מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה כינוי לאדם בלתי אהוד . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי לאדם בלתי אהוד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
הפעם, קבלנו את ההגדרה כינוי לאדם בלתי אהוד . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי לאדם בלתי אהוד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
התעלומה של הסלידה המיידית: כשזה פשוט "לא בא לנו בטוב"
מכירים את הרגע הזה שבו אתם פוגשים אדם לראשונה, ועוד לפני שהחלפתם מילה, הבטן שלכם מתכווצת באי-נוחות? אנחנו נוהגים לקרוא לזה "תחושת בטן" או סתם חוסר כימיה, אבל בעולם הפסיכולוגיה והפילוסופיה יש לזה שם מדויק: אנטיפתיה. זוהי לא סתם שנאה, אלא התנגדות פנימית עמוקה, סלידה שיכולה להיות רצונית או בלתי רצונית לחלוטין, והיא עומדת בקצה השני של הסקאלה מול הסימפתיה. החלק המרתק, ואולי המטריד ביותר, הוא שלעיתים אין לנו שום הסבר הגיוני לכך. בעוד שלפעמים הסלידה מתפתחת בעקבות אירוע לא נעים בעבר, במקרים רבים היא פשוט "שם", נוכחת ובועטת, ללא שרשרת ברורה של סיבה ותוצאה. הפילוסוף הנודע ג'ון לוק, אי שם במאה ה-17, צלל לעומק הסוגיה הזו וניסה לפצח את ההיבט הפילוסופי של התופעה. הוא הבין שיש כאן משהו שחורג מההיגיון הקר. העובדה שאנחנו יכולים לחוש דחייה כל כך ספציפית ועוצמתית כלפי אינדיבידואל מסוים, בלי שנוכל להניח את האצבע על הסיבה, היא חידה שמלווה את האנושות ומנהלת את הקשרים החברתים שלנו מאז ומתמיד.
שיפוט בזק והמראה השחורה: האם הבעיה היא אצלו או בכלל אצלנו?
כשאנחנו מדביקים למישהו את התווית "אנטיפת", אנחנו למעשה מפעילים מנגנון שיפוט מהיר ואכזרי למדי, שלרוב חומק מהתודעה שלנו. המחקר מלמד אותנו על "אנטיפתיה בין-אישית", מצב שבו אנחנו מייחסים באופן לא רציונלי תכונות אופי שליליות לאדם רק בגלל המראה שלו. תחשבו על זה: האם קרה שחשבתם שאדם הוא אכזר או קהה-חושים רק בגלל שעיניו נראות עצומות או שקועות? זה קורה בשבריר שנייה, באופן אוטומטי ורפלקסיבי, ממש כמו עפעוף. החוקר צ'סטר אלכסנדר מצא שרוב האנשים כלל לא עוצרים לנתח את התחושות האלו, הן פשוט קורות בשולי התודעה. אבל כאן מגיע הטוויסט המעניין באמת, המכונה "פסאודו-אנטיפתיה". סופי בראיינט זיהתה מנגנון פסיכולוגי מתוחכם שבו אנחנו משליכים על האחר את החסרונות של עצמנו. במקום להתמודד עם הצדדים הפחות מחמיאים באופי שלנו, אנחנו מזהים אותם אצל הזולת, מפרשים את מעשיו בצורה השלילית ביותר, ודרכם חווים תחושת "טיהור" מזויפת. אז בפעם הבאה שמישהו ממש מעצבן אתכם בלי סיבה, שווה לשאול: האם זה הוא, או שזו השתקפות של משהו שאנחנו לא אוהבים בעצמנו?
כשמוסר פוגש ביולוגיה: למה התנהגות רעה מרגישה לנו "מגעילה"?
השימוש בביטוי "איזה בן אדם מגעיל" הוא הרבה יותר מסתם סלנג; הוא עדות לקשר ביולוגי עמוק בין הגוף לנפש. גועל הוא אחד מששת הרגשות הבסיסיים והאוניברסליים ביותר, כפי שזיהו חוקרים כמו דרווין, פול אקמן ורוברט פלוצ'יק. במקור, מטרתו של הגועל הייתה לשמור עלינו בחיים - להרחיק אותנו ממזון רקוב, מהפרשות גוף וממחלות, כחלק ממה שואלרי קרטיס כינתה "האינסטינקט ההיגייני". התגובה הפיזית לגועל היא הפוכה מפחד: הדופק יורד, לחץ הדם צונח, ולעיתים מתעוררת בחילה ממשית. אבל המוח האנושי עשה לרגש הזה "שדרוג" אבולוציוני מרתק. מחקרי סריקת מוח (fMRI) גילו ממצא מדהים: כאשר אנחנו נחשפים להתנהגות לא מוסרית, כמו גילוי עריות, שקרים בוטים או רמאות, המוח שלנו מפעיל בדיוק את אותו אזור שאחראי על גועל פיזי (האינסולה). כלומר, מבחינת המערכת העצבית שלנו, שחיתות מוסרית מעוררת את אותה דחייה כמו אוכל מקולקל. הגועל המוסרי הוא הדרך של הטבע לסמן לנו להתרחק מ"טפילים חברתיים" שעלולים לפגוע בקבוצה, בדיוק כפי שאנו מתרחקים ממקור זיהום פיזי.
הדבק שמחזיק אותנו יחד: הסוד המגנטי של הסימפתיה
מהצד השני של המתרס עומדת הסימפתיה, המרגש שהופך אותנו לאנושיים. המילה עצמה, שמגיעה מיוונית (Sym+Pathos), משמעותה המילולית היא "להרגיש ביחד". הפילוסוף דייוויד יום הציע הסבר פיוטי אך מדויק להפליא: הנפשות שלנו דומות, ולכן רגשות הם דבר מדבק שעובר מאדם לאדם כמו תנודה במים. כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים להיות קשובים - הסחת דעת היא האויב הגדול של האמפתיה. אבל הסימפתיה היא לא משאב בלתי מוגבל שאנחנו מחלקים לכולם שווה בשווה. אדם סמית וארתור שופנהאואר ניסו להגדיר את הגבולות הללו, והמחקר המודרני מאשר: אנחנו סימפתיים הרבה יותר לאנשים שדומים לנו, שחיים בקרבתנו ("השכנים"), או כאלו שנתפסים בעינינו כ"ראויים" לעזרה ופגיעים. זהו מנגנון הישרדותי קדום של "החזקים עוזרים לחלשים", שיוצר תלות הדדית ומחזק את השבט. כשאנחנו מגדירים מישהו כסימפתי, אנחנו בעצם אומרים: "אני רואה אותך, אני מבין את הכאב שלך, ואני מוכן להיות איתך בזה". זהו הדבק החברתי החזק ביותר בטבע.
הגוף לא יודע לשקר: הסימנים הקטנים שמגלים את האמת
אנחנו יכולים לנסות להיות מנומסים ולחייך בנימוס, אבל הגוף שלנו כמעט תמיד יסגיר את מה שאנחנו באמת מרגישים. התקשורת הלא-מילולית היא ערוץ המידע האמין ביותר שלנו, פשוט כי רובה מתרחשת בתת-מודע וקשה מאוד לשלוט בה. הבעת פנים של גועל, למשל - אותו כיווץ קטן באף והרמה של השפה העליונה - היא אוניברסלית ונקלטת אצל הצד השני בשבריר שנייה. הצופה לרוב מבין את הרגש אפילו טוב יותר מהאדם שחווה אותו באותו רגע. מנגד, כשמדובר בסימפתיה, למגע הפיזי יש כוח על. מגע קל על הכתף, טפיחה על הגב או אפילו רכינה קלה קדימה, יכולים לשדר הבנה והשתתפות בצער בעוצמה שמילים לעולם לא ישיגו. האינטונציה, היציבה, הקרבה הפיזית - כל אלו הם משדרים שפועלים נון-סטופ. כשאדם נתפס בעינינו כ"קר" או "אנטיפת", זה לרוב לא בגלל מה שהוא אמר, אלא בגלל שהרדאר הפנימי שלנו קלט סדרה של איתותים זעירים שצעקו "ריחוק" או "סלידה", עוד לפני שהמשפט הראשון יצא מהפה.
החלטות מהבטן: למה הרגש הוא מנהל הסיכונים הטוב ביותר
בסופו של יום, כל משחקי האנטיפתיה והסימפתיה הללו הם לא רק עניין של מקובלות חברתית, אלא חלק ממערכת הפעלה הישרדותית מתוחכמת. חוקרי קבלת החלטות מבדילים בין "מערכת 1" (האינטואיציה והרגש) לבין "מערכת 2" (הלוגיקה והראש). אולי תופתעו לגלות שהסימפתיה והאנטיפתיה הן הכוכבות של מערכת 1. הן מאפשרות לנו לקבל החלטות הרות גורל במהירות שיא, מבלי לבזבז זמן יקר על ניתוחים לוגיים. האבולוציה ציידה אותנו באינטליגנציה חברתית שנועדה לזהות מיד מי איתנו ומי נגדנו, מי זקוק לעזרה שתחזק את הברית הקבוצתית, ומי מהווה איום שצריך להקיא מתוכנו. היכולת לחוש את הרגשות הללו אפשרה לאבות אבותינו ליצור היררכיות, לטפל בצאצאים ולשרוד בקבוצות קטנות התלויות זו בזו. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים דחייה פתאומית או חיבור מיידי, תדעו שזה לא סתם מצב רוח - זהו הקול של מיליוני שנות אבולוציה שלוחש לכם באוזן ומנסה לשמור עליכם בטוחים. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: דוחה (כינוי לאדם בלתי אהוד), דחוי (בלתי אהוד), מאוס
פתרון 5 אותיות: מגעיל, מסליד, מרתיע
פתרון 5 אותיות: מגעיל, מסליד, מרתיע
פתרון 6 אותיות: אנטיפת (כינוי לאדם בלתי אהוד), מחוספס
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כינוי לאדם בלתי אהוד מילון, כינוי לאדם בלתי אהוד פירוש, כינוי לאדם בלתי אהוד מילה נרדפת, כינוי לאדם בלתי אהוד תשבץ
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כינוי לאדם בלתי אהוד מילון, כינוי לאדם בלתי אהוד פירוש, כינוי לאדם בלתי אהוד מילה נרדפת, כינוי לאדם בלתי אהוד תשבץ
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!