רשמו את ההגדרה, וגלו את התשובה!
מי שאוהב את הפתרונות שלנו, יאהב גם את העמוד שלנו! :-)
עזרנו לכם למצוא את הפתרון החסר? פרגנו לנו בלייק! כי אם אתם חובבי תשבצים ואוהבים לאתגר את עצמכם – זה המקום בשבילכם.
אתר מורדו מכיל מאגר גדול של הגדרות תשבצים ותשחצים המתעדכנים באופן שוטף. לנוחיותכם, לכל הגדרה קיים מגוון רחב של פתרונות לפי סדר האלף בית ומספר המילים.
אז לחצו לייק ולחיצה שנייה לאישור >>

מודעות


מבפנים (בארמית) | במפנים בארמית תשבץ

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה במפנים בארמית תשבץ | במפנים בארמית תשחץ הן:

המילה הארמית ל"בפנים" ששינתה את כללי הדיון

לכולנו נדמה שאנחנו מבינים מה זה "בפנים". זה פשוט, לא? או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. אבל בעולם המשפט והחשיבה של העת העתיקה, ההגדרות שלנו היו פשטניות מדי. החכמים היו זקוקים למונח כירורגי, מדויק יותר, וכך נכנסה לזירה המילה הארמית "מִלְּגוֹ". אל תתנו לצליל הזר להרתיע אתכם - מאחוריו מסתתר היגיון פשוט ומבריק. המילה לוקחת את השורש העוצמתי "גַו" - שמשמעותו ליבה, תוך או גוף - ויוצרת ממנו הגדרה חדשה לכל מה שנמצא מתחת לפני השטח. זו לא הייתה רק מילה נרדפת - זה היה הכלי שאפשר להגדיר בדיוק איפה נגמרת המעטפת ומתחיל הדבר האמיתי.

"מלגו" ו"מלבר": הצמד שלא נפרד

"מלגו" כמעט אף פעם לא מגיע לבד. יש לו שותף קבוע, בן זוג מושגי שהוא גם ההפך המוחלט שלו: "מִלְּבַר" (Milbar), שפירושו "מבחוץ". בטקסטים התלמודיים והמדרשיים, כמעט תמיד תמצאו אותם יחד: "מִלְּגַו וּמִלְּבַר" (מבפנים ומבחוץ). אבל זה לא סתם תיאור. זה כלי לשוני מתוחכם (הידוע כ"מריזם") שמשמעותו היא "באופן מוחלט", "מכל צדדיו", "לגמרי". במקום לומר "בדקתי את כל הכד", חכם תלמודי יאמר "בדקתי אותו מלגו ומלבר". התפיסה הזו מבוססת על ניגוד עמוק: "גַו" (פנים) הוא המרחב המוגדר, המסודר, הפנימי, כמו הבית, בעוד "בַּר" (חוץ) הוא השדה הפתוח, הטבע, המרחב החיצוני הלא-מוגדר. יחד, שני המונחים האלה כיסו 100% מהמציאות הפיזית והרעיונית.


למה בכלל ארמית? ההקשר ההיסטורי

רגע, אבל התורה בעברית, לא? אז למה כל הדיונים החשובים מתנהלים בארמית? זו שאלה מצוינת, והתשובה לה פשוטה: במשך מאות שנים, ארמית הייתה השפה המדוברת. היא הייתה ה"אנגלית" של המזרח התיכון הקדום, שפת המסחר והדיפלומטיה של אימפריות ענק כמו אשור ופרס. כשעולי בבל חזרו לארץ ישראל, הארמית באה איתם והפכה לשפת הרחוב, השוק ובית המשפט. לכן, כשהחכמים ישבו לדון בסוגיות משפטיות ופילוסופיות סבוכות - הם עשו זאת בשפה שבה הם חיו, חשבו וניהלו משא ומתן. זו הסיבה שהתלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, המדרשים וספר הזוהר כתובים ברובם בארמית. "מלגו" לא הייתה מילה גבוהה או פילוסופית - היא הייתה המילה המדויקת והטכנית ל"פנים" בשפה שבה התנהל הדיון.


לא רק דיבורים: כש"מלגו" קובע הלכה

השימוש ב"מלגו" לא היה עניין תיאורטי. היו לו השלכות מעשיות שנגעו לחיי היומיום. הדוגמה המפורסמת ביותר היא בדיני טומאה וטהרה. ההלכה קובעת הבחנות מדויקות. למשל, בכלי חרס, יש הבדל עצום בין ה"מלגו" שלו (החלק הפנימי, או אפילו "אויר הכלי" שבתוכו) לבין ה"מלבר" שלו (הצד החיצוני, "גב הכלי"). הכלל קובע שנגיעה של טומאה ב"מלבר" (בחוץ) של כלי חרס - לא מטמאת אותו. אבל אם הטומאה נכנסה ל"מלגו" (לפנים) - הכלי כולו מושפע. זו דוגמה אחת מיני רבות לאיך מונח לשוני הופך להגדרה משפטית מחייבת. באופן דומה, בחוזים ודיני מקרקעין, הגדרה מדויקת של מה נמצא "מלגו" (בתוך) גבולות החצר קבעה מי הבעלים ומה זכויותיו.


"מלגו" על ציר הזמן: מתי בדיוק?

לשפה הארמית יש היסטוריה ארוכה של כ-3,000 שנה, אז מתי בדיוק "מלגו" הפך לכוכב? אמנם לארמית יש שורשים קדומים מאוד (אפילו בבראשית, בביטוי "יגר שהדותא"), אבל השימוש הטכני, המשפטי והדקדקני ב"מלגו" ו"מלבר" הוא מאפיין מובהק של תקופה ספציפית: "ארמית מאוחרת" (בדרך כלל מתוארכת בין 200 ל-700 לספירה). למה דווקא אז? כי זו בדיוק התקופה שבה נכתבו החיבורים הגדולים שמשתמשים במונחים האלה. בתקופה זו אנו מוצאים את המונח בשני ה"מבטאים" המרכזיים: בארמית הבבלית (הניב המזרחי, שבו נכתב התלמוד הבבלי) ובארמית הגלילית (הניב המערבי, שבו נכתבו התלמוד הירושלמי והמדרשים). לכן, כשאתם קוראים דיון על "מלגו", אתם בעצם מאזינים לשיחה משפטית שהתרחשה באחת הישיבות הגדולות בבבל או בגליל בתקופה זו.

מסטטיסטיקה ועד "אמא": המורשת של "מלגו" היום

כיום, סביר להניח שלא תזמינו קפה ותשתמשו במילה "מלגו". המילה עצמה נחשבת ארכאית. אבל, באופן די מדהים, היא קיבלה חיים חדשים במקום לא צפוי. בעברית המודרנית, המונח הרשמי ל"אינטרפולציה" (Interpolation) במתמטיקה וסטטיסטיקה - הפעולה של מציאת ערך בתוך טווח נתונים קיים - הוא "מִלְּגוֹ". מדוע? כי זו המשמעות המילולית המדויקת: למצוא משהו "מבפנים". וגם אם "מלגו" עצמה נדירה, ה"די-אן-איי" של השפה הארמית נמצא בכל מקום. מילים בסיסיות ויומיומיות שאנו משתמשים בהן הן ארמיות לחלוטין: אבא, אמא, סבא, סבתא. גם מילים כמו בדיחה, דחליל, חקלאות, אתר, ואגרה הגיעו משם. כולן יחד הן עדות חיה לכך שהשפה שבה התנהלו דיוני ה"מלגו" וה"מלבר" עדיין חיה ונושמת בתוך העברית המודרנית. בהצלחה !



מודעות





פתרון 2 אותיות: 
פתרון 3 אותיות: 
פתרון 4 אותיות: מלגו
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:  
ביטויים דומים: מבפנים בארמית, מבפנים בארמית מילון, מבפנים בארמית פירוש
למציאת תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!

מורדו סודוקו להדפסה. בשלוש רמות: קל, בינוני וקשה. לחצו על הבאנר למעבר לסודוקו