מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה תגובה לדברים חסרי שחר . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה תגובה לדברים חסרי שחר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
הפעם, קבלנו את ההגדרה תגובה לדברים חסרי שחר . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה תגובה לדברים חסרי שחר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
כינויים לדברים חסרי שחר בשפה העברית: מקורות, משמעויות ושימושים
השפה העברית, כמו שפות רבות אחרות, עשירה בביטויים ציוריים המשמשים לתיאור מצבים, רעיונות ותופעות מגוונות. בין אלה, בולטת קבוצת ביטויים המשמשת לתיאור דברים חסרי שחר, שקרים או הבלים. שלושה ביטויים מרכזיים בקבוצה זו הם "לא דובים ולא יער", "עורבא פרח", ו"לא מיניה ולא מקצתיה". ביטויים אלה, שמקורם בתנ"ך, בתלמוד ובשפה הארמית, משקפים את העושר התרבותי והלשוני של העברית ואת הקשר העמוק שלה למקורותיה העתיקים. הם מדגימים כיצד שפה מתפתחת ומשמרת בו-זמנית את עברה, כאשר ביטויים עתיקים ממשיכים לשמש בשיח היומיומי המודרני, מעשירים את השפה ומעניקים לה עומק ורבדים של משמעות.
"לא דובים ולא יער": מקור וניתוח
הביטוי "לא דובים ולא יער" מקורו בסיפור מקראי המופיע בספר מלכים ב', פרק ב', פסוקים כג-כד. הסיפור מתאר אירוע שבו הנביא אלישע, בדרכו מיריחו לבית-אל, נתקל בקבוצת נערים שלועגים לו. בתגובה, אלישע מקלל אותם, ומיד לאחר מכן יוצאים שני דובים מן היער ותוקפים את הנערים. התלמוד הבבלי, במסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א', מציג דיון מעניין לגבי אופי הנס המתואר בפסוקים אלה. לפי דעה אחת, היער היה קיים במקום, והנס התבטא רק ביציאת הדובים ממנו. לעומת זאת, דעה אחרת גורסת שלא היו במקום לא דובים ולא יער, ולכן האירוע כולו היה בגדר נס כפול. מכאן נובע השימוש בביטוי "לא דובים ולא יער" לתיאור דבר שאין בו שמץ של אמת. בשימוש המודרני, הביטוי משמש לשלילה מוחלטת של טענה או אמירה, כאשר הדובר מבקש להדגיש שאין כל בסיס למה שנאמר. למשל, אם מישהו מפיץ שמועה לא נכונה, אפשר להגיב: "לא דובים ולא יער, זו המצאה גמורה".
"עורבא פרח": מקור ופרשנויות
הביטוי "עורבא פרח", שמקורו בארמית ומשמעותו המילולית "העורב התעופף", לקוח ממסכת ביצה בתלמוד הבבלי. הסיפור מתאר מפגש בין רב אויא סבא לרב הונא, כאשר רב אויא שואל שאלה הלכתית קשה. רב הונא, במקום לענות, משיב: "עורבא פרח". לביטוי זה ניתנו מספר פרשנויות מעניינות. לפי פירוש רש"י, רב הונא השתמש בביטוי כדי להסיט את השיחה בכוונה, כמו מי שאומר "תראה, ציפור!" כדי להסיח את דעת בן שיחו. לעומת זאת, רבינו חננאל מפרש שרב הונא התכוון לומר שדבריו של רב אויא הם כמו דברי ילדים המשחקים בציפורים - כלומר, הבלים חסרי משמעות. מעניין לציין שרבה, בנו של רב הונא, תמה על התנהגות אביו, שכן רב הונא נהג לכבד מאוד את רב אויא. בתשובה, רב הונא הסביר שהבעיה לא הייתה בשאלה עצמה, אלא בעיתוי שבו נשאלה, כשהוא היה עייף וחלש מכדי לענות עליה כראוי. בשימוש המודרני, "עורבא פרח" משמש לתיאור דברים חסרי בסיס או שמועות שווא, בדומה לביטוי האנגלי "It's a wild goose chase".
"לא מיניה ולא מקצתיה": מקור וניתוח לשוני
הביטוי "לא מיניה ולא מקצתיה", שמשמעותו "לא ממנו ולא מקצתו", מקורו בתלמוד הבבלי, במסכת סוטה דף ה' עמוד א'. הביטוי מופיע בהקשר של דיון על התכונות הראויות לתלמיד חכם. רבי חייא בר אשי אומר בשם רב שתלמיד חכם צריך שיהיה בו "אחד משמונה בשמינית" של גאווה. בתגובה לכך, רב נחמן בר יצחק אומר "לא מיניה ולא מקצתיה", כלומר, שאין צורך בגאווה כלל. מבחינה לשונית, הביטוי מורכב מהמילה "מיניה" (ממנו) ו"מקצתיה" (מקצתו), כאשר שתיהן בשלילה. בשימוש המודרני, הביטוי משמש לשלילה מוחלטת של טענה או רעיון, בדומה ל"לא דובים ולא יער". למשל, בעיתון "דאר היום" משנת 1928 נכתב: "ובכן, רבותי, להד"ם! מונד לא נתן עשרת אלפים פונט לויצמן ולא הבטיח עוד עשרים אלף פונט אחרים כפי שבשרו לנו העתונים בשמחה, לא מיניה ולא מקצתיה – עורבא פרח!". דוגמה זו ממחישה את השימוש המשולב בביטויים שונים לשלילת אמיתות של ידיעה.
השוואה בין שלושת הביטויים: מקורות, משמעויות וניואנסים
למרות שכל שלושת הביטויים - "לא דובים ולא יער", "עורבא פרח", ו"לא מיניה ולא מקצתיה" - משמשים לתיאור דברים חסרי שחר, יש ביניהם הבדלים מעניינים במקורות, במשמעויות ובניואנסים של השימוש. "לא דובים ולא יער" מקורו בתנ"ך ובפרשנות התלמודית עליו, מה שמעניק לו שורשים עמוקים במסורת היהודית. הביטוי מדגיש את חוסר הממשות של הטענה באופן מוחלט, כאילו לא היו קיימים כלל האלמנטים הבסיסיים של הסיפור. "עורבא פרח", לעומת זאת, מקורו בסיפור תלמודי ובשפה הארמית. הוא נושא עמו ניואנס של הסחת דעת או של דברים קלי ערך, כמו ציפור החולפת ביעף. "לא מיניה ולא מקצתיה" גם הוא מקורו בתלמוד, אך בהקשר של דיון פילוסופי על תכונות אופי. הוא מדגיש את השלילה המוחלטת, לא רק של הדבר עצמו אלא גם של כל חלק ממנו. בשימוש המודרני, הבחירה בין הביטויים יכולה להיות מושפעת מההקשר הספציפי: "לא דובים ולא יער" מתאים יותר לשלילת סיפור או אירוע שלם, "עורבא פרח" לתיאור שמועות חסרות בסיס, ו"לא מיניה ולא מקצתיה" לשלילה מוחלטת של טענה או רעיון.
התפתחות היסטורית ושימוש מודרני של הביטויים
לאורך ההיסטוריה, השימוש בביטויים אלה עבר שינויים והתאמות. בעוד שבמקור הם שימשו בהקשרים דתיים או פילוסופיים ספציפיים, עם הזמן הם חדרו לשפת היומיום והתרחבו לשימושים מגוונים. בספרות העברית המודרנית, למשל, אפשר למצוא שימושים יצירתיים בביטויים אלה. סופרים ישראלים כמו ש"י עגנון ואפרים קישון השתמשו בהם ליצירת אפקטים הומוריסטיים או אירוניים. בעיתונות, הביטויים משמשים לעתים קרובות בכותרות או במאמרי דעה, כדי להדגיש את חוסר האמינות של טענה מסוימת. בתקשורת המודרנית, ובמיוחד ברשתות החברתיות, הביטויים הללו משמשים כתגובה מהירה וקולעת לשמועות או "פייק ניוז". למשל, בתגובה לפוסט המפיץ תיאוריית קונספירציה, מגיב עשוי לכתוב פשוט "עורבא פרח", וכל קורא ישראלי יבין את הכוונה. שימור הביטויים הללו בשפה המודרנית מדגים את החיוניות של העברית ואת יכולתה לשלב אלמנטים עתיקים בשיח עכשווי.
סיכום והשלכות תרבותיות: חשיבותם של ביטויים עתיקים בשפה המתחדשת
לסיכום, הביטויים "לא דובים ולא יער", "עורבא פרח", ו"לא מיניה ולא מקצתיה" מהווים דוגמה מצוינת לאופן שבו שפה משמרת את עברה תוך כדי התחדשות מתמדת. הם מגלמים בתוכם שכבות של היסטוריה, תרבות ופילוסופיה יהודית, ובה בעת ממשיכים לשמש ככלים רלוונטיים בשיח המודרני. חשיבותם של ביטויים אלה חורגת מעבר לשימושם המעשי בשפה. הם מהווים גשר בין העבר להווה, מחברים את הדוברים המודרניים למורשתם התרבותית, ומעשירים את השפה בניואנסים ורבדים של משמעות. בעידן הדיגיטלי, כאשר השפה מתפתחת במהירות וניבים חדשים נוצרים כל העת, יש חשיבות מיוחדת לשימור ולשימוש בביטויים עתיקים אלה. הם מזכירים לנו את השורשים העמוקים של השפה העברית ומדגישים את יכולתה להתחדש תוך שמירה על זהותה הייחודית. ככל שהעולם הופך גלובלי יותר, הכרת ביטויים אלה והשימוש בהם מסייעים לשמר את הייחודיות התרבותית ואת הזהות הלשונית הישראלית. בסופו של דבר, ביטויים כמו "לא דובים ולא יער", "עורבא פרח", ו"לא מיניה ולא מקצתיה" הם לא רק כלים לשוניים, אלא גם נכסי תרבות המעשירים את השיח ומחברים בין דורות של דוברי עברית. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: לא היה ולא נברא, לא דובים ולא יער, עורבא פרח (כינוי לדברים חסרי שחר)
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: לא היה ולא נברא, לא דובים ולא יער, עורבא פרח (כינוי לדברים חסרי שחר)
ביטויים דומים: תגובה לדברים חסרי שחר מילון, תגובה לדברים חסרי שחר פירוש, תגובה לדברים חסרי שחר מילה נרדפת, תגובה לדברים חסרי שחר תשבץ, תגובה לדברים חסרי שחר 12 אותיות
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
לא דובים ולא יער
השבמחקכינוי לדברים חסרי שחר- ֫֫֫֫֫֫עור ספרי.
השבמחקעור בפרח
השבמחק