סופר ומשורר אוסטרי | סופר ומשורר אוסטרי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה סופר ומשורר אוסטרי . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה סופר ומשורר אוסטרי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

וינה על ספה אחת: המעבדה המילולית ששינתה את פני המחשבה

וינה של תחילת המאה העשרים לא הייתה רק עיר של בתי קפה ושטרודל: היא הייתה מעבדה כימית שבה המבחנות היו הנשמות של הכותבים והתוצאות היו מפץ גדול של רעיונות. דמיינו שולחן עמוס בניירות, עשן סיגריות כבד ואנשים שלא רק כותבים ספרות, אלא מפרקים את המציאות לגורמים. בין האנשים האלו הסתובבו ארבע דמויות שהפכו לאדריכלי המחשבה שלנו: פרנץ ורפל, ריינר מריה רילקה, הוגו פון הופמנסתאל ואינגבורג בכמן. הם לא רק "סופרים אוסטריים", הם היו האנשים שתיעדו את הרגע שבו העולם הישן קרס והמודרניות המבלבלת נולדה. כל אחד מהם הביא איתו זווית אחרת: מהמאבק הדתי וההיסטורי, דרך המיסטיקה של החפצים ועד לשתיקה שכופה עלינו השפה. המאמר הזה הוא לא עוד ערך באנציקלופדיה, אלא סיור קצר בתוך הראש של האנשים שגרמו למילים לעבוד קשה יותר מאי פעם כדי להסביר מי אנחנו באמת.


פרנץ ורפל: בין ארבעים הימים של מוסה דאג למאבק על הזהות היהודית

תחשבו על סופר יהודי מפראג שכותב ספר שהופך לתנ"ך של עם אחר לגמרי, עוד לפני שהמציאות הכתה בהם. פרנץ ורפל היה כוכב ספרותי שהצליח להחזיק בבת אחת בשני קצוות: הוא היה נציג בולט של האקספרסיוניזם הגרמני, אך ספריו הפכו לרבי מכר שכל אירופה קראה בשקיקה. היצירה המפורסמת ביותר שלו, "ארבעים הימים של מוסה דאג", היא עדות מצמררת לרצח העם הארמני, ספר שזיכה אותו באהדת עולם ובאזרחות כבוד מארמניה שנים לאחר מותו. חייו האישיים היו סוערים לא פחות, במיוחד סביב נישואיו לאלמה מאהלר והמשיכה שלו לנצרות הקתולית. למרות שהואשם לא פעם בהתנצרות, ורפל מעולם לא הוטבל ונותר נאמן ליהדותו עד יומו האחרון בבוורלי הילס בשנת 1945. הוא היה אדם שחי על קו התפר שבין היסטוריה להתחדשות דתית, והצליח להפוך את הטרגדיה האנושית ליצירה שמזקקת הומניזם ורוחניות בצורה מוחשית ומדויקת.

ריינר מריה רילקה: כשהשירה פוגשת את הפיסול ואת המיסטיקה של היום-יום

יש אנשים שרואים פנתר בכלוב, ויש את רילקה - שראה את הסורגים נכנסים עמוק לתוך הנפש של הקורא והופכים למטאפורה לקיום האנושי. רילקה נולד בפראג והפך לאחד המשוררים המשפיעים ביותר במאה העשרים בזכות היכולת שלו להפוך חוויות סובייקטיביות ודתיות למילים שמרגישות כמו חומר בידיים. השינוי הגדול שלו קרה בפריז, כשעבד כמזכירו של הפסל אוגוסט רודן: שם הוא למד להסתכל על חפצים ועל עולם החי בצורה "עניינית", מה שהוביל לכתיבת "שירי החפץ" המפורסמים שלו. היצירות המאוחרות יותר, כמו "אלגיות דואינו", הן מסע מיסטי שבו המלאכים הם ישויות עוצמתיות ומעוררות יראה, לא דמויות מחייכות מציורי רנסאנס. מותו בשנת 1926 מלווה במיתוס על קוץ של ורד שגרם לזיהום, אך המציאות הרפואית הייתה מחלת הלוקמיה. רילקה הותיר אחריו מורשת של התבוננות פנימית עמוקה, כזו שמלמדת אותנו שגם בתוך הכאב והבדידות האורבנית, אפשר למצוא משמעות מקודשת.


הוגו פון הופמנסתאל: משבר השפה שהוליד את פסטיבל זלצבורג והאופרה המודרנית

ננסה לדמיין רגע שאתם כותבים כל כך טוב מגיל צעיר עד שכולם קוראים לכם "ילד פלא", ופתאום אתם מגלים שהמילים פשוט נגמרו לכם. זה בדיוק מה שקרה להוגו פון הופמנסתאל, דמות מפתח בתנועת "וינה הצעירה", שבחיבורו המפורסם "מכתב" (של לורד קנדוס) ביטא את חוסר האמון של האדם המודרני ביכולת של השפה לתאר את העולם. הופמנסתאל, שהיה נצר למשפחה בעלת שורשים יהודיים שהשתלבה באצולה האוסטרית, לא עצר במשבר: הוא המציא את עצמו מחדש דרך שיתוף פעולה אגדי עם המלחין ריכרד שטראוס, עבורו כתב ליברטות לאופרות כמו "אביר הוורד". הוא היה אחד ממייסדי פסטיבל זלצבורג בשנת 1920, מתוך רצון להחיות את התרבות האירופית דרך אמנות טוטאלית. יצירתו מחברת בין הסימבוליזם לבין שאלות של דת ומסורת, והוא נותר עד היום סמל לניסיון האנושי לאחות את הקרעים שבין המחשבה לבין היכולת להביע אותה בקול רם.

אינגבורג בכמן: הקול הנשי שמפרק את הפשיזם בתוך המרחב הפרטי

בזמן שאירופה ניסתה לשטוף את האפר של המלחמה מהמדרכות ולשכוח את העבר, אינגבורג בכמן התעקשה להזכיר לכולם שהעשן עדיין כאן, בתוך הבתים ובתוך הלבבות. בכמן, שנולדה בקרינתיה בשנת 1926, הייתה מהקולות הראשונים והחריפים ביותר שהעלו את שאלת מצב האישה בחברה שלאחר המלחמה. היא לא רק כתבה שירה ופרוזה, היא ניהלה מאבק ספרותי ופילוסופי נגד מורשת הנאציזם, כשהיא טוענת שהפשיזם לא מת ב-1945 אלא ממשיך להתקיים ביחסי הכוחות שבין גברים לנשים. הקשרים האישיים שלה עם דמויות כמו פאול צלאן והסופר מקס פריש הזינו את כתיבתה, במיוחד ברומן "מאלינה" שמפרק את הזהות הנשית לגורמים. חייה הסתיימו בטרגדיה ברומא בשנת 1973, לאחר שריפה שפרצה בחדר השינה שלה, ככל הנראה מסיגריה דולקת. בכמן הותירה אחריה יומני מלחמה ומסות פילוסופיות שהפכו אותה לאייקון פמיניסטי ואנושי, אישה שחיפשה אמת בלתי מתפשרת בתוך עולם של שתיקות נוחות.


סיכום המפה הרוחנית: למה המילים של ארבעת האוסטרים רלוונטיות מתמיד

אז למה אנחנו עדיין קוראים את ארבעת היוצרים הללו, כאילו הם שלחו לנו הודעה הבוקר? התשובה טמונה בכך שהם לא רק כתבו סיפורים, אלא שרטטו את מפת הדרכים של הנפש המודרנית, זו שמתמודדת עם משברים של זהות, אמונה וקריסה חברתית. המאמר הראה כיצד ורפל נתן קול לעמים מושתקים, רילקה מצא את הנשמה בחפצים, הופמנסתאל נאבק במגבלות השפה ובכמן חשפה את האמת הכואבת של החברה. כל אחד מהם, בדרכו המיוחדת, בנה גשר מעל התהום שנפערה באירופה של המאה הקודמת, והגשר הזה מחזיק מעמד גם היום. הם מלמדים אותנו שספרות איכותית היא לא רק "מהימנה ואינפורמטיבית", אלא כזו שמעוררת סקרנות וגורמת לנו לשאול את השאלות הנכונות על עצמנו. בסופו של דבר, המורשת שלהם היא ההוכחה שכאשר המציאות הופכת למורכבת מדי, המילים הן הכלי היחיד שיכול להחזיר לנו את השליטה ולעזור לנו למצוא את הדרך הביתה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: בכמן, ורפל

פתרון 5 אותיות: רילקה 
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: הופמנסתאל
פתרון של שתי מילים ומעלה: אינגבורג בכמן (משוררת וסופרת אוסטרית), הוגו פון הופמנסתאל, פרנץ ורפל, ריינר מריה רילקה 

ביטויים דומים: שם של סופר ומשורר אוסטרי, סופר ומשורר אוסטרי מילון, סופר ומשורר אוסטרי פירוש, סופר ומשורר אוסטרי 5 אותיות

למציאת תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!