דופק (בלעז) | דופק בלעז תשחץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה דופק בלעז, דופק (בלעז) תשבץ הן:

הקצב הפנימי: המכניקה הבלתי פוסקת שמניעה אתכם

תארו לעצמכם מנוע משוכלל שעובד ללא הפסקה במשך שמונה עשורים או יותר, בלי שום טיפול תקופתי במוסך ובלי רגע של מנוחה. הדופק שאנחנו מרגישים בפרק היד הוא למעשה ההד הפיזי של המנוע הזה - הלב שלנו - כשהוא דוחף דם דרך רשת מסועפת של עורקים. בכל פעם שהלב מתכווץ, הוא שולח גל של זרימה שגורם לעורקים להתרחב ולהתכווץ בקצב קבוע. המכניקה הזו נשענת על שני מושגי יסוד: נפח הפעימה, שהוא כמות הדם שיוצאת בכל דפיקה בודדת, ותפוקת הלב, שהיא הסך הכולל של הדם שזורם בגופנו במשך דקה אחת. במצב של מנוחה מוחלטת, הלב מצליח להזרים את כל כמות הדם שבגוף - כ-4.5 ליטרים אצל אישה ו-5.5 ליטרים אצל גבר - תוך 60 שניות בלבד. ברגע שאנחנו מתחילים לרוץ, מתרגשים או אפילו נבהלים, הלב מזהה את הצורך בחמצן ומאיץ את הקצב, כשהוא מסוגל להגדיל את התפוקה שלו עד פי שישה מהרגיל כדי לשמור עלינו בתפקוד שיא.


הלב שלכם לומד: איך כושר, גיל ושינויים בחיים מעצבים את הדופק

אם אי פעם תהיתם מדוע הלב של רץ מרתון נראה רגוע יותר משל האדם הממוצע, התשובה נמצאת ביכולת המופלאה של הגוף להשתנות ולהסתגל. אצל ספורטאים שמתאמנים באופן עקבי, שריר הלב עובר תהליך של התחזקות וגדילה, מה שמאפשר לו להזרים הרבה יותר דם בכל פעימה בודדת. כתוצאה מכך, הלב הופך ל"חסכוני" יותר. הוא לא צריך להתאמץ ולפעום מהר כדי לספק את צורכי הגוף במנוחה, ולכן הדופק של ספורטאי יכול לרדת ל-40 עד 60 פעימות לדקה, בזמן שאדם רגיל יציג דופק של 60 עד 100. אבל הגיל והמצב הפיזיולוגי משחקים תפקיד לא פחות חשוב: תינוקות נולדים עם קצב לב מהיר מאוד שיכול להגיע ל-190 פעימות לדקה, קצב שמתמתן עם השנים. נשים בהיריון חוות תופעה מרתקת שבה הדופק שלהן עולה בכ-15 פעימות לדקה בממוצע, פשוט כי הגוף שלהן נדרש לייצר ולשנע יותר דם עבור שניים. כל שינוי כזה הוא עדות לכך שהדופק הוא לא סתם מספר, אלא מדד חי ונושם של המצב הגופני שלנו.

לדבר עם הדופק: מטכניקת האצבעות ועד לבינה המלאכותית בכיס

היכולת להקשיב לקצב הלב היא אחת המיומנויות העתיקות והחשובות ביותר ברפואה, והיא זמינה לכל אחד מאיתנו ממש בקצות האצבעות. הדרך המסורתית ביותר היא מישוש עורק החישור בשורש כף היד או עורק התרדמני בצוואר, אך המפתח כאן הוא הדיוק. חשוב לדעת שמעולם לא מודדים דופק עם האגודל, פשוט כי יש לו דופק משלו שעלול לבלבל אתכם ולתת תוצאה שגויה. הטכניקה הנכונה היא להניח שתי אצבעות, לספור את הפעימות במשך 15 שניות ולהכפיל את התוצאה בארבע כדי לקבל את הקצב לדקה. ככל שתספרו זמן ארוך יותר, כך התוצאה תהיה אמינה יותר. היום, אנחנו כבר לא חייבים להסתמך רק על המגע. הסמארטפונים שכולנו מחזיקים משתמשים בטכנולוגיה שמנתחת שינויים זעירים בגוון העור דרך המצלמה כדי לחשב את הדופק בדיוק מדהים. זוהי גרסה מתקדמת של מכשיר האוקסימטר המוכר מבתי החולים, וזה מאפשר לכל אדם לעקוב אחרי המדדים שלו בכל רגע נתון.


הידראוליקה אנושית: הסיפור שמאחורי לחץ הדם והצנרת שלנו

לחץ דם הוא לא רק מספר יבש על הצג במרפאה, אלא סיפור על כוחות פיזיקליים שפועלים בתוך הצנרת האישית שלנו בכל שנייה ושנייה. הלב דוחף את הדם בכוח רב, והלחץ הזה נמדד בשני ערכים: הסיסטולי, שהוא שיא הלחץ בזמן שהלב מתכווץ, והדיאסטולי, שהוא הלחץ שנשאר בעורקים כשהלב נח לרגע בין הפעימות. הערך האידיאלי שאנחנו שואפים אליו הוא 120/80 מ"מ כספית, אך המציאות הפיזיקלית מורכבת יותר. ככל שכלי הדם שלנו צרים יותר, או ככל שהם מאבדים מהגמישות שלהם בגלל גיל או מחלות, הלב צריך לעבוד קשה יותר כדי להעביר את הדם. מעניין לדעת שאפילו לכוח הכבידה יש מילה בנושא: כשאנחנו עומדים, לחץ הדם ברגליים גבוה יותר מאשר בראש. בגלל זה, קימה מהירה מדי עלולה לגרום לירידת לחץ דם רגעית במוח ולתחושת סחרחורת. המערכת הזו היא מכונה הידרודינמית רגישה להפליא שמנסה לאזן בין זרימה, התנגדות ולחץ כדי שכל תא בגוף יקבל את מה שהוא צריך.

הלב כגלאי רגשות: הקשר המפתיע בין דופק, סטרס ובריאות

הלב שלכם הוא כנראה גלאי השקרים והמתחים המדויק ביותר שקיים בטבע, והוא מגיב למה שקורה בראש שלכם הרבה לפני שאתם בכלל מודעים לכך. תחום הפסיכופיזיולוגיה גילה שהדופק שלנו משתנה בתגובה לעומס קוגניטיבי או ללחץ נפשי בתוך חלון זמן זעיר של ארבע שניות בלבד. כשאנחנו בסטרס, המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה ומקפיצה את הדופק כדי להכין אותנו ל"מלחמה או בריחה". אבל הבעיה מתחילה כשהלחץ הופך לכרוני. יתר לחץ דם, שמכונה לא פעם "הרוצח השקט", יכול לפגוע בכלי דם רגישים בלב, בעיניים ובמוח במשך שנים בלי שנרגיש דבר. מנגד, גם לחץ דם נמוך מדי הוא לא תמיד אידיאלי, שכן הוא עלול להוביל לעייפות, חוסר ריכוז ובמקרים מסוימים אפילו לפגיעה בזיכרון בטווח הארוך. הגוף שלנו תמיד שואף להומאוסטזיס - איזון מושלם - וכל חריגה בקצב או בלחץ היא הדרך של המערכת לאותת לנו שמשהו זקוק לתשומת לב.


בנק הפעימות הגדול: מה שהטבע מלמד אותנו על אריכות ימים

האם ייתכן שלכל אחד מאיתנו יש "קופת חיסכון" קבועה של פעימות לב, ומרגע שהיא מתרוקנת, החיים מגיעים לסיומם? מחקרים ביולוגיים מרתקים מראים קשר הפוך ומובהק בין קצב הלב במנוחה לבין תוחלת החיים, ולא רק בבני אדם אלא בכל עולם החי. קחו למשל את צב הענק מגלאפגוס: הלב שלו פועם רק 6 פעמים בדקה, והוא חי כמעט 200 שנה. לעומתו, המכרסמים הקטנים, שליבם פועם מאות פעמים בדקה, חיים שנים ספורות בלבד. המדע מציע מודל שבו לכל היונקים יש מספר פעימות כולל דומה למדי לאורך החיים; מי שפועם לאט יותר - חי יותר. האדם הוא חריג חיובי בנוסחה הזו בזכות הרפואה המודרנית, שמאפשרת לנו לחיות הרבה מעבר למה שהדופק המהיר יחסית שלנו היה מנבא. כיום אנחנו יודעים שדופק מנוחה של 50 או פחות נחשב לאופטימלי לאריכות ימים. הבנה זו הופכת את השמירה על כושר גופני ועל אורח חיים רגוע לא רק לעניין של איכות חיים, אלא לאסטרטגיה אמיתית להארכת הזמן שלנו כאן. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: פולס (דופק, פעימה, בלעז)
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:   
פתרון 8 אותיות ומעלה:
מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 

יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!