אוכל חרקים | אוכל חרקים תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה אוכל חרקים . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה אוכל חרקים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

מועדון אוכלי החרקים: המיתוג מחדש של השורדים הוותיקים בעולם

תשכחו מכל מה שחשבתם על "אוכלי חרקים" - המועדון האקסקלוסיבי הזה עבר בשנים האחרונות מיתוג מחדש שהשאיר אפילו את המדענים מופתעים. פעם, השם המדעי Insectivora היה מעין "מגירת בלאגן" טקסונומית שאליה דחפו כל יונק קטן ומשונה, אבל היום אנחנו יודעים לדייק: הכירו את סדרת ה-Eulipotyphla. מדובר בקבוצת עילית שכוללת ארבע משפחות ליבה: הקיפודיים, החדפיים, החפרפרתיים והסולנודוניים. החברים האלה הם הולכי-כפות (פלנטיגרדיים) עם חמש אצבעות בכל יד, והם מצוידים בשיניים חדות כתער שלא נועדו רק לחרקים. למעשה, הגדולים שבהם הם טורפים אופורטוניסטים שלא יהססו לנצל הזדמנות לארוחת לטאות או מכרסמים. הם נפוצים כמעט בכל פינה בגלובוס, חוץ מאוסטרליה, ומנהלים אורח חיים שמשלב פרימיטיביות אבולוציונית עם יעילות קטלנית ששורדת כבר מיליוני שנים.


הלב שדוהר במהירות של פרארי בתוך גוף של שקית סוכרזית

תדמיינו מנוע שפועם בקצב של 800 עד 1,200 פעימות לדקה בתוך גוף ששוקל פחות מ-2.1 גרם. זה לא מדע בדיוני, זה היום-יום של החדף הזעיר (Suncus etruscus), היונק הקטן ביותר בעולם במונחי מאסה. בגלל הגודל המיניאטורי שלו, שטח הפנים שלו גדול ביחס לנפח הגוף, מה שגורם לו לאבד חום במהירות שיא. כדי לא לקפוא למוות, הוא חייב לתדלק את עצמו בכמויות אדירות של אוכל - לעתים פי שניים ממשקל גופו בכל יום. מצד שני, בפינה המנוגדת של המשקל, נמצא הסולנודון הקובני ששוקל קילוגרם שלם, מה שמוכיח שהסדרה הזו יודעת למתוח את הגבולות הפיזיולוגיים לכל כיוון. קיפוד החולדה (Moonrat) הוא למעשה האלוף הבלתי מעורער והמין הגדול ביותר בסדרה כולה, עם משקל שמגיע ל-1.4 ק"ג, בעוד שהסולנודון הקובני (כ-1 ק"ג) מחזיק בתואר המין הגדול ביותר במשפחתו בלבד. הדינמיקה הזו יוצרת יצורים שחיים על הקצה, כשהם נדרשים לפעילות אינטנסיבית מסביב לשעון כדי לשמור על בעירת המטבוליזם הפנימי שלהם.

הנשק הסודי של המאובנים החיים: כשיונק מחליט לנשוך כמו צפע

הטבע לא תמיד משחק לפי הכללים המקובלים, ולפעמים הוא מעניק ליונק קטן נשק של נחש ארסי. משפחת הסולנודוניים היא אחת השושלות העתיקות והמרתקות ביותר, והחברים בה הם בין היונקים הבודדים בעולם שמחזיקים בנשיכה רעילה. דרך תעלות מיוחדות בשיניים, הם מזריקים ארס שמשתק את הקורבן - בין אם מדובר בחרק ענק או בחולייתן קטן. פעם חיו לצדם גם בני משפחת הנזופונטיים (Nesophontes), יצורים דמויי חדף גדולים שנעלמו מהעולם באזור המאה ה-15 או ה-16, כנראה בגלל המפגש הקטלני עם האדם וחיות המחמד שהביא איתו. הסולנודונים ששרדו הם עדות חיה לעולם קדום, והם מזכירים לנו שגם בלי גודל של פיל, אפשר להיות טורף אימתני בעזרת קצת כימיה ביולוגית נכונה ותוקפנות טבעית.


הטעות המקומית הגדולה: למה בחיים לא תמצאו חפרפרת בגינה ישראלית

אם מצאתם תלולית עפר בגינה שלכם בישראל, אתם כנראה מאשימים את החיה הלא נכונה. למרות הבלבול הנפוץ, אין חפרפרות בישראל - הנבל המקומי שלכם הוא החולד, מכרסם שפיתח מבנה גוף דומה בגלל אורח חיים דומה (אבולוציה מתכנסת). החפרפרות האמיתיות (Talpidae) הן מפלצות חפירה שמסוגלות לחצוב מנהרה של מטר שלם בדקה אחת באדמה רכה. הן לא עיוורות כמו שחושבים, אלא פשוט רואות ב"רזולוציה נמוכה" שמבדילה בין אור לחושך. יש להן גם אחים מפתיעים כמו הדסמנים - חפרפרות שהחליטו להפוך לצוללנים. הם חיים בנהרות אירופה, מצוידים בקרומי שחייה ובחדק ורוד ורגיש שמשמש אותם לציד רכיכות ודגים מתחת למים. מדובר במשפחה שמצליחה לשלוט גם במעמקי האדמה וגם בתוך המים בזכות התאמות אנטומיות פנומנליות.

מלכודת הדבש העירונית: למה צלחת האוכל של החתול הורגת את הקיפודים

המסיבה העירונית שמחכה לקיפודים בצלחת האוכל של החתולים היא למעשה גזר דין מוות במסווה של פינוק. הקיפודים הם בבסיסם סוליטריים (יחידאים) וטריטוריאליים, אבל השפע המלאכותי בערים גורם להם להצטופף בנקודות האכלה צפופות. השילוב של תזונה לקויה עתירת חלבון (מזון חתולים) וצפיפות לא טבעית מוביל להתפרצות של מחלת הגרב (סקביאס). האקריות גורמות לנשירת הקוצים המפורסמים, והקיפוד חסר ההגנה מאבד את היכולת לשמור על חום גופו ומת בייסורים. למרות שהם נראים חמודים ומגושמים, קיפודים הם מטפסים מעולים ושחיינים לא רעים, והם יכולים להסתדר מצוין עם הדיאטה הטבעית שלהם שכוללת חרקים וזוחלים. השמירה עליהם דורשת מאיתנו דבר אחד פשוט: להשאיר אותם פראיים ולא להפוך אותם לסועדים קבועים בגינה.


הקיפוד המקראי הוא בכלל עוף?! תתכוננו לבלבול לשוני של אלפי שנים

כשצוללים לטקסטים העתיקים, מגלים שהקיפוד המוזכר בספר ישעיהו הוא בכלל עוף מים (ככל הנראה קָטוּפָה או אֲנָקָה), שקיבל את שמו בזכות נוצותיו המזדקרות המזכירות קוצים. אז איך הגענו ליונק הקוצני שאנחנו מכירים היום? כאן נכנס לתמונה ה"קופד" - המונח המקורי בלשון חז"ל (משנה, מסכת שבת) המתאר את בעל החיים הקוצני שבעורו השתמשו חקלאים כדי למנוע מעגלים לינוק מפרות. עם השנים, העברית המודרנית עשתה "החלפת זהויות" מרתקת: היא אימצה את השם המקראי "קיפוד" והצמידה אותו ליונק הקוצני, בזמן שהשם המשנאי "קופד" נדחק הצידה ונשאר בעיקר בין דפי הגמרא. כך נוצר מצב שבו השם "קיפוד" נדד מהשמיים אל האדמה, והפך מציפור ליונק בספרי הביולוגיה המודרניים שלנו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות: דסמן 
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: דסמן המושק
ביטויים דומים: אוכל חרקים מילון, אוכל חרקים 4 אותיות, אוכל חרקים מילון, אוכל חרקים פירוש, אוכל חרקים מילה נרדפת, שם של אוכל חרקים, יונק אוכל חרקים החי במחילות

עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!