הפעם קבלנו את ההגדרה נשדור. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "נשדור" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה אמוניאק, נשדור בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
אמוניאק: הגדרה מילונית
אמוניאק, הידוע גם כאמוניה או נשדור, הוא תרכובת כימית הכוללת חנקן ומימן, עם נוסחה כימית NH3. במצבו הטהור, אמוניאק הוא גז חסר צבע, בעל ריח חריף ומסיס במים. בשל המסיסות הגבוהה במים, ניתן למצוא את האמוניאק גם כתמיסה מימית. לתרכובת זו תפקיד חשוב בתעשייה הכימית, בהיותה חומר גלם מרכזי לייצור דשנים, חומרי נפץ וסיבים סינתטיים. האמוניאק משמש גם בתהליכי קירור במקררים תעשייתיים וחשמליים. נוסף על כך, הוא משמש כחומר לניקוי כביסה וכסם הרחה לצורך עירור אנשים מעולפים.
היסטוריה של אמוניה
האמוניאק זכה לתשומת לב משמעותית בתחילת המאה ה-19, בשל הגידול באוכלוסיית העולם והצורך הגובר בחנקן לקרקעות חקלאיות. תחילה, פתרו את הבעיה בעזרת גילוי מינרלים חנקתיים בצ'ילה, במיוחד NaNO3. המסחר במלחת צ'ילה גדל במהירות, אך כבר בתחילת המאה ה-20 היה ברור שלא ניתן לספק את כל תצרוכת החנקן של העולם המודרני ממקור זה בלבד. בתחילת המאה ה-20 הצליחו המדענים הגרמניים פריץ הבר (כימאי גרמני) וקארל בוש לפתח שיטה סינתטית לייצור אמוניה, הידועה כתהליך הבר-בוש. הבר ובוש השתמשו בשני חומרי גלם זולים ונפוצים - חנקן שמקורו מהאוויר ומימן שמקורו ממים או ממקורות פחמניים כמו גז טבעי ונפט. השניים התגברו על האדישות הכימית הגבוהה של החנקן ופיתחו תהליך ייצור יעיל בתנאי לחץ וטמפרטורה מתאימים.
תהליך הבר-בוש
תהליך הבר-בוש הוא פריצת דרך בהיסטוריה של הכימיה התעשייתית. פריץ הבר פיתח את התשתית המדעית והמעבדתית לתהליך, בעוד שקארל בוש הפך את התהליך לכלכלי ובעל יכולת ייצור בקנה מידה תעשייתי. הבר בחן מספר רב של זרזים, כולל אורניום ואסמיום, עד שהגיע לתחמוצת הברזל כזרז היעיל ביותר. תנאי התהליך כוללים לחץ של כ-200 אטמוספירות וטמפרטורה של כ-500 מעלות צלזיוס, אשר כיום עומדים על כ-300 אטמוספירות. על פיתוח זה זכו הבר ובוש בפרסי נובל לכימיה. תהליך הבר-בוש מיושם גם היום לייצור אמוניה, כמעט ללא שינוי מהגרסה המקורית.
השימושים השונים באמוניה
השימושים באמוניה מגוונים ורבים. כ-80% מהאמוניה המיוצרת בעולם מיועדת לתעשיית הדשנים. אמוניה משמשת כחומר גלם עיקרי בייצור דשנים חשובים כמו אמוניום חנקתי ואשלגן חנקתי. היא משמשת גם כשלעצמה כדשן להעשרת קרקעות עניות בחנקן. תהליך תעשייתי חשוב נוסף הוא ייצור חומצה חנקתית מאמוניה, הנעשית על ידי חמצון אמוניה מעל זרז פלטינה. החומצה החנקתית חשובה ביותר לייצור דשנים וחומרי נפץ. בנוסף, האמוניה משמשת לייצור סיבים סינתטיים, חומרי צבע ותרופות. בעבר, אמוניה הייתה נפוצה בשימוש כמערכת קירור במקררים, אך בשל רעילותה והנטייה ליצור קורוזיה במגע עם נחושת, השימוש בה צומצם למכונות גדולות לייצור קרח ולעיבוד מזון בהקפאה.
השפעה ובטיחות
אמוניה היא תרכובת רעילה, המגרה את מערכת הנשימה והעור ועלולה לגרום לכוויות חמורות. בשל ריחה החריף, ניתן לזהותה באוויר אפילו בריכוזים נמוכים של כ-5 ppm. בריכוזים גבוהים יותר, היא מסוכנת לבני אדם ובעלי חיים, ויכולה לגרום לנמק נוזלי ברקמות הפגועות. ריכוזים מעל 50 ppm גורמים לגירוי בדרכי הנשימה, בעוד שריכוזים מעל 1000 ppm עלולים לגרום לתסמינים ריאתיים חמורים ואף למוות בריכוזים של 1500 ppm. בשל כך, יש להקפיד על כללי בטיחות מחמירים בעת ייצור, הובלה, אחסון ושימוש באמוניה. חשוב גם לציין שהאמוניה גורמת לקורוזיה במתכות מסוימות, כמו נחושת, ולכן יש לאחסנה ולהעבירה במכלים ובצינורות מחומרים מתאימים.
ייצור וצריכה עולמיים
נכון לשנת 2020, הייצור העולמי של אמוניה עומד על כ-150 מיליון טון. סין היא היצרן הגדול ביותר עם כרבע מהייצור העולמי. ישנו עודף כושר ייצור של אמוניה בעולם בהשוואה לביקוש, ומחיר האמוניה רגיש לשינויים במחירי גז טבעי ואנרגיה. רוב האמוניה בעולם מיוצרת באמצעות תהליך הבר-בוש, שמקורו בגז טבעי. ייצור האמוניה מהווה חלק חשוב בתעשייה הכימית הגלובלית, עם יישומים חקלאיים ותעשייתיים רחבי היקף.
אמוניה בישראל
בעבר היה ייצור אמוניה בישראל, אך הוא הופסק בשנות ה-80 ומאז האמוניה מיובאת. האמוניה המיובאת עוברת דרך מסוף הכימיקלים בנמל הקישון במפרץ חיפה, שם קיים מכל אחסון גדול המכיל עד 12,000 טון. המכל נמצא קרוב יחסית לריכוזי אוכלוסייה ומהווה יעד אפשרי לפגיעה ביטחונית. נכון לשנת 2017, צריכת האמוניה בישראל עומדת על כ-120,000 טון בשנה. השימוש העיקרי הוא לייצור דשנים, לצד ייצור חומצה חנקתית וניילון. יתר השימושים כוללים ייצור חומרי נפץ, תרופות וקירור. קיימת תכנית להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם בנגב, בעקבות גילוי מאגרי גז טבעי גדולים, שיאפשר להשבית את מכל האחסון במפרץ חיפה.
לסיכום
האמוניה היא תרכובת כימית חשובה בעלת תפקיד מרכזי בתעשייה הכימית והחקלאית. היא מיוצרת בעיקר בתהליך הבר-בוש, ונעשה בה שימוש נרחב לייצור דשנים, חומצה חנקתית, סיבים סינתטיים, תרופות וחומרי נפץ. עם זאת, האמוניה היא תרכובת רעילה ויש להקפיד על כללי בטיחות מחמירים בעת שימוש בה. בישראל, צריכת האמוניה גבוהה ומשמשת בעיקר לייצור דשנים, כאשר הייבוא נעשה דרך נמל הקישון במפרץ חיפה. התכנית להקמת מפעל לייצור אמוניה בנגב עשויה לשפר את יכולות הייצור המקומיות ולהפחית את התלות בייבוא. בהצלחה !
מודעות
