הנשיא גם ייצג את העם בפני השלטון הרומי, ומינה שליחים שפיקחו על הקהילות וגבו מהם את "מס אפוסטולי".
רבי אלעזר בן עזריה: נשיא מיוחד במינו
רבי אלעזר בן עזריה, תנא בן הדור השלישי, נבחר לכהן כנשיא במקומו של רבן גמליאל דיבנה. חכמי יבנה ראו בו מנהיג ראוי בשל חוכמתו, ייחוסו (דור עשירי לעזרא הסופר) ועושרו. האגדה המפורסמת בתלמוד הבבלי מספרת כיצד צמחו לו שערות לבנות, נס שאפשר לו להופיע במעמד מכובד. תחת הנהגתו, הוסרו שומרי הסף מבית המדרש ונפתחו שעריו לכל תלמיד, ונוספו מאות ספסלים. לאחר פיוס עם רבן גמליאל, שב רבי אלעזר לכהן לצדו כנשיא, ברוטציה. תורתו התאפיינה בפסיקת הלכה על פי פשט התורה ("דיברה תורה כלשון בני אדם"), והדגשת חשיבות המוסר האנושי וערך חיי האדם, כמו באמירתו על "סנהדרין ההורגת" ועל פיקוח נפש הדוחה שבת. הוא התיר שלושה דברים בניגוד לדעת חכמים, ועושרו היה לשם דבר.
רבן גמליאל הזקן: ממסד התפילה וקשריו עם המלכות
רבן גמליאל הזקן, תנא בדור הראשון ונשיא הסנהדרין, היה נכדו של הלל הזקן והראשון לשאת את התואר "רבן". הוא כיהן בתקופה סוערת, בה התרחשה "גלות סנהדרין" מלשכת הגזית ל"חנות", צעד שנועד למנוע חיוב מיתה על רוצחים. הוא מיוחס לתקנת סידור תפילת שמונה עשרה ברכות ותיקון "ברכת המינים". אמירה מפורסמת המיוחסת לו היא "משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומיתה טהרה ופרישות", המפורשת בתלמוד כמעבר ללימוד בישיבה. קיימות עדויות לקשריו עם המלך אגריפס הראשון (או אגריפס השני), המדגישים את השפעתו על ההנהגה המדינית. תקנותיו של רבן גמליאל הזקן היו רבות וחשובות לתיקון העולם, וכללו בין היתר התרת עגונה על פי עד אחד, ביטול גט שלא בפני האישה, וקביעת היתר לעדי קידוש החודש ללכת אלפיים אמה בשבת.
רבן יוחנן בן זכאי: משקם היהדות לאחר החורבן
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז), מגדולי התנאים ותלמידו של הלל הזקן, נחשב לאדריכל שיקום היהדות לאחר חורבן בית שני. הוא נודע באישיותו הפייסנית, ואף צפה את הרעב והחורבן. סיפור בריחתו מירושלים הנצורה והתחזותו למת הוא מהאגדות המפורסמות ביותר בתלמוד. התדיינותו עם אספסיאנוס, בה ניבא לו את הפיכתו לקיסר וביקש את "יבנה וחכמיה, שושלת רבן גמליאל, ורופאים שירפאו את רבי צדוק", הייתה קריטית להמשך קיום המוסדות היהודיים. ביבנה, ריב"ז ייסד את בית המדרש ("כרם ביבנה"), שם הונחו היסודות לסידור ועריכת התורה שבעל פה. הוא נודע בבקיאותו הפנומנלית בכל מכמני התורה. תשע תקנותיו הדתיות, כמו תקיעה בשופר בראש השנה בשבת ונטילת לולב שבעה ימים במדינה זכר למקדש, היוו יסוד לשימור המנהגים והתאמתם למציאות ללא בית מקדש.
רבי יהודה הנשיא: עורך המשנה, עוצמתו וקשריו עם רומא
רבי יהודה הנשיא, המכונה גם רבינו הקדוש או רבי, היה נשיא הסנהדרין וחותם תקופת התנאים. הוא נודע בעיקר בזכות עריכת המשנה, המפעל המונומנטלי שקיבץ וסידר את התורה שבעל פה. רבי היה דומיננטי מאוד, וריכז בידיו סמכויות רבות, כולל סמכות שיפוטית רחבה, ואף השערה כי קיבל רשות לדון דיני נפשות מהשלטון הרומי. עושרו הרב ("תורה וגדולה במקום אחד") אפשר לו לתמוך בבתי המדרש ובתלמידי חכמים, וכפי שמסופר, אף לפתוח את אוצרות תבואתו לעניים. קשריו עם הקיסר הרומי אנטונינוס (כנראה קרקלה) היו קרובים וייחודיים, כפי שמתואר באגדות תלמודיות על חברות עמוקה, התייעצויות וקשרים עסקיים. לרשותו עמד אף כוח משטרתי ("קצוצי") שסייע באכיפת גזרי דין. רבי המשיך את דרך סבו בשיגור שליחים לקהילות בתפוצות. פטירתו ציינה את סיום תקופת התנאים, וצוואתו כללה הנחיות ברורות ליורשיו, תוך הדגשה של מעמדו והשפעתו על דורו והדורות הבאים. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: הלל
פתרון 4 אותיות: יוסי
פתרון 5 אותיות: יהודה, יהושע, יוחנן, שמעון, שמעיה
פתרון 6 אותיות: בן טבאי, גמליאל
פתרון 7 אותיות: בן יועזר, בן פרחיה
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: הלל הזקן, יהודה בן טבאי, יהושע בן פרחיה, יוסי בן יועזר (מנשיאי הסנהדרין), רבי יהודה הנשיא, רבן גמליאל, רבן יוחנן בן זכאי, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שמעון בן הלל
ביטויים דומים:
מנשיאי הסנהדרין מילון, מנשיאי הסנהדרין פירוש, מנשיאי הסנהדרין מילה נרדפת, מה זה מנשיאי הסנהדרין?, מנשיאי הסנהדרין תשבץ
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק!
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
