סיפור ילדים מאת אוסקר ויילד | מסיפורי אוסקר ויילד מילון | מספרי הילדים של אוסקר ויילד תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מספרי הילדים של אוסקר ויילד . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה סיפור ילדים מאת אוסקר ויילד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

אוסקר ויילד: מורשת של אסתטיקה וביקורת חברתית דרך יצירותיו המכוננות

אוסקר פינגאל או'פלאהרטי וילס ויילד, סופר, משורר, עיתונאי, מבקר ומחזאי אירי, נולד בדבלין ב-16 באוקטובר 1854 ונפטר ב-30 בנובמבר 1900. ויילד, שגדל בבית משכיל ועשיר בידע, הושפע עמוקות מאימו המשוררת ופעילת העצמאות, ומאביו המנתח הנודע, שעיסוקיו כללו גם ארכיאולוגיה ופולקלור. רקע זה עיצב את אישיותו המורכבת ואת יצירתו. לימודיו במוסדות יוקרתיים כמו טריניטי קולג' ובמודלין קולג' באוקספורד, שם זכה בפרסים ספרותיים, חשפו אותו לתנועות האסתטיות והדקדנטיות של התקופה. ויילד אימץ אורח חיים ייחודי, שבא לידי ביטוי בגינוניו האקסטרווגנטיים ובחיבתו לסמלים ויזואליים כמו נוצות טווס וחמניות. הוא הפך לתומך נלהב של עקרון "אמנות לשם אמנות", תפיסה שהושפעה מהוגים כמו וולטר פייטר וג'ון ראסקין, וראה באמנות את התפקיד המרכזי בעיצוב חיי היום-יום. למרות הביקורות והלעג שספג, הן בהרצאותיו בארצות הברית והן בתגובות למחזותיו, הצליחה תפיסתו האסתטית להכות שורש בחוגים מסוימים בחברה, והפכה אותו לאחת הדמויות המשפיעות והחשובות בזמנו, תוך שהוא מתמודד עם אתגרי השמרנות והמוסר הוויקטוריאני.

"תמונתו של דוריאן גריי": דיון ביופי, מוסר ושחיתות

"תמונתו של דוריאן גריי", רומן של אוסקר ויילד, שפורסם לראשונה ב-1890, עורר סערה ציבורית עם יציאתו לאור, והוגדר כ"מסוכן" ו"לא-מוסרי" על ידי רבים. יצירה זו מתארת את סיפורו של דוריאן גריי, צעיר יפה תואר המוכר את נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, בעוד דיוקנו המצויר הוא זה המזדקן ומשקף את מעשיו המושחתים. הרומן בוחן את הפער בין היופי החיצוני לריקבון הנפשי, ואת השפעת הלחץ החברתי והפיתויים על אופיו של האדם. ויילד עצמו התייחס לקשר שבין חייו לדמויות ברומן, באומרו כי הוא רואה בשלוש הדמויות המרכזיות – באזיל הולוורד (האמן שצייר את הדיוקן), לורד הנרי (המפתה הציני) ודוריאן גריי – השתקפות של עצמו. ספר זה, על אף הביקורת שספג, שימש כבסיס להוכחת ה"חוסר צניעות" במהלך משפטיו של ויילד, ובכך השפיע באופן ישיר על גורלו. למרות זאת, הוא ביסס את מעמדו של ויילד כאחד ממובילי התנועה האסתטית והפך ליצירה קלאסית. הרומן זכה לעיבודים רבים בקולנוע, בטלוויזיה, באופרה ובתיאטרון, מה שממחיש את כוחו המתמשך ואת האוניברסליות של מסריו בנושאי יופי, מוסר והשחתה.

"מניפתה של ליידי וינדרמיר": סאטירה חברתית וגילוי סודות

"מניפתה של ליידי וינדרמיר", מחזה קומי בארבע מערכות שהועלה לראשונה ב-1892, מציג סאטירה חדה על המוסר והאתיקה בחברה הוויקטוריאנית, תוך התמקדות במוסד הנישואין. העלילה מתמקדת בליידי וינדרמיר, החושדת בבגידת בעלה עם אישה מסתורית, גברת אירלין. חשדות אלו מובילים אותה לשקול לעזוב את בעלה, אך גברת אירלין, בצעד המעמיד אותה עצמה במצב מביך, מקריבה את שמה הטוב בניסיון להציל את נישואיה של ליידי וינדרמיר. במהלך המחזה נחשף כי גברת אירלין היא למעשה אימה של ליידי וינדרמיר, שנטשה אותה בילדותה וחיה תחת זהות בדויה. המחזה בוחן את הניגוד בין מראית עין למציאות, את הצביעות החברתית ואת משקלם של סודות משפחתיים. ויילד משתמש בחדות לשונו כדי לחשוף את הפגמים במוסכמות החברתיות ואת המתח בין אמת לשקר. דמויות רבות במחזה נושאות שמות של מקומות אמיתיים באנגליה, מה שמוסיף שכבה של אירוניה למסר הסאטירי. "מניפתה של ליידי וינדרמיר" עובד פעמים רבות לקולנוע ולטלוויזיה, כולל סרט אילם מ-1925 ועיבוד מודרני מ-2004 בשם "אישה טובה", שהעתיק את הרקע לאיטליה של שנות השלושים, מה שמעיד על היכולת של המחזה להדהד בתקופות ותרבויות שונות.

"חשיבותה של רצינות": קומדיית מצבים על זהות ומעמד

"חשיבותה של רצינות", מחזה קומי נוסף של אוסקר ויילד משנת 1895, נחשב לאחת מפסגות הקומדיה האנגלית. המחזה סובב סביב שני גברים, ג'ק וורת'ינג ואלג'רנון מונקריף, הממציאים דמויות פיקטיביות בשם "ארנסט" על מנת להתחמק ממחויבויות חברתיות ולזכות באהבתן של גוונדולן וססילי, אשר כל אחת מהן מתעקשת להינשא אך ורק לגבר הנושא שם זה. באמצעות קומדיית טעויות זו, ויילד מותח ביקורת על המוסכמות החברתיות, על החשיבות המופרזת הניתנת למעמד חברתי, ועל הציניות המוסתרת מאחורי חזות של יוקרה. ליידי בראקנל, דודתו העריצה של אלג'רנון, מהווה דמות מפתח בהעברת ביקורת זו, כשהיא מפקפקת במוצאו של ג'ק ומציגה דרישות אבסורדיות. שיא העלילה מגיע עם גילוי זהותו האמיתית של ג'ק כ"ארנסט" הנשכח, מה שמתיר את הסבך העלילתי ומאפשר את הנישואים. משחק המילים בכותרת המחזה, המנצל את הדמיון בין "Earnest" (רציני) ל-"Ernest" (שם פרטי), הוא ליבת הסאטירה של ויילד על צביעות ורצינות מזויפת. המחזה זכה להצלחה בימתית ניכרת והועלה פעמים רבות, וכן עובד לשלושה סרטי קולנוע באנגלית, מה שמעיד על השפעתו המתמשכת ועל יכולתו לבדר ולעורר מחשבה על דורות של קהלים.

"הענק וגנו": משל על חמלה, כפרה ותיקון

"הענק וגנו", סיפור ילדים אלגורי שפורסם כחלק מ"הנסיך המאושר ואגדות אחרות" בשנת 1888, חושף צד אחר ביצירתו של אוסקר ויילד, המשלב פשטות עם עומק פילוסופי. הסיפור מתאר ענק אנוכי הסוגר את גנו היפהפה בפני ילדי הסביבה, מה שגורם לגן להישאר בכיסוי שלג תמידי בעוד שאר העולם חווה אביב. לב לבו של הענק מתרכך למראה ילד קטן שאינו מצליח לטפס על עץ, והוא מבין את אנוכיותו. מעשה חמלה זה מביא לחזרת האביב לגן, והילדים שבים לשחק בו. הסיפור מגיע לשיאו המרפא והטרנסצנדנטי כאשר הילד הקטן מתגלה כדמות משיחית, הנושאת סימני מסמרים על ידיה ורגליה, והוא מזמין את הענק, שכבר זקן ותשוש, לגנו בגן עדן. ויילד משתמש באלגוריה זו כדי להעביר מסר על חמלה, סליחה, כפרה, ועל הכוח הטרנספורמטיבי של האהבה. הסיפור זכה לתרגומים ועיבודים רבים, גם לעברית, כאשר חלק מהתרגומים בחרו להתאים את סיום הסיפור לרגישויות תרבותיות שונות, תוך שינוי אזכור הסטיגמטה. "הענק וגנו" עובד גם לאופרה ולסרט מצויר, מה שמחזק את מעמדו כקלסיקה ספרותית המעבירה מסרים אוניברסליים על חשיבות הפתיחות, הנתינה וההתגברות על אנוכיות. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:

פתרון שתי מילים ומעלה: בית הרימונים, הזמיר והשושנה, הידיד המסור, הנסיך המאושר, הענק וגנו (ספר ילדים מאת אוסקר ויילד)

ביטויים דומים: סיפור ילדים מאת אוסקר ויילד מילון, סיפור ילדים מאת אוסקר ויילד 8 אותיות, מספרי הילדים של אוסקר ויילד תשבץ, מספרי הילדים של אוסקר ויילד מילה נרדפת, מסיפורי אוסקר ויילד 8 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!