פגיעה בזיכרון - הגדרה וסוגים של אמנזיה
אמנזיה היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, המשפיעה על תפקוד האדם בתחומי חיים שונים. מקובל להבחין בין אמנזיה פסיכוגנית (דיסוציאטיבית) שמקורה נפשי, לבין אמנזיה שמקורה גופני רפואי. כמו כן, מקובל להבדיל בין אמנזיה רטרוגרדית - שיכחת אירועים לפני גורם האמנזיה, לבין אמנזיה אנטרוגרדית - חוסר יכולת לזכור אירועים חדשים שלאחר גורם האמנזיה. המנגנונים והגורמים לסוגי האמנזיה השונים משתנים, ויכולים לכלול טראומה נפשית, מחלות, חבלות, טיפולים רפואיים והרעלות.
אמנזיה דיסוציאטיבית - הפרעה נפשית תגובתית
אמנזיה דיסוציאטיבית מוגדרת כהפרעה נפשית תגובתית המתרחשת נוכח חשיפה לאירוע טראומטי או לא נעים. היא נגרמת כתגובה הגנתית של הנפש לטראומה, באמצעות דיסוציאציה - הפרדה והדחקה של החוויות הקשות מהמודעות. הפרעה זו יכולה לגרום לשכחה של פרקי זמן ממושכים, או אף של כל העבר וזהותו של האדם. המטופלים עשויים לפתח "זהות חלופית" בניסיון לשרוד את הטראומה. אמנזיה דיסוציאטיבית פוגעת בתפקוד היומיומי ומחייבת טיפול נפשי והתערבות מקצועית.
מאפייני אמנזיה שמקורה גופני-רפואי
אמנזיה שמקורה גופני יכולה לפגוע באופנים שונים ביכולת הזיכרון. במקרים מסוימים נפגע רק הזיכרון האפיזודי (זיכרון לאירועים ספציפיים), תוך שמירה על הזיכרון הסמנטי (ידע כללי). לעתים הפגיעה היא גם בזיכרון המרומז או בזיכרון מיומנויות. במצבים של אמנזיה אנטרוגרדית, האדם מתקשה ללמוד ולעבד מידע חדש מתקופת האמנזיה ואילך. באמנזיה רטרוגרדית, ישנה פגיעה בזכירת אירועים ומידע מהעבר. הפגיעה בזיכרון עשויה להיות זמנית או כרונית, על פי הגורם המזיק והתהליכים הפיזיולוגיים המעורבים.
תסמינים מרכזיים של אמנזיה
תסמינים מרכזיים של אמנזיה כוללים קשיים של המטופל ללמוד ולעבד מידע חדש (באמנזיה אנטרוגרדית), או קשיים לזכור אירועים שהתרחשו בעבר ומידע שהיה מוכר (באמנזיה רטרוגרדית). תסמינים אפשריים נוספים הם קיום זיכרונות שגויים או מומצאים, בלבול, חוסר התמצאות ובעיות נוירולוגיות כמו תנועות לא מתואמות או רעידות. סוג התסמינים ועוצמתם תלויים בגורם האמנזיה, בהיקף הפגיעה ובמבנים המוחיים המעורבים.
המנגנונים הפיזיולוגיים והמבנים העצביים המעורבים באמנזיה
אמנזיה קשורה לנזק במבנים נוירואנטומיים ספציפיים במוח, בעיקר באזור מוח הביניים. גרעינים דורסו-מדיאליים ואמצעיים בתלמוס, היפוקמפוס, אמיגדלה וגופים ממילריים אחראים על תהליכי זיכרון והם מעורבים לרוב בגרימת אמנזיה. נזק בילטרלי (דו-צדדי) למבנים אלו עלול לגרום לאמנזיה, אך גם נזק אונילטרלי יכול להוביל לכך במקרים מסוימים. הפגיעה במבנים אלו עלולה לנבוע מגורמים שונים הפוגעים בתפקודם התקין, כפי שיפורט בהמשך.
גורמים לאמנזיה - מחלות, חבלות, הרעלות ותרופות
קיימים מספר גורמים עיקריים לאמנזיה שמקורה גופני: מחלות ותסמונות כמו התקפים אפילפטיים, גידולים במוח, בעיות באספקת דם למוח, שבץ מוחי, דלקת קרום המוח והיפוגליקמיה. חבלות ראש המלוות בזעזוע מוח הן גורם נפוץ נוסף, כמו גם הרעלות כמו הרעלת CO וצריכה כרונית של אלכוהול. תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים ותרופות אחרות עלולות לגרום לאמנזיה. גורמים נוספים כוללים טיפולים רפואיים כמו נזעי חשמל וניתוחי מוח, והפרעות נפשיות כגון דיסוציאציה, דיכאון, OCD ו
סטרס ממושך.
טיפול באמנזיה ואסטרטגיות התמודדות
הטיפול המקובל באמנזיה הוא טיפול בבעיה האורגנית שגרמה להתפתחות המצב. כאשר מדובר במצב בלתי הפיך (כפי שיכול לקרות על רקע של שבץ מוחי למשל), המאמץ מתמקד ברכישת אסטרטגיות שונות שיקטינו את רמת הפגיעה של האמנזיה בחיי היומיום.
מטופלים עם אמנזיה כרונית עשויים לעבור טיפול משולב בתחומי הריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. הטיפול כולל למידת שיטות לשיפור הזיכרון ושימור המידע, כמו שימוש בלוחות רמזים ויומנים לתיעוד אירועים. כמו כן, נלמדות טכניקות להפחתת חוסר הארגון והבלבול, וכלים להתמודדות עם הקשיים התפקודיים הנובעים מהאמנזיה.
בנוסף, חשוב להקנות למטופלים אסטרטגיות להתמודדות רגשית עם הפגיעה בזיכרון ובתחושת הזהות האישית. סיוע נפשי וטיפול משפחתי עשויים לסייע בהסתגלות למצב ובמניעת תופעות לוואי כמו דיכאון ובידוד חברתי. בהצלחה !