חמור בר, הידוע גם בשם ערוד, הוא סוג של חמור המצוי בעיקר בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. הוא שייך לתת-סוג החמור בסוג הסוסים, והוא קרוב משפחה של חמור הבית.
מאפיינים
בעל חיים זה בעל מבנה חזק עם ראש גדול ואוזניים ארוכות. גובה כתפיו עומד על 135 סנטימטרים, וצבעו צהבהב-אפור בקיץ ואפור יותר בחורף, בעל בטן בהירה.
אחד המאפיינים הייחודיים של הערוד הוא רגליו המפוספסות בטבעות. פסים אלה מסייעים לו להסתתר מטורפים.
התנהגות
הערוד הוא חיה חברתית המתגוררת בלהקות. הזכרים יוצרים "עדרי רווקים", אך שומרים בחירוף נפש על שטחים בודדים של 5-10 קמ"ר, בשיתוף עם קבוצות קטנות של נקבות וצעירים.
גבולות הטריטוריה מסומנים באמצעות השמעת קולות וערימות גללים גדולות, מה שמוביל למלחמות גבול אינטנסיביות בין זכרים. הערוד הוא חיה פעילה ביום, והוא רועה בערבות עשב, מדבריות, מישורים ושטחים שבורים. הוא מסוגל לטפס היטב, והוא משתמש ביכולת זו כדי לברוח מטורפים או כדי למצוא מזון.
טקטיקות הישרדות
הארוד הוא חיה קשוחה המסתגלת היטב לתנאי מדבר קשים. הוא מסוגל לשרוד עם מינימום מזון ומים, והוא יכול לסבול ימים חמים על ידי מנוחה באזורים מוצלים. נקבות הערוד מגיעות לבגרות מינית בגיל 18 חודשים, בעוד שהזכרים מתחילים להזדווג בגיל שש שנים. עונת הרבייה היא בדרך כלל באביב, וההריון נמשך כשנה.
תפוצה
בעבר היו הערודים נפוצים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, אך פעילות אנושית, ציד והכלאה עם חמורים ביתיים הובילו לדעיכתם.
כיום חיים בעולם כ-500 ערודים, והם נמצאים בסכנת הכחדה.
בחזרה לישראל
בשנת 1972 הובאו לישראל ערודים מאתיופיה במסגרת מבצע בזק. המבצע הובל על ידי אברהם יפה, ובתמיכה של דמויות שונות, בהן ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר.
לסיכום
הערוד הוא חיה מרתקת בעל סיפור מרגש של הישרדות, הסתגלות ומשמעות היסטורית. הוא מגשר על הפער בין הנרטיבים התנ"כיים למאמצי השימור העכשוויים. בהצלחה !
