מונח בספרות | מונח בספרות תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה מונח בספרות. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מונח בספרות" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מונח בספרות בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

המצפן האנושי: למה אנחנו לא יכולים לחיות בלי נרטיב

המוח שלנו לא מתוכנת לזכור נתונים יבשים או סטטיסטיקות, הוא מתוכנת לזכור סיפורים. המונח "נרטיב" (או בעברית: סיפר) הוא הרבה יותר מתיאור של "מה קרה". הוא הפרשנות שאנחנו נותנים לאירועים דרך המשקפיים האישיים והתרבותיים שלנו. המילה עצמה הגיעה אלינו מהלטינית והתגלגלה דרך הצרפתית, אבל המהות שלה נשארה זהה - יצירת סדר בתוך הכאוס. כפי שציין איש החינוך ניל פוסטמן, הנרטיב הוא המנוע שמספק לנו הדרכה מוסרית ותחושה של המשכיות בין העבר לעתיד. בעוד שבעבר האמנו ב"נרטיבים גדולים", אותן אידאולוגיות חובקות-כל כמו המרקסיזם, הפילוסוף ז'אן-פרנסואה ליוטר הסביר שהעידן הפוסט-מודרני מתאפיין דווקא בקריסתם. היום אנחנו מבינים שהנרטיב נמצא בכל מקום - בשיטות מחקר שבהן הנחקר מספר את סיפורו האותנטי, ואפילו באופן שבו אנחנו מתבוננים בחפצים דוממים או במחלות. זהו הכלי שמאפשר לנו להפוך אוסף מקרי של עובדות לסיפור בעל משמעות.

המנוע שמתחת למכסה המנוע: דמויות, קונפליקטים וסגנון

כל גיבור גדול חייב שתהיה לו בעיה רצינית, אחרת אין לנו שום סיבה להמשיך לקרוא. חקר המבנה הזה נקרא "נרטולוגיה", והוא בוחן איך היוצר בונה את המציאות שלו. זה מתחיל בסגנון - האם הסיפור מסופר בגוף ראשון ("אני"), מה שיוצר קרבה מיידית ואינטימית, או בגוף שלישי שמאפשר למספר להביא מבט רחב יותר מהצד? בליבת הסיפור ניצב הפרוטגוניסט, הדמות הראשית שסביבה הכל קורה, והיא כמעט תמיד תיתקל באנטגוניסט - הכוח המנוגד שמפריע לה בדרך. אבל הסיפור לא זז בלי קונפליקט, אותו מתח שמניע את העלילה. זה יכול להיות מאבק בין שתי דמויות, מאבק של אדם מול כוחות הטבע, או קונפליקט פנימי של דמות מול עצמה. כדי שהכל יעבוד כמו שעון, כותבים משתמשים ב"הטרמה" - שתילת רמזים מוקדמים שמכינים אותנו למה שיקרה בהמשך, מה שהופך את סוף הסיפור למוצדק ומספק מבחינה לוגית.

כרטיס טיסה לתודעה אחרת: פסיכולוגיית השכנוע וההיסחפות

קרה לכם פעם שסגרתם ספר והרגשתם שהרגע חזרתם ממסע במדינה רחוקה? התחושה הזו נקראת "היסחפות" (Transportation), וזהו אחד הכלים החזקים ביותר בארסנל של הנרטיב. כשסיפור הוא עקבי ואמין, אנחנו נשאבים אליו רגשית, הביקורתיות שלנו יורדת ואנחנו מתחילים לחוות את האירועים כאילו אנחנו שם. מחקרים מראים שנרטיב הוא כלי שכנוע הרבה יותר יעיל מטיעון לוגי יבש, כי הוא פונה לרגש ויוצר הזדהות. בתקשורת ובפוליטיקה משתמשים בכוח הזה כל הזמן - למשל, כשמתארים מדינה כ"אדם" שיש לו רצונות ופחדים, אנחנו נוטים לקבל החלטות מורכבות בצורה פשוטה יותר. ככל שהסיפור שומר על רצף כרונולוגי ברור ועל קשר של סיבה ותוצאה, כך קל לנו יותר "להיסחף" ולהשתכנע, עד שלפעמים אנחנו חוזרים מהסיפור למציאות עם דעות ואמונות חדשות לגמרי.

לקרוא בין השורות: האלגוריה והמסר החבוי

לפעמים סיפור על זאב וילדה עם כיפה אדומה הוא בכלל לא סיפור על זאב, אלא אזהרה עמוקה על הסכנות שאורבות בעולם המבוגרים. זוהי המהות של האלגוריה - יצירה שיש לה שני רבדים: גלוי וסמוי. הרובד הגלוי הוא הסיפור הפשוט שכולנו רואים, אבל הרובד הסמוי הוא זה שנושא את המסר המוסרי או הפילוסופי האמיתי. האלגוריה משתמשת באנלוגיות כדי לקשר בין חפצים או דמויות לבין מושגים מופשטים. כלי מרכזי כאן הוא "הזרה" - הצגת משהו מוכר מאוד בדרך משונה וחדשה, כדי לגרום לנו לחשוב עליו מחדש. חשבו על "הגלגול" של קפקא, שבו אדם מתעורר כחרק, או על "שיר השירים" שנתפס כסיפור אהבה אך מפורש כאלגוריה ליחסים בין אלוהים לעמו. האלגוריה היא הדרך של הספרות לומר דברים מורכבים ורגישים בצורה עקיפה, חכמה ובלתי נשכחת.

המפה של המחשבה: מטאפורות שאנחנו חיים לפיהן

אנחנו לא רק משתמשים במטאפורות כדי לקשט את השפה, אנחנו משתמשים בהן כדי להבין את החיים עצמם. מטאפורה היא מצב שבו אנחנו לוקחים תכונות מעולם אחד ("תחום המקור") ומלבישים אותן על עולם אחר ("תחום היעד"). כשאומרים "דן הוא שועל", אנחנו לא באמת חושבים שיש לו זנב, אלא משאילים את הערמומיות של השועל כדי לתאר את דן. לפי החוקרים לייקוף וג'ונסון, רוב המחשבות שלנו מבוססות על "מטאפורות-על" כמו "אהבה היא מסע" או "ויכוח הוא מלחמה". לפעמים מטאפורה מצליחה כל כך שהיא הופכת ל"מטאפורה מתה" - ביטוי שגור כמו "רגלי ההר" שאנחנו כבר לא מפענחים כציור. אבל כותבים גדולים, כמו יהודה עמיחי, יודעים לקחת את המטאפורות השחוקות האלה ולהחיות אותן מחדש, מה שמאלץ את הדמיון שלנו לעבוד שוב ולראות את העולם בצבעים חיים יותר.

רשת הקשרים הגדולה: מוטיבים ושיח בין טקסטים

אף ספר הוא לא אי בודדץ כל טקסט הוא בעצם שיחה סוערת עם טקסטים שנכתבו לפניו. המושג "אינטרטקסטואליות" (בין-טקסטואליות) מתאר את הרשת הבלתי נראית הזו של רמיזות, ציטוטים ופרודיות. לפי ז'וליה קריסטבה, טקסט הוא "אסופה של ציטוטים", וכל מה שאנחנו כותבים מתכתב עם מערכות סימנים אחרות בתרבות. בתוך הטקסט עצמו, אנחנו פוגשים את ה"מוטיב" - יחידת משמעות כמו חפץ, רעיון או משפט שחוזרת שוב ושוב. המוטיב הוא הדבק שמחבר בין חלקי הסיפור ומעניק לו מקצב פנימי. ישנם מוטיבים מנחים שמרכזים את היצירה סביב רעיון אחד, ומוטיבים משהים שמעכבים את העלילה כדי ליצור מתח. בסופו של דבר, בין אם מדובר בקישור אינטרנט שמפנה אותנו למאמר אחר או ברמז דק לשיר ישן בתוך רומן מודרני, האינטרטקסטואליות היא זו שיוצרת את העומק התרבותי שמאפשר לנו להבין את העולם כשלם. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: מוטיב, נרטיב 

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: אירוניה, אלגוריה, אנטיתזה, מטאפורה, פואטיקה 
פתרון 8 אותיות ומעלה: אינטרטקסטואליות, היפרבולה, מטונימיה, סימבוליזם

פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מונח בספרות 5 אותיות, מונח בספרות תשחץ, מונח בספרות תשבץ, מונח בספרות מילון, מונח בספרות מילה נרדפת

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!