חתול מסרטי האנימציה | חתול מסרטי האנימציה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה חתול מסרטי האנימציה  . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה חתול מסרטי האנימציה  בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

שליטי המסך האמיתיים: כוכבי האנימציה שכולנו היינו רוצים להיות (או לאמץ)

אם תפתחו את האינטרנט, תגלו מהר מאוד שמי שמנהל את העולם הם חתולים. אבל הרבה לפני שסרטונים ויראליים השתלטו על הפיד שלנו, החתולים כבר שלטו ביד רמה במסך הקולנוע והטלוויזיה. יש משהו באנימציה שמאפשר לבעל החיים הזה, שהוא גם ככה מסתורי ובלתי צפוי במציאות, להפוך למשהו גדול מהחיים. המאמר הזה לא עוסק סתם בחיות חמודות, אלא באייקונים תרבותיים שעיצבו את הילדות של כולנו. נצא למסע קצר בין חתולים שהם הרבה יותר מסתם "מיאו" - הם פילוסופים, לוחמים, אצילים ולפעמים סתם עצלנים, בדיוק כמונו. כל אחד מהם מביא איתו סיפור ייחודי, היסטוריה מרתקת ומראה למבנה האישיות האנושי. אז קחו לכם רגע, אולי אפילו כוס קפה (או קערת חלב), ובואו נכיר מחדש את החתולים הכי מפורסמים בהיסטוריה.

הכוכב הראשון של הוליווד: פליקס החתול והתיק הקסום

הרבה לפני שמיקי מאוס שרק על ספינת הקיטור, העולם היה שייך לחתול אחר לגמרי - פליקס. חתול הטוקסידו השחור-לבן, עם העיניים הענקיות והחיוך הרחב, היה כוכב העל הראשון של עולם האנימציה בתקופת הראינוע. פליקס, שפרץ למסכים ב-1919, הביא איתו משהו שטרם נראה עד אז: אישיות כובשת בשילוב עם היגיון סוריאליסטי מוחלט. בסרטים המוקדמים הוא יכל לנתק את זנבו ולהפוך אותו למחבט בייסבול או סימן שאלה, כשהוא מנצל את המדיה המצוירת עד תום. למרות שהקרדיט הרשמי ניתן לפאט סאליבן, ההיסטוריה מלמדת שהאנימטור אוטו מסמר היה הרוח החיה (וצייר הצללים) מאחורי הדמות. פליקס היה אייקון תרבותי ענק בשנות ה-20 - בובות שלו נמכרו בטירוף, והוא אפילו היה הדמות הראשונה ששודרה אי פעם בניסוי טלוויזיוני. אמנם המעבר לקולנוע המדבר והתחרות מול דיסני דחקו אותו לפינה לזמן מה, אך הוא המציא את עצמו מחדש בטלוויזיה של שנות ה-50. שם, בזכות היוצר ג'ו אוריאולו, הוא קיבל את "תיק התעלולים" המפורסם - אביזר קסום שיכול להפוך לכל חפץ שפליקס חפץ בו. פליקס הוא ההוכחה שכוכב אמיתי יודע להסתגל לכל תקופה, ושחתול שחור הוא דווקא סימן למזל גדול ולהצלחה מסחררת.

החידה המעופפת: חתול צ'שייר והחיוך שנשאר באוויר

אנחנו מתחילים עם המסתורין בהתגלמותו. חתול צ'שייר מ"אליס בארץ הפלאות" הוא כנראה הדמות היחידה שיכולה לנהל ויכוח פילוסופי תוך כדי שהיא נעלמת לאט לאט. לואיס קרול יצר דמות ששוברת את חוקי הפיזיקה: הוא לא סתם נעלם, אלא משאיר מאחוריו את החיוך שלו, מה שגורם לאליס לציין את העובדה שהפכה למשפט אלמותי - היא ראתה חתולים בלי חיוך, אבל מעולם לא ראתה חיוך בלי חתול. ההיסטוריה שמאחורי הדמות מעניינת לא פחות מהסיפור עצמו. ישנן סברות שההשראה הגיעה מגבינות שיוצרו במחוז צ'שייר בצורת חתול מחייך, אותן נהגו לאכול מהזנב לכיוון הראש (כך שהחיוך נשאר אחרון), או מציורים על שלטי פונדקים עתיקים. הגרסה של דיסני משנת 1951, עם הפסים הסגולים-ורודים, הפכה את החידה הספרותית הזו לדמות ויזואלית בלתי נשכחת שמערערת על כל היגיון בריא.

נימוסים והישרדות: השיעור של דוכסית ומארי בפריז

בפריז של שנת 1910, המעמדות היו ברורים מאוד, והסרט "חתולים בצמרת" מציג זאת בצורה מושלמת. דוכסית היא לא סתם חתולה, היא "ליידי" אמיתית שחיה חיי פאר בביתה של מאדאם בונפאמיל, יחד עם שלושת גוריה. הסיפור מקבל תפנית חדה כשהמשרת אדגר, שחומד את הירושה המיועדת לחתולים, משליך אותם לרחוב. כאן נכנסת לתמונה הדינמיקה המרתקת בין דוכסית לבתה, מארי. בעוד האמא שומרת על אצילות ורוגע גם בתוך משבר, מארי הקטנה (עם הסרט הוורוד המפורסם) מנסה לחקות את הנימוסים של אימה, אך בפועל מגלה שהיא קשוחה לא פחות מכל חתול רחוב. המסע שלהן חזרה הביתה, בעזרתו של תומאס אומאלי, הוא שיעור על כך שגם אצילות זקוקה לפעמים לקצת "חוכמת רחוב" כדי לשרוד, ושהמשפחה חשובה יותר מכל כרית קטיפה.


אומנות המרדף השקט: טום והאובססיה הנצחית

טום החתול הוא ההוכחה לכך שלא צריך לדבר כדי להיות כוכב. הצמד "טום וג'רי" הפך את האלימות המצוירת (סלפסטיק) לאומנות של ממש. טום הוא דמות טראגית-קומית: הוא נחוש, יצירתי ובעל יכולת ספיגה בלתי נגמרת, אבל תמיד מפסיד לעכבר הקטן והחכם, ג'רי. למרות המכות, הפיצוצים והנפילות, הצופים המיומנים יודעים את האמת: טום וג'רי לא באמת שונאים אחד את השני עד מוות, הם צריכים אחד את השני. בלי ג'רי, לטום אין מטרה. האיכות של הסרטונים האלו הייתה כל כך גבוהה, שהסדרה המקורית זכתה בשבעה פרסי אוסקר - הישג חסר תקדים לסרטים מצוירים קצרים. טום הוא סמל להתמדה (גם אם היא חסרת סיכוי), והוא מצליח להצחיק דורות שלמים בלי לומר מילה אחת, רק בעזרת הבעות פנים וצרחות כאב מתוזמנות היטב.

הקול של כולנו בבוקר יום שני: גארפילד הציני

אם טום הוא החתול שפועל, גארפילד הוא החתול שחושב - ולרוב המחשבות שלו קשורות לאוכל או לשינה. גארפילד, שנולד כרצועת קומיקס בסוף שנות ה-70 על ידי ג'ים דייוויס, הוא למעשה בן אדם בתוך תחפושת של חתול ג'ינג'י שמן. הוא לא רודף אחרי עכברים (הוא מעדיף להתחבר איתם או להתעלם מהם), והוא מתייחס לבעליו, ג'ון, כאל משרת אישי שתפקידו לספק לזניה חמה. ההצלחה האדירה של גארפילד, שהפך לאימפריה מסחרית של בובות, סרטים וסדרות, נובעת מכך שהוא אומר את מה שכולנו חושבים אבל מתביישים להגיד. הוא שונא ימי שני, הוא שונא דיאטות, והוא מאמין שהעולם סובב סביבו. הציניות שלו, יחד עם מערכת היחסים המשעשעת עם אודי הכלב (אותו הוא אוהב להפיל משולחנות), הפכה אותו לאנטי-גיבור הכי אהוב בעולם.


האגדה הספרדית עם העיניים הגדולות: החתול במגפיים

דמיינו את זורו, הלוחם הנועז והשרמנטי, אבל בגובה של 30 סנטימטרים. החתול במגפיים, שפרץ לחיינו בסדרת סרטי "שרק" והמשיך לסרטים משלו, הוא פרודיה מבריקה על דמות המאהב הלטיני והסייף האגדי. הוא מצויד במגפיים, כובע רחב שוליים וחרב, ומתנהל בביטחון עצמי מופרז שגובל ביהירות. אבל הנשק הכי קטלני שלו הוא לא החרב, אלא הטריק המפורסם של "העיניים הגדולות": היכולת להפוך בשנייה אחת מלוחם מסוכן ליצור פרוותי, חמוד וחסר ישע, מה שממיס את ליבם של האויבים וגורם להם להוריד מגננות. הדואליות הזו - בין האגו העצום לגוף הקטן, ובין האינסטינקטים החתוליים (כמו רדיפה אחרי נקודת אור) לבין הגינונים האנושיים - הופכת אותו לאחת הדמויות המצחיקות והמתוחכמות ביותר באנימציה המודרנית.

לסיכום: למה אנחנו לא יכולים להפסיק לצפות בהם?

אז מה משותף לחתול שנעלם, חתולה אריסטוקרטית, חתול שחוטף מכות, חתול עצלן, סייף מיומן וכוכב הראינוע הראשון? כולם, בדרכם הייחודית, משקפים חלקים מהאופי האנושי שלנו. האנימציה מאפשרת לקחת את התכונות החתוליות המוכרות - העצמאות, האדישות והחן - ולהקצין אותן כדי לספר סיפורים על אהבה, יריבות, משפחה והישרדות. הדמויות האלו לא התיישנו עם השנים, להפך, הן קיבלו חיים חדשים בגרסאות מודרניות, בקומיקסים ובסרטים עתירי תקציב. פליקס לימד אותנו שהדמיון הוא הכלי החזק ביותר, גארפילד נתן לגיטימציה לעייפות של יום שני, והחתול במגפיים הראה שגם הקטנים יכולים להיות גיבורים. בין אם אנחנו מרגישים כמו דוכסית האלגנטית או כמו טום העקשן, החתולים המצוירים תמיד יהיו שם כדי להזכיר לנו לא לקחת את החיים יותר מדי ברצינות - ולחייך, גם אם הגוף שלנו נעלם. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות: גרפילד
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: חתול מסרטי האנימציה 6 אותיות, חתול מסרטי האנימציה מילון, שם של חתול מסרטי האנימציה, חתול מסרטי האנימציה תשבץ, 

מחפשים תשובות נוספות השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!