כפר צ'רקסי בגליל העליון | יישוב צ'רקסי בגליל העליון תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה ייישוב צ'רקסי בגליל העליון . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה כפר צ'רקסי בגליל העליון בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.

מהקווקז לגליל: סיפורם הייחודי של הכפרים הצ'רקסיים ריחאניה וכפר כמא

בצפון מדינת ישראל שוכנות שתי קהילות קטנות ומרתקות, המשמרות סיפור הישרדות לאומי בן 150 שנה. אלו הם הצ'רקסים, או כפי שהם מכנים את עצמם, האדיגים (Адыгэхэ). סיפורם אינו מתחיל בגליל, אלא במולדתם ההררית רחבת הידיים בצפון-מערב הקווקז, שם חיו במשך אלפי שנים. המפנה הדרמטי בתולדותיהם התרחש במאה ה-19, כאשר האימפריה הרוסית, במהלך התפשטותה דרומה, ניהלה מלחמה ארוכה ועקובה מדם לכיבוש הקווקז. המלחמה הסתיימה בשנת 1864 בתבוסה צ'רקסית, אך בכך לא תם האסון. האימפריה הרוסית החלה במדיניות שיטתית של טיהור אתני, גירוש והגליה, אירוע המוכר כיום כ"גלות הצ'רקסים". על פי הערכות היסטוריונים, כמיליון וחצי צ'רקסים נספו, וכ-90 אחוזים מהאומה ששרדה נעקרו באכזריות מאדמתם והפכו לפליטים ברחבי האימפריה העות'מאנית.

התיישבות אסטרטגית: ייסוד הכפרים בגליל

האימפריה העות'מאנית קלטה את מאות אלפי הפליטים הצ'רקסים, אך לא רק מתוך אחווה דתית (הצ'רקסים קיבלו על עצמם את האסלאם הסוני מאות שנים קודם לכן). לשלטון באיסטנבול הייתה תוכנית אסטרטגית ברורה: ליישב את הלוחמים המנוסים והנאמנים הללו באזורי סְפָר בעייתיים, דלילי אוכלוסין ומוכי פשיטות. הצ'רקסים יושבו בבלקן, בירדן (שם ייסדו למעשה את העיר עמאן המודרנית), בסוריה, וגם בגליל. בשנות ה-70 של המאה ה-19, הגיעו שתי קבוצות כאלה לארץ ישראל. הם ייסדו את ריחאניה בשנת 1873 (ואכלסו אותו סופית ב-1880) ואת כפר כמא ב-1876. ההתחלה הייתה קשה מנשוא; המתיישבים נאלצו להתמודד עם מחלת המלריה הקטלנית, שכילתה ניסיונות התיישבות צ'רקסיים אחרים (כמו "ח'רבת צ'רקס" ליד חדרה), ועם עימותים תכופים מול שבטים בדואים שראו בהם פולשים. למרות זאת, הם נאחזו בקרקע והביאו עימם ידע חקלאי מתקדם, כמו המחרשה המעמיקה, שלא הייתה מוכרת באזור.


כפר כמא: פנינה בינלאומית בגליל התחתון

חשוב לדייק: בעוד ריחאניה שוכן בצפון הרחוק, כפר כמא ממוקם בלב הגליל התחתון, סמוך לכפר תבור. זהו היישוב הצ'רקסי הגדול והמרכזי בישראל, מונה כיום מעל 3,500 תושבים, ומוגדר כמועצה מקומית מאז 1950. רובם המכריע של תושביו הם צאצאי שבט שפסוג. סוד הקסם של כפר כמא טמון ב"כפר הישן" שלו, גרעין התיישבות שנשמר באופן יוצא דופן. הכפר תוכנן במקור כ"כפר חומה" מבוצר: הבתים החיצוניים, הבנויים מאבני בזלת שחורות, הוצמדו זה לזה ויצרו חומת מגן, והרחובות הפנימיים נבנו כסמטאות צרות ומפותלות להגנה. במרכז הכפר ניצב המסגד המרשים, הנבדל ממסגדים ערביים בצריחו המתומן הייחודי, סגנון המעיד על שורשיו הקווקזיים. השימור המופתי הזה, המשלב מורשת חיה ותיירות, הביא לכפר כמא כבוד עולמי: בשנת 2022 הוא הוכרז על ידי ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) כאחד מכפרי התיירות המומלצים ביותר בעולם.

ריחאניה: המבצר הצפוני של שבט אבזאח

בניגוד לכפר כמא, ריחאניה אכן שוכן גבוה בגליל העליון, צפונית לצפת, ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל. זוהי קהילה קטנה ופסטורלית יותר, המונה כאלף תושבים, ורובם המכריע הם צאצאי שבט אבזאח. בדומה לאחיו הדרומיים, גם מייסדי ריחאניה בנו את כפרם כ"כפר חומה" מבוצר, ושרידי מבנה ההגנה ההיקפי הזה עדיין ניכרים בין בתי הכפר. גם המסגד המקומי נושא צורה קווקזית ייחודית, השונה מהסגנון המקומי. לריחאניה יש מאפיין דמוגרפי מעניין נוסף: כשישית מתושביו כיום הם ערבים-מוסלמים. קהילה זו החלה להיווצר ב-1948, כאשר פליטים ערבים מהסביבה מצאו מקלט בטוח בכפר, וזאת בזכות מערכת היחסים המיוחדת שרקמו הצ'רקסים עם שכניהם היהודים עוד לפני קום המדינה. הכפר מציע למבקריו מוזיאון ומרכז מורשת המציגים את סיפורם של בני השבט.


"אדיגה חאבזה": קוד הכבוד ששמר על הקהילה

השאלה כיצד קהילה כה קטנה, שנעקרה ממולדתה, הצליחה לשמר את זהותה, שפתה ותרבותה באופן כה מרשים, מוצאת את תשובתה במושג אחד: "אדיגה חאבזה" (Адыгэ Хабзэ). זהו קוד הכבוד העתיק והבלתי כתוב של העם הצ'רקסי, מערכת חוקים, אתיקה ומנהגים המנהלת כל היבט בחייהם. ה"חאבזה" מחייב כבוד מוחלט למבוגרים, משמעת עצמית, נדיבות, וחשוב מכל - תרבות אירוח אגדית, לפיה אורח אינו שייך רק למארחיו, אלא נתון תחת חסותו של הכפר כולו. קוד זה הוא הבסיס לניקיון המופתי של הכפרים ולסדר החברתי בהם. המורשת הזו אינה נשארת רק בספרי ההיסטוריה; בבתי הספר המקומיים, אף ששפת ההוראה היא עברית, התלמידים לומדים באופן מחייב את השפה האדיגית, את ההיסטוריה ואת המורשת, לצד ערבית ואסלאם. בלב כפר כמא פועל המרכז למורשת הצ'רקסית בבית היסטורי משומר, הממחיש את התרבות העשירה דרך כלי נשק, לבוש מסורתי, ואפילו גבינה צ'רקסית מעושנת שיוצרה ב-1980 ונשמרה עד היום.

ברית דמים וזהות כפולה: הצ'רקסי הישראלי

מערכת היחסים של הצ'רקסים עם מדינת ישראל היא סיפור ייחודי של ברית גורל. הקשרים ההדוקים עם היישוב היהודי החלו עוד בתקופת המנדט, ובמלחמת העצמאות ב-1948, הצ'רקסים לחמו לצד כוחות היישוב. אבן הדרך המכוננת התרחשה ב-1958, בצעד חסר תקדים: זקני הקהילה פנו מיוזמתם לראש הממשלה דוד בן-גוריון ובקשו להחיל חובת גיוס צבאי על הגברים הצ'רקסים. מאז ועד היום, הצ'רקסים (לצד הדרוזים) הם אחת משתי קהילות המיעוטים היחידות שגבריהן משרתים שירות חובה, עם שיעורי גיוס גבוהים (כ-75%) ושירות משמעותי בצה"ל, במג"ב ובמשטרה. ההשתלבות המרשימה הזו בחברה הישראלית, המתבטאת גם בשיעור אקדמאים גבוה במיוחד (כ-80% מהצעירים פונים להשכלה גבוהה), אינה באה על חשבון הזהות הלאומית. הקהילה שומרת בקנאות על המשכיותה באמצעות טאבו חברתי כמעט מוחלט על נישואי תערובת. כך, הצ'רקסים בישראל מנהלים בהצלחה זהות כפולה ומורכבת: אזרחים ישראלים נאמנים השותפים באופן מלא לגורל המדינה, ובה בעת, אדיגים גאים המשמרים בקנאות את מורשתם העתיקה מהקווקז. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות: ריחניה (ריחאניה)
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: כפר כמא, עין אל-אסד (כפר דרוזי בגליל העליון)

ביטויים דומים: שם של יישוב צ'רקסי בגליל העליון, כפר צ'רקסי בגליל העליון תשבץ, יישוב צ'רקסי בגליל העליון 6 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!