משירי יחיאל מוהר | משירי יחיאל מוהר תשבץ

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה משירי יחיאל מוהר תשחץ | משירי יחיאל מוהר מילון הן:

האיש שחי חיים כפולים: הסוד מאחורי הפסקול של ישראל

תארו לעצמכם שאתם חיים בזהות כפולה: מצד אחד משורר רציני ומוערך שזוכה בפרסים ספרותיים, ומצד שני מכונת להיטים שכותבת את השירים הכי קלילים שמושמעים בכל תחנת רדיו. במאמר הקרוב אנחנו הולכים לצאת למסע מרתק בעקבות יחיאל מוהר, האיש שחתם על שירתו הלירית בשם "יחיאל מר" ועל פזמוניו בשם "יחיאל מוהר". נצלול אל הסיפורים המפתיעים שמסתתרים מאחורי הקלאסיקות שלו: נגלה איך עגבניות הפכו לכידונים ב"הורה היאחזות", נבין למה "ליפא העגלון" סירב להתקדם עם הזמן, נשמע איך נכתב המנון מלחמה תחת אש ב"מול הר סיני", נחשוף את הפדיחה ההיסטורית של השיר "רחמים", ונסיים בדרמה הפסיכולוגית של "בלדה על מעיין וים". מוהר, שנולד בפולין, גדל בגרמניה ועלה ארצה לבדו בגיל שבע עשרה. הוא איבד את שני אחיו במלחמות, הצליח לנתב את העצב העמוק ליצירה שעיצבה את התרבות שלנו. מוכנים? בואו נתחיל.


הורה היאחזות: כשהעגבנייה והכידון נפגשים בשדה

מי היה מאמין שאפשר לקחת חקלאות אפורה ולגרום לה להישמע כמו סרט פעולה? בשנת 1953, כשלהקת הנח"ל העלתה את התוכנית הרביעית שלה, מוהר הציג לעולם טקסט מבריק שלוקח פעולות חקלאיות פשוטות ומלביש עליהן מדים. פתאום, בצל ועגבנייה הופכים למונחים צבאיים מובהקים, והשיבולים עומדות במתח כאילו הן במסדר המפקד. השילוב הזה לא הגיע משום מקום - הוא מתכתב ישירות עם סמל הפלמ"ח שמציג חרב לצד שיבולים, ואפילו קורץ לנבואת השלום התנ"כית על הפיכת כלי נשק לכלים חקלאיים. המנגינה הקצבית של דובי זלצר הפכה את השיר ללהיט מיידי, אבל הטוויסט האמיתי הגיע עשרים שנה מאוחר יותר. בשנת 1973, להקת כוורת לקחה את החזון החלוצי והרציני הזה, והפכה אותו לפרודיה רוקיסטית בועטת שהבליטה את פער הדורות, תוך שמירה על ביטויים צבאיים אותנטיים כמו אישור הקשר המפורסם - חמש חמש.

ליפא העגלון: האיש שעשה ברקס לקידמה

קרה לכם פעם שהרגשתם שהעולם רץ מהר מידי, וכל מה שבא לכם זה פשוט לעצור את הרכבת ולרדת? זה בדיוק הסיפור מאחורי השיר שכתב מוהר ללהקת בצל ירוק בשנת 1960. דרך דמותו הקומית של עגלון פשוט, מוהר משגר חצי ביקורת מושחזים כלפי הגלובליזציה והשפעתה על השפה העברית, כשהוא שם ללעג את אימוץ המילים הזרות כמו "פיצה" ו"מונסניור". הגאונות האמיתית כאן מסתתרת במשחק המילים הנהדר שלו עם המילה "בעגלא" - מונח ארמי מתוך התפילה שפירושו "במהרה", שכאן הופך לעגלה פיזית ואיטית להחריד. הלחן של אריה לבנון, שזו הייתה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה שלו, השלים את התמונה. שנים מאוחר יותר, כשלקח אריק איינשטיין את השיר וחידש אותו, הוא עשה טריק קופירייטרי מבריק ושינה את הפנייה מגוף שלישי לגוף ראשון, מה שגרם לכל מאזין להרגיש שהוא בעצמו ליפא.


מול הר סיני: איך כותבים להיט כשהכדורים שורקים

דמיינו שאתם מקבלים טלפון מהבוס שאומר: יש מלחמה, הכל בוער, אני צריך ממך שיר עד מחר בבוקר. זה בדיוק מה שקרה למוהר ולמלחין משה וילנסקי בעיצומו של מבצע קדש בשנת 1956. בתוך שעות ספורות בלבד, תחת לחץ עצום, הם יצרו להיט שהפך לפסקול המובהק של המלחמה. הסיפור מאחורי הקלעים נשמע כמו תסריט מתח: חברי להקת הנח"ל הוטסו מהחזית במיוחד אל מרכז הארץ כדי ללמוד את הטקסט והמנגינה, ומיד הוטסו חזרה לסיני כדי לבצע אותו מול סגל הפיקוד הבכיר על פסגת הר ג'בל מוסא. מוהר השתמש בטקסט בחיבורים היסטוריים עוצמתיים, כשהוא משווה את חיילי צה"ל לשמשון הגיבור שלקח את שערי העיר עזה על כתפיו. החיבור הזה בין ההווה הצבאי המתוח לבין ההיסטוריה המקראית המפוארת, נתן ללוחמים בשטח תחושת שליחות והפך את היצירה למסמך היסטורי של ממש.

רחמים: הפדיחה המביכה שהולידה מקום ראשון במצעד

מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שהשיר שהרגע הוצאתם לרדיו, חתום על שם הבן אדם הלא נכון? זה בדיוק מה שקרה בשנת 1985 עם הלהיט הענק של עפרה חזה מתוך האלבום "אדמה". המלחין הוותיק משה וילנסקי מצא יום אחד בביתו טקסט ישן, והיה בטוח במיליון אחוז שמדובר בשיר אבוד של נתן אלתרמן. מה שהוא שכח, זה שבשנות החמישים הוא כבר הלחין את אותן מילים בדיוק עבור שחקנית בתיאטרון המטאטא, והטקסט היה בכלל של יחיאל מוהר. וילנסקי הלחין את המילים מחדש, השיר הוקלט עם חזה, התקליטים הודפסו ונשלחו לחנויות, ואז התרחש הפיצוץ - מישהו עלה על הטעות. הוצאת האלבום נבלמה ברגע האחרון, ובמבצע לוגיסטי חריג נאלצו להדביק מדבקות תיקון על כל עטיפות התקליטים כדי לתת למוהר את הקרדיט המגיע לו. למרות הדרמה, ולמרות הכל, השיר כבש את המקום הראשון במצעד הפזמונים.


בלדה על מעיין וים: הסוד הפסיכולוגי שגרם לכולם לרקוד

מתי בפעם האחרונה שיר על שלולית מים הצליח ללמד אתכם משהו על מערכות יחסים? בשנת 1958, כותב מוהר את מה שנראה במבט ראשון כמו שיר טבע תמים על מעיין קטן שנשפך אל הים הגדול. אבל מתחת לפני השטח, מסתתרת כאן אלגוריה מרתקת על יחסי כוחות, על פערים בין בני אדם, ועל הרצון של הקטן להשתלב בתוך השלם העצום. השיר, שבוצע במקור על ידי איתמר כהן בתוכנית של להקת הנח"ל, קיבל את החותם הסופי שלו בזכות הביצוע העוצמתי של שושנה דמארי, ובהמשך גם של יהורם גאון. אבל הקסם האמיתי של היצירה הזו חרג הרבה מעבר לגבולות הרדיו. המשקל המדויק של המילים יחד עם הלחן המושלם של וילנסקי, הפכו את השיר הזה לפריט חובה בכל חוג ריקודי עם בישראל. כך, טקסט פילוסופי מורכב הפך לריקוד שגורם לאנשים לחייך ולנוע כבר עשרות שנים. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: רחל
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: חמסין, כבאים, רחמים 
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים: אגדת המערה, אורות במדבר, אנחנו נעבור, אסור לקלל, ביתי שלי, דובון יומבו, הדרך לאילת, הוא היה, הורה האחזות, הורה התנחלות, הורה ממטרה, הורה נתגבר, כשמתחילים ללכת, לאור הזיכרונות, לילה ועשן, מחול הכרם, מרבד הקסמים, משמר הגבול, סבא פיקולינו, פגישה בנכר, פרחים ונערות, שביל בעמק, שיר הגרושים, שיר המזג
פתרון של שלוש מילים ומעלה: אחד גבוה ושניים קטנים, בין מגל וחרב, בלדה על מעיין וים, כל העיר רוקדת, לא רוצים טובות, לו בית יכלתי לבנות, לוס פקודס צפונס, מול הר סיני, עד מאה ועשרים, רק לא סייר, שיר ערש נגבי, שתיים עשרה טון

ביטויים דומים: אחד משירי יחיאל מוהר, משירי יחיאל מוהר מילון, משירי יחיאל מוהר 9 אותיות, משירי יחיאל מוהר תשבץ
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!