במאי ספרדי | במאי קולנוע ספרדי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה במאי קולנוע ספרדי מילון | במאי ספרדי תשבץ הן:

שלושה במאים, סיפור אחד על ספרד

איך מספרים סיפור של אומה שלמה? אפשר דרך ספרי היסטוריה, אבל דרך מרתקת יותר היא דרך עדשת המצלמה של גדולי יוצריה. הקולנוע הספרדי, כפי שהוא מוכר כיום, לא נולד בחלל ריק; הוא פוסל ונחצב על ידי שלושה יוצרים מרכזיים, שכל אחד מהם מייצג דור ותגובה אחרת למציאות הספרדית הסוערת. לואיס בוניואל היה המורד הסוריאליסטי, איש האבנגרד שפעל מחוץ למדינה ותקף את מוסדותיה. קרלוס סאורה היה הקול שפעל מתוך הדיכוי, אמן הרמיזות שתיעד את הטראומה הפוסט-מלחמתית תחת שלטון פרנקו. ופדרו אלמודובר, הוא ההתפוצצות הצבעונית של החופש, הקול של ספרד החדשה, הדמוקרטית והמשוחררת. כדי להבין את הקולנוע הספרדי, חייבים להבין את ציר הזמן הנרטיבי הזה.

לואיס בוניואל: הארכיטקט של השערורייה

לואיס בוניואל פתח את הדלת למהפכה. לאחר שקיבל חינוך ישועי נוקשה, הוא עבר לפריז וחבר לסלבדור דאלי כדי ליצור את "כלב אנדלוסי" (1928). הסרט הזה לא היה סתם סרט קצר; הוא היה הצהרת כוונות, התקפה חזותית ישירה על ההיגיון הבורגני, המבוססת על לוגיקת חלום פרוידיאנית. הסצנה הידועה של חיתוך גלגל העין נועדה לזעזע את הצופים ולפתוח את עיניהם לאמת אחרת. סרטו הבא, "תור הזהב" (1930), המשיך את הקו ותקף בחריפות את הכנסייה הקתולית, מה שהוביל למהומות ולהחרמתו. בוניואל בילה את רוב הקריירה שלו בגלות (בעיקר במקסיקו), אך המשיך לנסח את ביקורתו הנוקבת. סרטיו המאוחרים, כמו "וירידיאנה" (1961) שזכה בדקל הזהב, ו"סוד הקסם הבורגני" (1972) שזכה באוסקר, ביססו אותו כאחד מאבות הקולנוע האמנותי - אמן שהשתמש בסוריאליזם ככלי נשק אינטלקטואלי לפירוק מוסכמות חברתיות ודתיות.


קרלוס סאורה: ללחוש את האמת כשהצעקה אסורה

בעוד בוניואל פעל מבחוץ, קרלוס סאורה נאלץ לפעול מתוך ספרד הפשיסטית של פרנקו. כמי שילדותו עברה עליו בצילה המאיים של מלחמת האזרחים, סאורה לא יכול היה להרשות לעצמו את הבוטות של בוניואל. הצנזורה הכתיבה שפה אחרת, והוא הפך למאסטר שלה. סאורה פיתח קולנוע ייחודי המבוסס על אלגוריה, זיכרון וסמליות. סרטיו אינם מספרים סיפור ישיר, אלא רומזים עליו דרך מפגש בין מציאות, פנטזיה וטראומות העבר. "המצוד" (1966) הוא דוגמה מובהקת: לכאורה סרט על מסע ציד, אך למעשה אלגוריה אלימה ומטרידה על הפצעים הפתוחים של מלחמת האזרחים שמעולם לא הגלידו. ב"קריאת העורב" (1976), הוא השתמש בעיני ילדה כדי לבחון את הריקבון המוסרי והדיכוי של החברה הספרדית תחת המשטר. לאחר מות פרנקו, סאורה המציא את עצמו מחדש דרך סרטי הפלמנקו המרהיבים שלו, אך מורשתו העיקרית נותרה יכולתו יוצאת הדופן לתעד את הנפש הספרדית הפצועה באמצעות מסרים מוצפנים.

פדרו אלמודובר: ההתפרצות הצבעונית של החופש

אם סאורה לחש, פדרו אלמודובר צועק - בצבעים עזים. אלמודובר הוא הקול המובהק של "לה מובידה מדרילניה", תנועת הנגד הנהנתנית ששטפה את מדריד לאחר מות פרנקו. הוא מייצג את השחרור המוחלט מהאפרוריות ומהדיכוי של שנות הדיקטטורה. הקולנוע שלו הוא חגיגה של מלודרמה, הומור חתרני, תרבות פופ ועיצוב נועז, כשהצבע האדום שולט בכל פריים. הנושאים שבהם טיפל בוניואל בסאטירה וסאורה ברמיזה - תשוקה, מיניות מורכבת, זהות מגדרית ומשפחות שבורות - הופכים אצל אלמודובר למרכז הבמה. הוא ידוע כ"במאי של נשים", והוא בנה קריירות של כוכבות כמו כרמן מאורה ופנלופה קרוז. הפריצה הבינלאומית שלו עם "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988) הציגה לעולם את ספרד החדשה, וזכיותיו באוסקר על "הכל אודות אמא" (1999) ו"דבר אליה" (2002) ביססו את מעמדו כיורשו הבלתי מעורער של בוניואל וכבמאי הספרדי המשפיע ביותר בדורנו.


מאחורי המצלמה: תהליכי יצירה הפוכים

כיוצרים-מחברים (אוטרים), שלושתם כתבו את התסריטים שלהם, אך שיטות העבודה שלהם היו הפוכות זו מזו וגילמו את מהות הקולנוע שלהם. בוניואל פעל כמתעד של תת-המודע; הוא חיפש באופן אקטיבי דימויים חסרי היגיון רציונלי, כאלה שעלו בחלומותיו או בשיחותיו עם דאלי, במטרה לפרק את המציאות המוסכמת. סאורה פעל כארכאולוג של הזיכרון הלאומי; הוא חפר בטראומות העבר, שילב אותן עם אלמנטים אמנותיים כמו מחול ומוזיקה, ובנה מחדש נרטיבים מורכבים שבהם העבר תמיד נוכח בהווה. אלמודובר, לעומתם, פועל כסופר שסקרן לגבי דמויותיו. הוא תיאר את תהליך הכתיבה שלו ככזה שמתחיל מסצנה בודדת או דמות, ומתוך רצון לדעת מה קרה להן ואיך הגיעו לשם, הוא מגלה את הסיפור כולו. החופש האמנותי המוחלט הזה מובטח לו מאז שהקים ב-1987 את חברת ההפקות "El Deseo" ("התשוקה") עם אחיו, מה שמאפשר לו ליצור קולנוע אישי לחלוטין, ללא פשרות.

מורשת של ביקורת: מדוע הקולנוע שלהם רלוונטי תמיד

החוט המקשר בין שלושת הענקים הללו הוא השימוש הבלתי מתפשר בקולנוע ככלי לביקורת. כל אחד מהם כיוון את חיציו לעבר מוקד הכוח של תקופתו. בוניואל ניהל מלחמת חורמה אינטלקטואלית נגד הצביעות של הכנסייה הקתולית והבורגנות. סאורה הפך את מצלמתו למראה ששיקפה את הריקבון המוסרי והדיכוי הפוליטי של הפשיזם. ואלמודובר, הפועל בעידן דמוקרטי, ממשיך את המסורת הזו על ידי תקיפת השמרנות החברתית והמינית שנותרה בחברה הספרדית. הוא מפרק תפיסות מסורתיות של משפחה, מגדר ומוסר, וממשיך להיות קול ביקורתי פעיל גם מחוץ לאולפן, כפי שמעידות התבטאויותיו הפוליטיות הנחרצות. יחדיו, בוניואל, סאורה ואלמודובר לא רק סיפרו את סיפורה של ספרד במאה ה-20; הם עיצבו שפה קולנועית שהפכה את הקולנוע הספרדי לאחד הכוחות הנועזים, המורכבים והחיוניים ביותר בתרבות העולמית. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: סרה
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: אמנבר (במאי קולנוע ספרדי), סאורה
פתרון 6 אותיות: בויאין, סן-חואן
פתרון 7 אותיות: בוניואל
פתרון 8 אותיות ומעלה: אלמודובר (במאי ומפיק קולנוע ספרדי)
פתרון של שתי מילים ומעלה: איסיאר בויאין, אלחנדרו אמנבר, אנטוניה סן חואן, ז'אומה קולייט-סרה, לואיס בוניואל, פדרו אלמודובר (במאי קולנוע ספרדי, ביים בין השאר את "חינוך רע" ו"דבר אליה"), קרלוס סאורה

ביטויים דומים: במאי קולנוע ספרדי, במאי קולנוע מספרד, במאי ספרדי 8 אותיות, במאי ספרדי מילון, במאי ספרדי תשחץ, סמאי ספרדי בולט 4 אותיות, שם של במאי קולנוע ספרדי 
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!