עכור | עכור תשחץ | עכור מילון

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה עכור תשבץ | עכור מילון הן: 

מה מסתתר בטיפה? חידת העכירות ומשחקי האור

תחשבו רגע על כוס מים שנראית לכם צלולה לחלוטין. האם היא באמת נקייה? התשובה המדעית, וגם הלשונית, מתחילה במושג שנקרא "עכירות" (Turbidity). בעולם הפיזיקה, זהו לא סתם לכלוך, אלא סיפור על איך אור מתנהג כשהוא פוגש חלקיקים זעירים. כשאלומה של אור עוברת דרך נוזל, היא אמורה לעבור ישר; אבל אם יש במים חלקיקים קטנטנים שצפים (כאלו שהעין שלנו בכלל לא קולטת), הם מתפקדים כמו מראות קטנות שמפזרות את האור לכל הכיוונים. כדי שזה יקרה, החלקיק צריך להיות בגודל של לפחות חצי מאורך גל האור. וזה בדיוק העניין - העין האנושית רואה "מים עכורים" רק כשהמצב כבר ממש חמור והריכוז גבוה. אבל בשלבים המוקדמים? המים נראים נקיים, בזמן שהם מלאים בחומרים מרחפים. מכאן מגיע השורש העברי העתיק ע-כ-ר. חז"ל דיברו על "מים עכורין" כתיאור למים שאינם צלולים, מים שיש בהם קדרות וערפל. זהו בדיוק החיבור בין הפיזיקה לרגש: מצב שבו הצלילות נעלמת, והאור לא מצליח לחדור פנימה.


מלהבת הנר ועד לקרן הלייזר: איך מודדים את מה שלא רואים?

אז איך ידעו פעם אם המים טובים לשתייה לפני שהיו לנו מחשבים וחיישנים? ההיסטוריה של מדידת המים היא יצירתית להפליא. בעבר השתמשו בשיטה רומנטית אך פרימיטיבית שנקראה JTU. הרעיון היה פשוט: העמידו נר דולק מאחורי מבחנת מים, ובדקו כמה מים צריך למזוג עד שלהבת הנר תיעלם מהעין. ככל שהמים היו עכורים יותר, הלהבה נעלמה מהר יותר. היום, אנחנו כבר לא סומכים על נרות. המדע המודרני משתמש במכשיר שנקרא "נפלומטר". המכשיר הזה לא בודק כמה אור עובר, אלא כמה אור "בורח" הצידה (בזווית של 90 מעלות) בגלל ההתנגשות בחלקיקים. התוצאה מתקבלת ביחידות מדויקות שנקראות NTU או FTU. אבל גם היום, כשרוצים לבדוק עכירות באגם עמוק או בנהר, משתמשים בפתרון "לואו-טק" גאוני שנקרא "דיסקת סקי" (Secchi disk) - פשוט משקעים דסקה בצבעי שחור-לבן למים, ומודדים באיזה עומק היא מפסיקה להיראות. זה פשוט, זה זול, וזה נותן תמונת מצב מיידית על צלילות המים, כל עוד המים עמוקים מספיק.

הסכנה השקטה: למה צלילות היא עניין של חיים ומוות?

למה אנחנו בכלל מתעקשים על מים צלולים? זה לא רק עניין של אסתטיקה או טעם. עכירות במים היא למעשה "סוס טרויאני" של הטבע. אותם חלקיקים מרחפים, שנקראים TSS, משמשים מקום מסתור מושלם לחיידקים, נגיפים וטפילים. כשהמים עכורים, החלקיקים הללו מגנים על המזיקים מפני חומרי החיטוי, כמו כלור או קרינת UV. זה יוצר בעיה כפולה: החיטוי לא עובד כמו שצריך, וכדי לפצות על כך, מזרימים עוד כלור למים. התגובה בין הכלור העודף לחומר האורגני במים יוצרת חומרים חדשים (אורגנו-כלורינים) שעלולים להיות מסוכנים ומסרטנים בפני עצמם. אבל, כמו בכל סיפור טוב, יש טוויסט: בטבע, לא תמיד "נקי" זה "טוב". תשאלו את הדגים באוסטרליה. באזורי המנגרובים, המערכת האקולוגית דווקא זקוקה למים עכורים (עד רמה מסוימת), כי העכירות הזו מספקת מסך עשן המגן על דגיגים צעירים מפני טורפים. מה שמסוכן למי השתייה שלנו, הוא לפעמים גלגל ההצלה של הטבע.


"עוכר ישראל": כשהפוליטיקה פוגשת את הבצורת

עכשיו, בואו נעשה קפיצה מהמעבדה אל דפי התנ"ך, אל ימי המלך אחאב. כאן המילה "עכירות" מקבלת תפנית דרמטית. בממלכת ישראל משתוללת בצורת קשה, אין מים, והמתח בשיאו. כשאחאב פוגש את אליהו הנביא, הוא לא אומר לו שלום, אלא מטיח בו משפט שנצרב בהיסטוריה: "הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל?". אחאב משתמש בשורש הזה כדי להאשים את אליהו שהוא הגורם ל"זיהום" הלאומי, שהוא זה שעצר את הגשם והביא את האסון. אליהו, חד כתער, לא נשאר חייב. הוא מחזיר את הכדור למגרש של המלך ואומר לו: אני לא העוכר, אלא אתה ובית אביך, שעזבתם את דרך הישר לטובת עבודת הבעל. כאן, העכירות היא לא חלקיק פיזי במים, אלא "לכלוך" מוסרי ורוחני. עבודת האלילים נתפסת כגורם שמעכיר את היחסים בין העם לאלוהיו, חוסם את הברכה ומונע מהשפע לרדת לעולם - ממש כמו שבוץ מונע מאור השמש לחדור למעמקי הנהר.

"היה בעוכריו": הטרגדיה של הכוונות הטובות

השפה העברית המשיכה לפתח את המושג הזה לתוך הדרמות האישיות הכואבות ביותר, והדוגמה החזקה מכולן היא סיפורו של יפתח הגלעדי. יפתח, מצביא גיבור שחוזר מניצחון גדול, נדר נדר נחפז שייאלץ אותו להקריב את הראשון שיצא מפתח ביתו. לרוע מזלו, זו הייתה בתו היחידה. ברגע המפגש המצמרר הוא קורא: "אֲהָהּ בִּתִּי... וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי". שימו לב לשינוי במשמעות: הבת שלו לא הייתה האויבת שלו, להפך - היא אהבה אותו. אבל המציאות האכזרית הפכה אותה ל"עוכרת" - למכשול, לגורם שמביא עליו את האסון הגדול של חייו, בלי שהתכוונה לכך. מאז ועד היום, כשאנחנו אומרים על מישהו ש"תמימותו הייתה בעוכריו" או ש"הביטחון העצמי היה בעוכריו", אנחנו מתכוונים בדיוק לזה: תכונה או מצב שהיו אמורים להיות חיוביים או ניטרליים, הפכו בסופו של דבר לגורם שהכשיל, שיבש והרס את ההצלחה. העכירות עברה מן המים אל הגורל האנושי.


השורה התחתונה: החיפוש הנצחי אחר הצלילות

אם מחברים את כל הנקודות - מהנדסת המים המודרנית ועד לנביאי ישראל - מגלים עיקרון אחד שחוזר על עצמו: הרצון לראות ברור. אנחנו חיים בעולם שמלא ב"רעשים" ובהפרעות. במים, אלו החלקיקים המרחפים שמונעים מאיתנו לשתות בבטחה; בחברה, אלו המעשים הלא-מוסריים ש"מעכירים" את האווירה הציבורית; ובחיים האישיים, אלו המכשולים הפנימיים שעומדים בעוכרינו. בדיוק כפי שהנפלומטר במעבדה יודע לזהות את הסטייה הקטנה ביותר של קרן האור כדי להתריע על סכנה, כך גם השפה והתרבות שלנו משתמשות במילים "עכור" ו"עוכר" כדי לסמן לנו שמשהו לא כשורה, שמשהו חוסם את האמת או את הטוב מלהופיע. המאמר הזה התחיל בטיפת מים, אבל הוא מסתיים בהבנה שהשאיפה האנושית הבסיסית ביותר, בין אם אתה מהנדס סביבה ובין אם אתה אדם המחפש משמעות, היא תמיד אותה שאיפה: להסיר את העכירות ולמצוא את הצלילות. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: אביך, דלוח, נרפש
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:  
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: עכור, עכור מילון, עכור מילה נרדפת, עכור תשבץ, עכור תשחץ, עכור 4 אותיות, מה זה עכור, עכור=,
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!